למידה ניידת (Mobile Learning, M-learning) היא למידה המתבצעת באמצעות מכשירים ניידים חכמים (אמצעי קצה אישיים), כגון: סמרטפון, טאבלט ומחשב נייד. למידה מסוג זה היא אישית, אינטראקטיבית ומזמנת התנסויות חווייתיות, מעניינות ומשמעותיות. ​

ככלל, מכנים בעולם (למשל אונסק”ו) למידה ניידת כל פעילות לימודית המתרחשת באמצעות מכשיר נייד אישי. ואכן, ללמידה ניידת יש השקה רבה למודל הלמידה בדגם BYOD (ראה מסמך “מימוש למידה משמעותית בדגם למידה BYOD”, משרד החינוך). עם זאת, קיימים היבטים ייחודיים נוספים המאפיינים למידה ניידת אשר יישומם עשוי להגביר את הנעת הלומדים ולזמן למידה משמעותית ומאתגרת בעבורם. מתוך ההתייחסות לנושא זה בעולם (למשל  אונסק”ו) ניתן להבין כי למידה ניידת המתמקדת בהבניית מידע אישי ושיתופי בסביבה אותנטית, הקשורה לעולמם של הלומדים, מאפשרת מתן ביטוי לסקרנותם הטבעית, והיא מטפחת חשיבה מסדר גבוה ויצירתיות.

אחת ההגדרות הרווחות למושג “למידה ניידת” היא “למידה מרובת הֶקשרים המאפשרת תקשורת בין הלומדים ואף איסוף ועיבוד של מידע דיגיטלי בכל צורת תוכן ומדיה באמצעות מכשירים אישיים צמודי גוף”.

הלמידה כוללת שימוש בכל מכשיר אישי צמוד גוף, והיא מבוססת בדרך כלל על חיבוריות למידע זמין ברשת. המכשירים הנפוצים כיום הם מחשבים ניידים, טאבלטים למיניהם, כולל טאבלט סלולרי, מצלמה ומכשירים לבישים, כגון משקפיים ושעון. הלמידה נעשית על ידי איסוף, אחסון, עיבוד והפקת מידע במגוון אינסופי של יישומים, כלים ושירותים, כגון: צילום והקלטה, תיעוד טקסטואלי של נתוני שטח שונים, הצמדת נתוני מיקום גאוגרפי ועוד. האתגרים העיקריים אשר יש להתמודד עמם בלמידה מסוג זה הם הימנעות מהסחת דעת, בעיות בריאות כתוצאה משימוש בלתי פוסק במכשיר וסוגיית הבטחת הפרטיות של המידע האישי.