Billy Joel

(present-1949)

age 71

By Michal Bakshi

בילי ג’ואל נולד ב-9 במאי 1949 (בן 71 כיום).

הוא מהזמרים המצליחים והמוכרים ביותר בארה”ב.

הוא זמר, פסנתרן ומלחין. הוא כתב רבים משיריו בהשראת אירועים מחייו האישיים.

ביוגרפיה:

ג’ואל נולד בברונקס וגדל בהיקסוויל, ניו יורק.

הוא נולד לזוג הורים ממוצא יהודי. אביו הווארד ג’ואל נולד בגרמניה וברח עם משפחתו מהשלטון הנאצי לארצות הברית ב-1939. אמו, רוזלינד ניימן נולדה בברוקלין, למשפחה יהודית שהיגרה מאנגליה.

ב-1957 הוריו התגרשו ואביו עבר לגור בווינה, בירת אוסטריה.

אביו היה פסנתרן קלאסי מחונן, ובהתעקשות אימו בילי החל ללמוד פסנתר כבר בגיל 4.

בנעוריו בילי ג’ואל התאמן באגרוף וזכה ב-22 קרבות אגרוף החובבנים הראשונים שבהם השתתף. בעקבות שבר באף בקרב ה-24 הוא פרש מאגרוף.

במהלך התיכון החל להשקיע יותר בפסנתר ואף עבד בתור נגד פסנתר ב-piano bar על מנת לתמוך כלכלית בו ובמשפחתו. בעקבות זאת הוא פספס בחינה אחת באנגלית, ולמרות שהיה תלמיד חזק יחסית בלימודיו הוא נותר ללא תעודת בגרות. במקום להשלים את הבגרות בלימודי קיץ הוא החליט להתמקד בקריירה מוזיקלית.

הוא אמר על זה:

“I told them, ‘To hell with it. If I’m not going to Columbia University, I’m going to Columbia Records, and you don’t need a high school diploma over there’.”

בהשראת עבודתו כפסנתרן בבר הוא כתב את השיר: Piano Man, שהיה הלהיט הגדול הראשון שלו, ואחד מלהיטיו הגדולים ביותר עד היום. בזכות השיר ג’ואל התפרסם כסולן.

אלבומו הראשון נקרא גם כן: Piano Man, ובילי ג’ואל אף קיבל את כינויו המוכר Piano Man על שם אותו השיר.

איך הכל התחיל?

ג’ואל אומנם התחיל לנגן בפסנתר בגיל מוקדם והיה מחובר מאוד למוסיקה, אבל הוא לא ראה זאת כקריירה. לאחר שצפה בביטלס בתוכנית “The Ed Sullivan Show” הוא החליט ללכת, בהשראתם, לקריירה מוזיקלית.

הוא אמר בראיון (מתוך סרט התעודה: ‘בילי ג’ואל – פרידה משיי’) פעם:

“That one performance changed my life … Up to that moment I’d never considered playing rock as a career. And when I saw four guys who didn’t look like they’d come out of the Hollywood star mill, who played their own songs and instruments, and especially because you could see this look in John Lennon’s face – and he looked like he was always saying: ‘F— you!’ — I said: ‘I know these guys, I can relate to these guys, I am these guys. This is what I’m going to do — play in a rock band’.

בגיל 16 הצטרף ג’ואל ללהקה בשם ‘ההדים’ (The Echoes) והם שכנעו אותו לעזוב את בית הספר לטובת קריירה מוזיקלית. הלהקה, אשר מאוחר יותר שינתה את שמה ל’אמרלדס’ ולאחר מכן ל’הנשמות האבודות’, הייתה מנגנת קאברים לשירים בריטיים (British Invasion Covers). היא ניגנה בתוכניות לילה ואף הקליטה מספר שירים.

בשנת 1967 עבר ג’ואל ללהקה The Hassles שהייתה חתומה ב-United Artists Records. במשך שנה וחצי הם הקליטו 4 סינגלים ו-2 אלבומים:

The Hassles and Hour of the Wolf. כולם נכשלו כלכלית.

במסגרת הלהקה נוצר קשר חברות הדוק בין ג’ואל לבין מתופף הלהקה ג’ון סמאל.

ב-1969 הם עזבו את הלהקה בשביל להקים את הצמד: Attila. ג’ואל אף עבר להתגורר בביתם של סמאל ואשתו אליזבת’.

ביולי 1970 הם הוציאו אלבום בכורה שנושא את שם הלהקה. באוקטובר באותה שנה הלהקה התפרקה בעקבות קשר רומנטי בין ג’ואל לאליזבת’ (שהייתה גם אשתו הראשונה).

ג’ואל חתם על חוזה עם חברת ההפקות Family Production (בבעלותו של ארטי ריפ, אותו הכיר כשהיה בלהקת הסלס). שם הוא הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו: Cold Spring Harbor, בהשראת העיר ב-Long Island.

ריפ אמר שהוא הוציא 450,000$ כדי לפתח את ג’ואל. בזמן תהליך יצירת העותק הראשוני (ה”מאסטר”) של האלבום, אירעה תקלה טכנית והוא הוקלט במהירות גבוהה מדיי – מה שגרם לעיוות באיכות הקול, המשתקף לאורך כל האלבום. בעקבות זאת האלבום הצליח פחות מבחינה מסחרית.

ג’ואל יצא לסיבוב הופעות של האלבום בקיץ 1971 יחד עם להקתו.

באלבום הזה נכללו 2 הלהיטים:

– “She’s Got a Way”

– “Everybody Loves You Now”

באותה שנה הם לא זכו להצלחה, אבל מאוחר יותר כשיצאו בגרסה של הופעות חיות ב- Songs in the Attic (1981) הם הפכו ללהיטים שמושמעים עד היום.

בילי ג’ואל כותב רבים משיריו בעצמו, בין השאר בהשראת אירועים מחייו.

כמו כן, כמה מלהיטיו נכתבו על הנשים שהיו לו.

אשתו הראשונה: אליזבת’ (1973-1982).

אשתו השנייה: הדוגמנית כריסטי ברינקלי (1985-1994). ממנה נולדה בתו אלכסה ריי ג’ואל (שהפכה גם היא לזמרת מוכשרת בארה”ב).

אשתו השלישית: השפית ומבקרת המסעדות קייטי לי (2004-2009).

אשתו הרביעית: בת זוגו הנוכחית: אלכסיס רודריק. הם נישאו ב-2015 ובאוקטובר 2017 נולדה לזוג בת משותפת.

כמה מלהיטיו של בילי ג’ואל

שנכתבו על סיפור האהבה שלו

אליזבת’ וובר

ג’ואל פגש את וובר כשהייתה נשואה לחברו ללהקה ג’ון סמאל ב-1970. עצמאותה והישירות שלה הכו בג’ואל מהרגע הראשון. השניים החלו לנהל רומן. סמאל גילה זאת ולבסוף אליזבת’ החליטה להיפרד משניהם. הפרידה גרמה לג’ואל, שהיה בן 21, להיות אובדני והוא אף אושפז למספר שבועות בעקבות זאת (על פי הניו יורק טיימס).

לבסוף הוא חזר לוובר. היא שכנעה אותו לתת לה לנהל אותו, והם התחתנו ב-1973.

ג’ואל היה מאוהב בוובר לחלוטין ואף כתב עבורה את השירים:

  “She’s Got a Way”, “She’s Always a Woman”.

ג’ואל כתב את השירים האלו עבור וובר, בעוד שלוובר הייתה התעוזה לשאול אותו ישירות אם היא תקבל רווחים על שהייתה המוזה לכתיבת השירים.

באחת השנים, ג’ואל כתב עבורה שיר ליום הולדתה: “Just The Way You Are”, ולאחר שניגן עבורה את השיר היא אמרה: “אני אקבל גם את הפרסום?”

הדוגמנית כריסטי ברינקלי

לאחר הגירושים מוובר ב-1982, ג’ואל הלך במהלך החגים ל- St. Bart’s. הוא החל לנגן שם על פסנתר בבר, ושם פגש את הדוגמניות: אלה מקפרסון (19) וכריסטי ברינקלי (28), ואת ויטני יוסטון.

כשג’ואל, שהיה אז בן 33, חזר לפנטהאוס שלו בסנטרל פארק בניו יורק הוא גילה ששתי הדוגמניות חיכו לו בתקווה לכבוש את ליבו. למרות שהוא ניהל רומן קצר עם מקפרסון, ברינקלי היא זו שזכה בליבו.

ברינקלי וגו’אל התחתנו ב-1985 ואלבומו:  An Innocent Man נכתב בהשראת מערכת היחסים שלהם.

בנוסף, הוא כתב עבורה את השירים:

“This Is the Time” – שיר שמתאר סוג שמעלה זכרונות על הימים הכי הטובים שלהם ביחד.

נישואיהם נקלעו לקשיים (בעיקר בגלל נסיעותיו של ג’ואל ושמועות שג’ואל הכחיש על בגידה מצידו), ולבסוף הזוג נפרד ב-1994.

אלה מקפרסון

היא אומנם לא הייתה אשתו והוא יצא איתה לתקופה קצרה, אך בכל זאת היא היוותה השראה לשניים משיריו:

“Uptown Girl” – בקליפ הופיעה ברינקלי ולכן רבים הניחו באופן טבעי שהשיר נכתב בהשראתה. אך למעשה השיר מבוסס על הרומן של ג’ואל עם מקפרסון ונשים נוספות. במקור השיר נקרא: “Uptown Girls” והוא נכתב לא רק על מקפרסון וברינקלי, אלא על אישה נוספת שקדמה להן. לבסוף הוא החליט לקרוא לו “Uptown Girls” וכשהשיר יצא הוא היה בזוגיות עם ברינקלי.

“And So It Goes” – שיר נוסף שג’ואל כתב בהשראת מקפרסון. הוא כתב זאת על חוסר הבטחון והחששות שלו מלצאת עם אישה שצעירה ממנו בהרבה (ושגבוהה ממנו), שהאמין שבסופו של דבר תעזוב אותו.

“I remember somebody got a shot of us walking down a beach at Coney Island,” Joel said. “… Elle was so tall that I looked like Bubbles the Chimp next to her, and I realized this was just not going to work.”

מערכות היחסים של ג’ואל אומנם היו לעיתים בעייתיות ולא צלחו, אבל ג’ואל השכיל להפוך את שברון הלב שלו לכמה מלהיטיו הגדולים ביותר.

(לקוח מתוך הכתבה:

 https://www.biography.com/.amp/news/women-behind-billy-joel-songs)

בילי ג’ואל כיום…

לאורך השנים ג’ואל זכה להערכה רבה ובפרסים נחשבים רבים. הוא אחד האומנים המרוויחים ביותר בכל הזמנים.

בשנת 1993 הקליט ג’ואל את אלבומו: Rive of Dreams, שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים (שיר הנושא הגיע למקום השלישי).

בדצמבר 1994 זכה ג’ואל בפרס המאה של הבילבורד עבור תרומתו למוסיקה.

בשנת 2002 זכה בפרס טוני על עבודת התזמור במחזמר המצליח: Moving Out.

ב-2005 זכה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

מאז River of Dreams, ג’ואל לא הוציא אלבום נוסף ורק מספר שירים בודדים.

ב-1997 יצא האוסף השלישי שלו: “Fantasies & Delusions”.

בשנת 2001 הוא הוציא אלבום פסנתר שהלחין ומבוצע על ידי הפסנתרן היונג-קי ג’ו.

מאז מתרכז ג’ואל בעיקר בהופעות.

(החומר לקוח מויקיפדיה באנגלית ובעברית).

הסוף!