ספר דיגיטלי

1. פער דיגיטלי

פער דיגיטלי הוא תופעה חברתית וכלכלית הקשורה להתפתחויות הטכנולוגיות הדיגיטליות של עידן המידע. המונח שמתאר פער בין אוכלוסיות המתגוררות באזור מוגדר, קהילה או מדינה, שיש להן גישה, כישורים, התקנים, תקשורת או מיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיות החדשות, לבין אוכלוסיות אחרות ללא כל אלה. מדובר באי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.

פער דיגיטלי נוצר בגלל סיבות אחדות. ברוב המקרים, פער דיגיטלי נובע מעוני וממחסומים כלכליים. עם זאת, מחקרים מראים כי הפער הדיגיטלי הוא יותר מסתם נושא גישה ולא ניתן להקל רק על ידי מתן הציוד הדרוש. יש לפחות שלושה גורמים במשחק: נגישות מידע, ניצול מידע ופתיחות מידע.

1. ילדים דיגיטליים לעומת מהגרים דיגיטליים

הבדלים בולטים בין הילידים והמהגרים באים לידי ביטוי בקצב הלמידה ובנפח העיסוק הדיגיטלי במהלך חייהם. בעוד הילידים לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כשם שלומדים שפת אם, למידת המהגרים משוות ללמידת שפה חדשה.

נפח העיסוק הדיגיטלי בקרב ילידים דיגיטליים גדול מנפח השימוש בקרב מהגרים דיגיטליים. לטענת פרנסקי, השימוש בטכנולוגיה טבעי לילידים, משום שהם גדלו לסביבה רוויה בטכנולוגיות והיו חשופים יותר לטכנולוגיה, לעומת המהגרים אשר להם שימוש זה מסובך יותר ומחייב למידה ואימון לצורך הגעה לשליטה סבירה

בנוסף, הילידים הדיגיטליים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים, ועל כן מסתגלים אליהם בקלות. המהגרים הדיגיטליים חוששים יותר מהטכנולוגיה החדשה ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם.

המהגרים הדיגיטליים מתייחסים באופן שיפוטי שלילי אל הטכנולוגיה החדשה. בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית, למשל בפייסבוק, חיי חברה ראויים ומספקים, המהגרים הדיגיטליים נוטים לראות את הקשרים הדיגיטליים כנחותים לקשרים אישיים פנים אל פנים. על רקע הבדלים שיפוטיים אלו נוצרים לעיתים קונפליקטים בין דוריים.

1. למידה מתוקשבת

למידה מתוקשבת – שנקראת לעיתים בשמות שונים: למידה מקוונת, e-learning , למידה משולבת מחשב, למידה מרחוק, למידה דיגיטלית – היא צורת למידה בה מסתייעים במחשב (תקשוב= מחשב+תקשורת) בתהליך הלמידה.

ככלל קיימת כיום מגמה מואצת של המרת חומרי הלמידה מספר הלימוד המסורתי לסביבות למידה מתוקשבת.

יתרונותיה המרכזיים של שיטת למידה זו היא שהיא מאפשרת לימוד בשעות גמישות, בזמן הנוח לתלמיד ובקצב שמתאים לו. בנוסף מגלים מחקרים כי תלמידים שמתנסים בצורת למידה זו מפתחים יכולת חשיבה, לימוד עצמי ופיתוח מיומנות של הצגת מידע.

היכולת לבסס את צורת למידה זו על שילוב בין טקסט, תמונה, קול וצליל (מולטימדיה) מסייעת להצגה רב-ממדית של תכני הלימוד והתבונות בו באופנים שונים, ולפיכך מסייעת

למידה שיתופית

הקשר חברתי-תרבותי מקדם למידה מבוסס על תרבות של השתתפות, שיתוף, אמפתיה וכבוד הדדי, מתנהל על פי כללים שהקבוצה הסכימה עליהם ומתקיים במידה רבה בתוך התנסות פרקטית רלוונטית.

הלמידה השיתופית מקדמת תחושה של משמעות אצל המשתתפים, משום שהיא עוסקת בהתנסות פרקטית בסביבה חברתית-תרבותית רלוונטית לחיי הלומד ובעלת ערך עבורו כאדם.

תוך כדי השתתפות, צפייה בפעילות של עמיתים וקיום יחסים הדדיים, הלומד מבנה את הידע שלו ומפתח את המיומנויות שלו בתוך הפעילות עצמה. הפעילות יכולה להיות חקר, פתרון בעיות, הנחייה של עמית, הכנת פרזנטציה, בנייה, המצאה ועוד.

הסביבות דיגיטליות מזמנות מרחב חברתי- תרבותי  התומך במגוון אינטראקציות שיתופיות. לסביבות אלה פוטנציאל  פדגוגי רחב והן כוללות אפשרויות מגוונות של תקשורת, תיעוד, שיתוף, מודלינג, בנייה משותפת ונגישות למקורות רבים, קבלת סיוע מהעולם שמחוץ לכיתה (מומחים) ושימוש בכלי חשיבה, יצירה ועיצוב מגוונים

כיתה הפוכה

“כיתה הפוכה” (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל “הכיתה ההפוכה” הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.

זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו – לחשיבה על החומר הנלמד.

הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדק