הערכה חלופית תושב”ע- לשון הרע

הערכה חלופית בתושב”ע – לשון הרע.

שיר

שלשה של לשון הרע הורגת ומיהם השלושה?

האומר, השומע ושאומרים עליו, כך הרמב”ם כתב.

השומע, את הכל יכול לעצור, לכן בבינה והחכמה עליו לבחור,

כי כשמנע מהאחר דיבור נגוע, הפסיק את השרשרת ולא נתן ללשון הרע לנוע.

“נצור לשונך מרע” בתהילים נאמר, ולא גורלך יהיה מר,

כי ישראל נהרגים מלשון הרע ואתה יהודי בן שרה.

אז מה תעשה בכדי להימנע ננסה לחשוב טובה ומעלה

“סור מרע ועשה טוב” וכך על לשון הרע לא תחשוב.

מגישות: ליבי גבל ושילת שקורי

הערכה חלופית תושב”ע- לשון הרע

שיר

לשון הרע אלינו לא מדבר

 המדבר, מאיתנו צריך להיזהר.

האדם הבריא, הטהור והשלם מתגלה בדיבור

 עליו להיזהר לא להגיד דבר אסור .

כדי להימנע מלשון הרע תמיד

 תחשוב טובה על הרֵע והידיד .

צריך להפיץ אהבה peace  and love

ואת כל האנשים לאהוב .

את הפה לא צריך לסתום

 ולא לתת למחשבה החוצה מיד לזרום .

לפני שמדברים יש להמתין

יש להתבונן קצת אם כדאי לומר את הדברים .

אלו דבריו של הרב קוק

 ועל ליבנו זה חקוק .

אם תראה אדם שאת האחרים מסֵָכֵּן, אל תחשוב שהוא מיסכן .

לא מדובר כאן בלשון הרע, אלא בדיווח חשוב וכן .

שקד וליאל מאחורי הדברים עומדות

 ולשון הרע יותר לא מדברות.

מגישות: שקד ירושלמי וליאל עכו.

הערכה חלופית בתושב”ע בנושא לשון הרע

סלוגנים

 תאהב את האחר ולשון הרע לא תדבר

 הרב אשר וויס אומר שאנו חושבים שתחילתה וסופה של העבודה זה לשמור את הפה והלשון אך זה לא נכון כי תחילת עבודה זאת ועיקרה בעין טובה וברוח נמוכה, אני חושבת שהוא התכוון שבן אדם צריך מליבו לא לרצות לדבר לשון הרע ולא לחשוב דברים רעים על חבריו וצורך לרכל עליהם, שצריך לראות במעלות חברינו ולא בחסרונם, לראות את הטוב בהם ולא את הרע ולרצות בשבילם דברים טובים, הוא אומר שמי שרואה רק חסרונות, יהיה לו קשה לשמור על פיו מפני שליבו רע ויכריח אותו לדבר דברים רעים על חבריו.

 אל תרכל ותציל נפשות רבות מישראל

 הרב צבי יהודה קוק אומר, יצירת האדם באמיתיותו הנכונה והישרה מתגלה בטהרת הדיבור, הדיבור שייך ליסודיות מהות האדם ולשון הרע זאת מחלה , לעומת “ה שפתי תפתח בלשון טובה בריאה ויפה” יש לשון מקולקלת, לשון הרע

אפילו גרוע יורת משפיכות דמים גילוי עריות ועבודה זרה, מסביר הרב לשון הרע היא קלקול דיבורו של האדם והורס את האדם כמו שפיכת דמים גילוי עריות ועבודה זרה, שאדם מדבר לשון הרע הוא מטמא את כוח הדיבור שלו  ולא רק את שלו, אלא של כל עם ישראל.

לפני שעונים ומדברים נחשוב והרע יהפוך לטוב

 הרב צבי יהודה קוק אומר שלביוטי “שמירת הלשון” הכוונה בהמתנה, להתעכב, נגיד אם עולה נושא דיבור, לא צריך ישר להתחיל לפטפט, גם דיבור טוב נכלל ואומר שבריא מאוד להתאפק ולהתגבר ובזמן הזה אפשר לחשוב על מה אנחנו עומדים לעשות ולהגיד ולהבין שזה בעצם מיותר, הרב אומר שאדם אוטומטית מרגיש שהוא חייב לומר מה שיש לו לומר שיש לאדם חוכמה שהוא מרגיש צורך לומר באותו הרגע והוא לא יכול להתאפק, הרב אומר שאם בן אדם “ישים עצמו כאלם” משמע לא ידבר, זה לא יפגע בכבוד שלו.

מגישה: ליהי ראובן

הסבר הציור על פי מקורות שנלמדו

הציור שציירתי מראה עד כמה קשה לשמור על היצר הטוב ולהיות אדם טוב. תמיד איכשהו יוצא שהרע משתלט. גם לאנשים הכי טובים ומכובדים יוצא לדבר לשון הרע (הראיתי בציור שהיצר הטוב כלוא בשלשלאות והרע אוחז בו ).

בציור הראיתי שהיצר הרע לוקח ליצר הטוב את הלשון .

הרמב”ם מביא את דברי החכמים שאמרו ששלשה של לשון הרע הורגת:

אומר- מקבל – זה שאומרים עליו

בציור קישרתי את זה שאומר כאשר האדם מדבר רע היצר הרע משתלט ומדבר במקום הטוב.

ציירתי גם יד שמכסה רק את העין של היצר הטוב ואת של היצר הרע לא, ופה קישרתי את זה שמקבל.

היצר הטוב לא בוחן את האדם במראה הוא מסתכל על הפנימיות שלו ותמיד ינסה למצוא את החיוביות שבאדם, ולכן עשיתי שהעין אצל הטוב מכוסה, כי הוא תמיד יחשוב דברים טובים על האדם גם מבלי לראות אותו.

לעומת זאת, עשיתי שהיצר הרע רואה ,הוא שופט את האדם ומרשה לעצמו להגיד מה שהוא רוצה ומעביר את זה הלאה, זה לא מעניין אותו אם אותו אדם נפגע.  היצר הרע בציור הוא זה שמקבל (בגלל העין) והיצר הטוב מעדיף לא להתייחס ולהתעלם.

את כיסוי העין אצל הטוב והעין הגלויה אצל הרע קישרתי לפי הרב אשר וייס שאמר : שה’ ברא לנו פה ולפה שלנו יש כוח, לא נצטווינו לשתוק. אנחנו צריכים לדעת להשתמש בו לטובה, למצוא תמיד טוב אצל האחר. הדרך לא לדבר לשון הרע לא מתחילה בלסגור את הפה אלא בלראות את הטוב בשני . וזו הסיבה שכיסיתי את העין ולא את הפה.

ציירתי לב שכולו פצוע כי בסופו של דבר כולם נותנים ביקורת לכל אדם וכל אדם נפגע בין אם זה הטוב ובין אם זה הרע ופה קישרתי את זה שאומרים עליו ועשיתי שהלב כולו פצוע .

בנוסף עשיתי גם סכין בתוך הלב- הרשב”ם פירש את הפסוק מויקרא יט, טז: “לא תלך רכיל בעמיך לא תעמוד על דם רעך אני ה'” ואמר: שרכיל זה אדם שמעביר לשון הרע מזה אל זה.

 כשמדברים לשון הרע “רוצחים” את השם הטוב של האדם וזה יותר גרוע מרצח פיזי כי זה מוציא את האדם רע והוא לוקח וסובל מזה כל החיים.

המסר של הציור שלי הוא שלהיות אדם טוב זה עניין קשה, כי אתה יודע שמתישהו אתה תפגוש את הרע ולפעמים הוא יצא מבלי שתשים לב לזה . זה תלוי מה האדם בוחר להיות וצריך לדעת ששמירה על היצר הטוב באה עם אחראיות גדולה .

מנוור וונדמגן