הֶמְיַת הַקֶּשֶׁב.

אָמְנָם אֲנִי גֶּזַע כָּרוּת
אַךְ שִׁירַת חַיֵּי
מִתְנַגֶּנֶת. כְּצִיּוּץ
צִפּוֹרִים שׁוֹבָה עַיִן וְלֵב
עוֹרְבָנִי מְכַבְּדֵנִי בְּנוֹכְחוּתוֹ
מֵנִיחַ טְפָרָיו עָלַי
נוֹתֵן לִי מָקוֹם בְּחַיָּיו.

בְּתוֹךְ הָעֵץ נִפְעֶרֶת אֹזֶן
כְּפֶצַע חָלוּל
בְּתוֹכָהּ מִפְּנֵי הַצִּנָּה.
יוֹנִים מְכֻנָּסוֹת
בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.
לְעִתִּים אֲנִי מַצְמִידָה אָזְנַי
לִשְׁמֹעַ אֶת רַחַשׁ הַחַיִּים
מִתּוֹךְ הֶמְיַת הַקֶּשֶׁב.

רוּחַ עֲרָבִית מַצִּילָה כִּרְדִיד
עַל שָׁרְשֵׁי הַחֲשׂוּפִים לַגֶּשֶׁם וְלַשֶּׁמֶשׁ
גִּזְעִי מִזְדַּקֵּן
אַךְ רוּחִי נִשְׁאֶרֶת צְעִירָה.

                                                                       “וְהַאֲדָמָה הַזֹּאת הִיא הָאָדָם                                                                                                                                                                                     

                                                                       יעקב יעקב

                                                                        לרמי חב ז”ל.

       רוּחַ מִן הֶהָרִים                 

רוּחַ קְרִירָה בָּאָה אֵלַי מִן הֶהָרִים

לְפַזֵּר סַעֲרוֹתֶיהָ בְּאֵלוֹן – מֹורֶה.

הָעֵצִים מַרְעִידִים

וַאֲבָנִים יְחֵפוֹת

עַל יְצוּעוֹ הַלָּבָן

מְשִׂיחוֹת בִּכְאֵב

הַדָּם

וְהַדְּמָמָה

זוֹעֲקִים אֵלַי מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.

וְהָאָדָם

מוֹסִיף

לְהַכּוֹת שׁרֶשׁ.

רוּחַ  הַחַיִּים פּוֹעֶמֶת בִּשְׁנֵינוּ

חוֹתֶמֶת נַפְשֵׁנוּ

בִּבְרִית אַהֲבָה

רוּחַ  הַחַיִּים פּוֹעֶמֶת בִּשְׁנֵינוּ

צִבְעוֹנִית וּמְאִירָה

חוֹתֶמֶת נָפְשֵׁנוּ בִּסְעָרָה.