אליעזר בן יהודה

אליעזר בן-יהודה נולד בכ”א בטבת תרי”ח (7 בינואר 1858) ברוסיה ונקרא אליעזר יצחק פרלמן. בהיותו בן חמש התייתם מאביו ונשלח על ידי אמו ללמוד ב”חדר” ואחר כך בישיבה.
בנערותו למד בבית ספר ראלי ברוסיה ואף הצטרף לתנועה הסוציאליסטית. כל אלו חיזקו אצלו את התודעה הלאומית היהודית ואת רעיון תחיית עם ישראל על אדמתו ההיסטורית. אליעזר נחשף גם לספרות הכללית ובפרט לתרגומים לעברית שיצרו סופרי ההשכלה לספרים לועזיים והתעניין ברעיון תחיית העברית ובהיותה שפת ספרות חדשה.
בשנת 1878 נסע ללמוד רפואה בפאריס אך כעבור שלוש שנים נאלץ להפסיק את לימודיו כשחלה בשחפת. בשבתו בפאריס החל לכתוב מאמרים פוליטיים בעיתונים עבריים הקוראים להתחדשות לאומית יהודית. כמו כן החל לחדש מילים עבריות למילוי החסר. המילה הראשונה שחידש הייתה ‘מילון’ תחת הצירוף ‘ספר מילים’ שנהג עד אז.

הבית העברי הראשון

בסוף חורף 1881, לאחר ששהה באלג’יר החמה בשל מחלת השחפת, חזר לאירופה ונשא לאישה את אהובתו דבורה יונאס בווינה. באוקטובר 1881 עלה הזוג הצעיר לארץ ישראל. בהגיעם ארצה הפך אליעזר פרלמן את שם העט שלו לשמו הרשמי ומאז נקרא אליעזר בן-יהודה. כמו כן הכריז שמאותו רגע ואילך ידבר רק עברית. כך למעשה הקימו השניים את הבית העברי הראשון וכך גם נהגו כשנולד כעבור שנה בנם בן-ציון (לימים איתמר), הילד העברי הראשון. הזוג הצעיר קבע את מושבו בירושלים.
בקיץ 1891 מתה דבורה בן-יהודה משחפת, והיא בת 36. כעבור חצי שנה נשא בן-יהודה לאישה את אחותה ביילה. בעצת אישהּ שינתה שמה לשם העברי חמדה. היא הייתה עיתונאית וסופרת בזכות עצמה וחיזקה בבן-יהודה את יחסו לשפה ולמסורת העברית.

עיתונות עברית

בן-יהודה עבד תחילה בעיתון העברי ‘חבצלת’ וכתב במוסף ‘מבשרת ציון’. הוא שימש מורה בבית הספר של כי”ח בירושלים וב-1884 החל להוציא לאור את הראשון בעיתוניו ‘הצבי’. כשלושים שנה עסק בעיתונות. מטרתו הייתה לנסות להחיות את הלשון העברית לשפת דיבור אחרי דורות ששימשה בכתב ובעיקר לתפילה וללימוד תורה.
בשנת 1890 ייסד עם דוד ילין את ‘ועד הלשון העברית’ (לימים האקדמיה ללשון העברית) והיה יו”ר הוועד עד סוף ימיו.

אנשי היישוב הישן

מנהגיו, אורח חייו והעובדה שביקש להפוך את העברית לשפת חול עוררו את חמתם של אנשי היישוב הישן. הוא פרסם מאמרים רבים נגד הנהגתם ושמרנותם הדתית וראה בחיים על חשבון כספי החלוקה שחיתות. אנשי היישוב הישן הכריזו לא אחת חרמות על בן-יהודה, התנכלו לו ולמשפחתו ואף הלשינו עליו לשלטונות הטורקיים בטענה שהוא מבקש לעורר מרד בשלטונם. השלטונות הטורקיים סגרו מעת לעת את עיתוניו והוא נאלץ לשנות את שמותיהם. הוא אף נשפט לשנת מאסר אך בסיוע רוטשילד התקבל ערעורו.

אחרי מותו

בליל שבת, אור לכ”ו בכסלו תרפ”ג (16 בדצמבר 1922), מת בן־יהודה בביתו שבירושלים בעודו שוקד על כתיבת ערכים לכרך השמיני של מילונו. אליעזר בן-יהודה נקבר בהר הזיתים בירושלים. על שמו נקרא היישוב אבן יהודה בצפון השרון, ורחובות מרכזיים קרויים על שמו בירושלים ובתל אביב.