דבר המנהלת
הסתיו הוא בעצם קונצרט
הקשיבו אליו לפעמים
הסתיו הוא בעצם קונצרט
ויש לו המון סולנים…
עלה אדמדם שנשר רוקד לו ריקוד ולס לאט
עם קרע עיתון, מטוס מנייר ונוצה לבנה
ופתאום מקהלות ציפורים ממלאות בשירים את הרחוב
ורעם ראשון מסיים את הכל כמו תוף כמו תוף…(לאה נאור)
תלמידים, תלמידות, צוות חינוכי והורים יקרים,
חודש כסלו נפתח לו בהוקרה למזכירות בית הספר ולאב הבית על עבודתם המסורה במסגרת “יום המזכירה” והמשיך לו ביום זכויות הילד, סדנה להורי בית הספר, למידה על כ”ט בנובמבר והיום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. כמו כן, ערכנו בחירות למועצת התלמידים, יזמנו איסוף משחקים וכתבנו ברכות לילדי פנימייה, ציינו את יום המורה, חגגנו במסגרת המגבלות את חג החנוכה ועוד.
בצל משבר הקורונה אנו פועלים בדרכים שונות על מנת להבטיח שגרה של למידה בכיתות ובמרחבי בית הספר, הפסקות, שיעורי חנ”ג והפוגה ועוד. אין אנו פוסחים על הטמעת ערכים ושמירה רציפה על הנחיות משרד הבריאות.
בחצר בית הספר נשמעים מדי יום צהלת התלמידים והתלמידות אשר הסתגלו למשחקי חצר ללא כדור ומשקיעים מחשבה ביצירת משחקים ברוח התקופה. זו ההזדמנות לשלוח ברכת תודה להורים שחידשו את משחקי הרצפה בחצר. תודה מכל הלב למועצת התלמידים תש”ף ובהצלחה רבה למועצת תשפ”א ותודה לצוות החינוכי על עבודתו המסורה והמקצועית.
בכוחות משותפים נשמור על בית ספרנו כמקום בטוח ונקי מקורונה ונזכור שלכולנו יש תפקיד ביצירת החוסן הבית ספרי והקהילתי.
בהערכה רבה,
תמר דוד- מנהלת ביה”ס
שכבה א’
משחקים ונהנים בכיתה א’3
בתחילת השנה הגענו לכתה א’ ומאוד חששנו של הזמן רק נשב ונלמד. פגשנו את לימור המחנכת שלנו והיא סיפרה לנו שמלבד הלמידה אנחנו גם ניצור ונשחק. בכיתה חיכתה לנו עגלת משחקים בה היה מגוון של משחקי הרכבה. בקשנו מלימור שירכשו לנו עוד משחקים ובעיקר משחקי קופסא. לימור כתבה את הבקשות שלנו והנה החודש הייתה לו הפתעה גדולה.
תמר מנהלת בית הספר רכשה עבורנו את המשחקים. כאשר לימור נכנסה לכיתה עם המשחקים אנחנו כל כך שמחנו וחיכינו לרגע שהיא תאפשר לנו לפתוח אותם ולשחק. במערכת השעות יש לנו שעת הפוגה בה אנחנו משחקים במשחקים. אנחנו כל כך מחכים לשעה הזו שלפעמים לימור נותנת לנו גם בסיום משימה לשחק. לימור גם משתתפת בשעת המשחק וכל פעם משחקת עם קבוצת ילדים אחרת. זו הזדמנות לומר לתמר תודה רבה שחשבת עלינו ורכשת לנו משחקים.
עומר: אני אוהב לבנות פאזלים ונהנה מאוד.
גיא י. המשחקים כייפים ואני אוהב לשחק בסולמות ונחשים.
מיקה: מחכה כל פעם לשעת הפוגה לשחק עם החברות ולדבר בלי הפסקה.
זוהר: אני אוהבת לבנות וליצור עם משחק הפטריות.
כתבה: כיתה א’3
פעילות חברתית בכיתה א’3
במסגרת שעורי “כישורי חיים “לימור נותנת לנו משימות לגיבוש והכרות חברים חדשים בכיתה. משימה ראשונה הייתה להזמין חבר/ה מהכיתה שלא היה אתנו בגן ולשחק. כל זוג שנפגש שיתף בכיתה על המפגש, כולנו נהנינו מאוד והיה כייף. בסיום המשימה לימור נתנה משימה נוספת בה היא חילקה את הכיתה לזוגות וכל זוג נפגש והכין הפעלה לכיתה. המפגשים היו ממש כייפים וזה גם היה לפני חנוכה כך שכל הפעילויות היו לחנוכה. הגענו לכיתה עם הפעילות והעברנו אותה לילדי הכיתה הרגשנו ממש גדולים. בסיום הפעילות קבלנו מילים טובות מהחברים ושמחנו שהצלחנו לעשות כייף לחברי הכיתה.
מיקה ועמית: המפגש היה כייף הפעילות שהכנו יצירה לחנוכה.
איתי כ+ אלון: היה כייף להכיר חבר חדש, הפעילות שהכנו הכנת מסכה מגליל נייר.
עומר, גיא ועידן: המפגש היה מהנה ותכננו יחד עם אמא של גיא בינגו. קצת התאכזבנו שלימור לא הרשתה לחלק את ההפתעה למנצח אבל גם הבנו שלא מחלקים אוכל בזמן קורונה.
דוד, שילה ומתן- המפגש היה כייף צחקנו והשתוללנו תכננו לכיתה תשבץ לחנוכה והכנת סביבון מנייר. היה כייף מאוד.
כתבה: כיתה א’3
שכבה ב’
תמונה- משחקים בחצר בית הספר.
משחקים ונהנים גם בתקופת הקורונה
תקופת הקורונה היא תקופה שבה אנחנו הילדים מחפשים תעסוקה ומשחקים לשחק בהם. בתקופה זו, בה צריך לשמור על מרחק אחד מהשני – אנחנו צריכים להיות יצירתיים על מנת לשחק אחד עם השני מבלי להתקרב אחד לשני. מחבואים הוא משחק חברתי טוב – אחד סופר והשאר מתחבאים. אם הסופר מגלה מישהו – הוא סופר אותו. אם הילד שהתחבא מצליח לספור את הסופר, הוא מנצח אותו. במחבואים לא נוגעים אחד בשני ולכן הוא משחק מצוין.
אפשר לשחק גם ארץ- עיר: אפילו הרבה ילדים יחד! (במרחק כמובן).
אפשר גם לשחק ולנגן יחד בכלי הנגינה שבגבעה בבית הספר.
אפשר גם לדאוג יחד לחיות המסתובבות וחיות ברחבי בית הספר:
בבית הספר מסתובבים לעיתים חתולים, אפשר לבקש ממורה כלי עם מים ולהניח להם בפינות קבועות בבית הספר על מנת שלא יהיו צמאים. אפשר לעשות זאת בתורנות קבועה ובקבוצות קטנות.
בבית הספר ניתן לצפות לעיתים קרובות בתקופה זו בחלזונות – חשוב מאוד לשמור על הבית שלהם! ניתן לכתוב שלטים “זהירות חלזונות!” ולהציב אותם ברחבי בית הספר כדי שילדים ייזהרו לא לדרוך עליהם בטעות. חשוב מאוד לא לשחק ולא לגעת בבעלי החיים אלא לתת להם להסתובב ולנוע בחופשיות בסביבתם. חשוב לשחק במשחקים חברתיים כיפיים ונעימים שעושים טוב אחד לשני ולסביבה!.
מקווה שנדע ליהנות כולנו ממשחקים מהנים ומועילים – לנו ולסביבה.
כתב: איתי רוזנפלד, כיתה ב2
תמונה- תלמידי שכבה ו’ הכינו סביבונים לתלמידי שכבות א’-ג’.
בכיתה ב’1 כותבים ויוצרים
תלמידי כתה ב 1 למדו את נושא ” התבנית הסיפורית ” בשיעור עברית עם המורה שושי וכתבו סיפורים קצרים בעקבות רצף תצלומים.
הדובון ואמלי
יום אחד אמלי שיחקה עם הדובון, פתאום, ראתה אמלי שהדובון האהוב עליה נקרע.
אמלי פרצה בבכי, אמא שמעה את הבכי של אמלי והגיעה לחדרה .
שאלה אמא: מה קרה?
ענתה אמלי: הדובון נקרע. אמא נתנה לאמלי חוט ומחט כדי לתקן את הדובון.
ואמלי העלתה חיוך על הפנים.
אלון והכלבלב
אתמול ירד גשם, אלון חזר מגן השעשועים וראה כלבלב עצוב ורטוב. אלון לקח את הכלבלב הביתה, הוא שאל את אבא: האם אפשר לאמץ את הכלב? אבא הסכים. אלון רחץ את הכלב, הוא שמח מאוד וכשכש בזנבו.
כתבה: כיתה ב’1
תמונה- בחירות למועצה.
בחירות למועצת התלמידים
המורה שלנו ליאת סיפרה לנו שיהיו בחירות למועצת התלמידים.
למדנו בכיתה על מושגים כמו דמוקרטיה, מצע ותעמולה , הכרנו מנהיגם ודיברנו על תכונות המנהיג .אני רציתי להיבחר!
הכנתי מצע משלי, היו עוד ילדים מהכיתה שהכינו, המורה עשתה בחירות ראשונות ואני עליתי לגמר ,אבל בבחירות הסופיות אני לא נבחרתי .
זה אכזב אותי מאוד ,אבל הבנתי שאני יכול להיבחר בפעם הבאה.
קבלתי תעודת הערכה מהמורה ליאת על התמודדותי וזה שימח אותי מאוד.
כתב: יהלי חכם, כיתה ב’2
תמונה טרום קורונה- מועצת תלמידים תש”ף
סיכום פעילות מועצת התלמידים 2020
למרות הקורונה מועצת התלמידים עשתה ויזמה במהלך השנה דברים רבים, בזכות ליאת פוקס שהובילה אותנו. בתחילת השנה היינו אחראים על איסוף מוצרים לנזקקים, בשיתוף עם ארגון “לתת”. לקראת סוכות הפעלנו ועשינו פעילויות בשכבות השונות דרך הזום: בשכבה ה’ משחק קאוט, בשכבה ב’ הכנו עם התלמידים קישוט לסוכה, בכתה א3 הקראנו סיפור. הכנו סרטון לקראת הסגר השני “המדריך המלא לסגר” שבו הסברנו והצענו רעיונות מה לעשות בסגר אם משעמם. אספנו מכל התלמידים בכיתה ד’ ברכות למזכירות ולאב הבית והכרנו להם תודה על כל הפעילויות שלהם למען בית הספר. את הפעילות של מועצת התלמידים קיימנו במפגשים שבועיים דרך הזום. העלנו רעיונות, וניסינו, גם כשהיה קשה דרך הזום, לעשות ולהכין דברים למען תלמידי בית הספר. נהנינו מהחוויה של מועצת התלמידים ונהנינו לתרום למען אחרים.
מאחלים לחברי המועצה הבאה המון בהצלחה.
כתבה: רותם ספין, כיתה ד’3 בשם מועצת התלמידים
תמונה- יעל יולזרי ועומר קליין -נבחרי ה’3 עם המחנכת ליטל.
מועצת תלמידים תשפ”א
ועדת עיתון מאחלת הצלחה רבה למועצת התלמידים. להלן רשימת הנבחרים למועצת התלמידים:
ב1 – אילאי דואק
ב2- טום סוסנר
ב3 – שגיא ספין
ג1 – אגם כלב
ג2 – אריאל גינגס
ג3 – נועם נחום
ד1 -דניאל שטיננהרט
ד2 – יואב ציבטרו
ד3 – דניאל לנדגליב
ה1 – תמר קסלר
ה2 – נועה ויינזוף
ה3 – יעל יולזרי
ו1 – רון שנפ
ו2 – הראל אדר
ו3 – שירה לישנקו
שכבה ג’
חג הסיגד
חג הסיגד הוא מסורת בעדה האתיופית. בכל שנה בכ”ט בחודש חשון חוגגים יהודי אתיופיה את חג הסיגד. החג הוא יום של צום ושל טהרה והתחדשות. ביום הזה יהודי אתיופיה צמים ולובשים בגדים לבנים. בבית הספר למדנו על החג, ראינו סרטונים של הריקודים המיוחדים של הקהילה האתיופית
ורקדנו לצלילי מוזיקה אתיופית . הכנו בתים קטנים שעשויים מגלילי נייר. הבתים האלו הם דוגמא לבתים באתיופיה. נהניתי מאוד ביום בו למדנו על הסיגד וגיליתי שבאתיופיה יש כל מיני מסורות.
כתבה: תמר ברוש, כיתה ג‘2
ראיון עם המורה טלי אליהו
טלי אליהו היא מחנכת כיתה ב’1 בבית הספר שהחלה את עבודתה אצלנו השנה. טלי עלתה לארץ מאתיופיה ולכבוד חג הסיגד ראיינו את טלי.
היכן נולדת?
נולדתי בכפר באתיופיה קרוב לאמבובר. ביה”ס לא היה חובה ונועד לעשירים. במשפחתי למדו בבית הספר. גרתי בבית אופייני לכפר, ללא חשמל, גידלנו צאן ובקר והתקלחתי בנהר. לכסף לא היה ממש משמעות. הייתי כילדה קמה עם זריחת השמש, מוציאה תפוחי אדמה מהגינה ומחכה לאמא שתחזור. לא הייתה לנו טלוויזיה, אך זה לא היה משמעותי כיוון שלא ידענו שקיימת טלוויזיה. החיים היו פשוטים ומאושרים.
באילו משחקים שיחקת?
חמש אבנים, משחק עם קופים, טיפוס, הקשבה לסיפורי עם שסיפרו מבוגרי הכפר ועוד.
באיזה גיל עלית לארץ?
יצאתי מאתיופיה בגיל חמש ועליתי ארצה בגיל שבע. כולנו חלמנו להגיע למדינת ישראל כך שיום אחד אמרו לנו שיוצאים לירושלים. ארזנו מעט דברים והשארנו הכל בכפר. הלכנו בעיקר בחושך כי ביום היה חם ופחדנו שייתפסו אותנו. הלכנו למעלה משלושה חודשים ברגל והיה קשה: רעב, שודדים, אנשים מתו בדרך והגענו לסודן. גרנו בסודן כמעט שנתיים באוהלים ועל הכל שילמנו כולל מים. בסודן חליתי במלריה ולא הייתי בבית הספר. כעבור שנתיים הגיע מטוס ללא כסאות כדי שייכנסו כמה שיותר אנשים ומעט ציוד. הגענו לצרפת שם היינו יום וב- 1984 הגענו לישראל.
מה עוד עשית בסודן?
עבדתי כמלצרית במסעדה. העבודה הייתה קלה ובכל יום קיבלתי לחמניות טריות שאותם חילקתי למשפחה ולאנשים נוספים.
כיצד חגגתם באתיופיה את חג הסיגד?
באתיופיה התחלנו את ההכנות כמה חודשים לפני החג שחל 50 יום אחרי יום כיפור ומוקדש לירושלים. יש שני עקרונות המנחים את החג: הקשר בין אדם לאל והחלום לעלות לירושלים. בבוקר של החג היינו מתעוררים מוקדם, מתלבשים בלבוש חגיגי, לוקחים מזון והולכים לכפר השני. הקסים היו לבושים באופן מיוחד והם הלכו בראש הקבוצה. בדרך היינו עולים על הר, כולנו צמנו, הקסים(הסמכות הדתית בקהילה) היו מנגנים מזמורים בשפת הגז במשך שעות. זהו חג של אחדות והסתכלות על הדברים הטובים ולא היה מצב שאנשים לא דיברו אחד עם השני. כשהגיעה השעה כולם היו אוכלים דאבו( לחם), שותים קפה, מברכים ורוקדים עד הלילה.
ועדת עיתון הודתה לטלי על הזמן והשיתוף.
כתבה: ועדת עיתון.
לומדים, יוצרים ונהנים ברוח חג החנוכה
“האור שבמשפחתי” – תלמידי הכיתה קבלו נר עליו התבקשנו לכתוב מחמאות, מילים טובות וחוזקות למשפחה היקרה. על הלוח העלנו מילים חמות ומחממות של בן משפחה ירצה לשמוע. למחרת בבוקר שיתפו הילדים בתגובותיהן של משפחותיהן.
עלמה דרוק: “כשהבאתי לאמא שלי את הנר שהכנתי, היא אמרה שהיא לא צריכה יותר בחיים שום דבר יותר”. התרגשה לקרוא את המילים הנעימות וחיבקה את עלמה.
כתבה: שירה ניסן(ועדת עיתון) ותלמידי כיתה ג’1
בניית קסטנייטות מעץ בכיתה ג’1 הקסטנייטה היא חלק בלתי נפרד מעולם הריקוד, הפלמנקו המזוהה עם ספרד. לאחר שלמדנו מעט על הכלי והריקוד, קבלנו את שלושת חלקי היצירה העשויות מעץ. תחילה שייפנו עם נייר זכוכית את העץ על מנת שלא ידקור או ישרוט. לאחר מכן, התחלנו לקשט את כלי הזמר ונהנינו ממוסיקה שיצרנו מהכלי.
יום זהירות בדרכים
באחד מימי חמישי התקיים יום זהירות בדרכים. ביום זה: פתרנו חידות, שיחקנו במשחקים וצפינו בסרטון. כדאי לכם גם לעשות יום זהירות בדרכים כי זה חשוב לבריאות כדי לא להידרס בכביש. הכללים בכביש הם:
- להוריד את האוזניות כשמגיעים לכביש.
- לא להסתכל בטלפון בכביש.
- להסתכל ימינה ושמאלה כדי לדעת שלא מגיעה מכונית.
- אם הכביש פנוי, אז אפשר לחצות..
- צריך לעמוד שני צעדים לפני מעבר החציה כדי להסתכל ולא להידרס.
- כדאי לשים אתה כל החפצים שבידיים בתיק או שקית.
- ילד מתחת לגיל 9 לא יכול לחצות כביש לבד.
- לא להתפרץ לנהג בכביש.
- לרדת מהאופניים כשמגיעים לכביש.
- להיות מרוכזים רק בכביש.
- לחצות רק במעבר חצייה.
- בכביש אל תהיה ליצן, הכביש מהיר ומסוכן.
חשיבות היום היא ללמוד את הכללים כדי שנשמור עלינו בטוחים.
כתבה מאיה ווסק, כיתה ג’2
למרות הקורונה חוגגים את חג הסיגד
חג הסיגד הוא חג שנחגג בעדה האתיופית ולכבודו ביום שלישי שכבות ג-ד הכינו יצירה, (יום אחרי חג הסיגד). היצירה הייתה בית אתיופי של פעם ( בית קש). כל התלמידים התבקשו להביא-גליל נייר טואלט, קיסמי שיניים בלי החוד או גפרורים בלי הראש ( החלק האדום), דבק, מספריים, מהדק, צבעי פנדה, בריסטול ומי שרוצה היה יכול להכין מגן דוד בבית או בכיתה וגם אפשר להכין משטח הדשא או רצפה. חלק מהילדים יצרו כפרים משותפים ובתי כנסת. המורה ביקשה להביא חלק מהיצירות לתערוכה שאותה תוכלו לראות במבנים שלומדות בהן כל שכבות ג-ד. אחרי שכל כיתה סיימה ליצור את הבתים והכפרים, המורה סידרה הכל בתערוכה. אם תרצו להכין יצירה זו בבית, הנה אופן ההכנה: לוקחים גליל נייר טואלט וגוזרים אותו באמצע ( מי שרוצה יכול לקשט אותו). אחר כך משרטטים עם הכוס פלסטיק עיגול על בריסטול ומקשטים עיגול זה. גוזרים חצי מהעיגול כך שיש קו גזור אבל יש חלק שהוא לא גזור. מצמידים את החלקים שגזרנו זה לזה בעיגול כך שנקבל גג ומהדקים. מדביקים את הגפרורים או את קיסמי השיניים לגג. אחרי שהמקלות יתייבשו מדביקים את הגג לבית (לגליל נייר טואלט) וזהו. אפשר להדביק את הבית על בריסטול ולקשט מסביב.
מקוות שתעשו את היצירה הזאת בבית.
כתבו: גלי זילברמן ואוריה אזולאי, כיתה ג3
שכבה ד’
המלצה לחופשת חנוכה- קמפינג בחוות הרוכבים
ביום שלישי ב 25/8/2020 אני ומשפחתי נסענו לקמפינג של שלושה ימים בחוות הרוכבים. החווה נמצאת על הרי הכרמל.אני ומשפחתי עשינו הרבה פעילויות שהן: לייזר טאג, טרקטורונים, חץ וקשת ורכיבה על סוסים. באוהל יש שתי מיטות זוגיות קטנות ומיטה אחת מעץ. לי היה הכי כיף בלייזר טאג בגלל שזה היה מותח. סיכום: אני ממליצה לכם גם ללכת לשם כי זה ממש כיף.
כתבה: יהלי דור און, כיתה ד3
למידה בטבע
תמונה- חיפוש זוויות ישרות בגינה.
למידה בטבע מאפשרת לתלמידים חוויה לימודית יותר מהנה ועושה יותר חשק ללמוד. בשיעורי מדעים אפשר ללמוד בצורה יותר נוחה ומהנה, למשל: כאשר לומדים על חרקים אפשר ממש להסתכל עליהם ולחקור אותם. אם לומדים על צמחים אפשר לחוש אותם, לצפות בתהליך גדילתם במשך העונות ולראות איך הם מגיבים לקור, לחום וכן הלאה…
בשיעורי אנגלית אפשר ללמוד בעזרת משחקים, לדוגמא: “אמת או חובה” ומי שיוצא עליו הבקבוק צריך לעשות משימה כלשהי באנגלית. כך יהיה לתלמידים יותר חשק ללמוד ולמורות יהיה יותר קל ללמד.
בשיעורי אומנות אפשר לעשות ציורים יפים מאוד מעלים, ענפים וגם פרחים, לדוגמה: א: אפשר לקטוף עלים ופרחים וליצור יער חדש בעזרתם. אפשר ליצור זר פרחים ייחודי ומעניין מפרחים וגבעולים.
בשיעורי הנדסה: אפשר ליצור כל מיני צורות, אלכסונים, זוויות וכן הלאה מעלים, ענפים וגבעולים.
בשיעורי ספורט: אפשר למצוא פינה בגבעות ולעשות שם חימומים, (מתיחות, קפיצות…) תרגילים וריצות.
בשיעורי תורה: אפשר להציג הצגות הקשורות לנושא הנלמד.
כתבו: יסמין קורצינסקי ואיילה רובינוב, כיתה ד1, ועדת עיתון
זכויות הילד- לשם מה?
ביום רביעי ה- 19/11 התקיים מפגש של וועדת עיתון בו דנה הוועדה בשאלה- האם יש צורך להעניק לילדים זכויות?
התלמידים התייחסו לזכות של ילד כאדם לקבל זכויות כדי שיוכל להביע דעה, ללמוד בבית הספר, לפתח כישורים, לרכוש חברים, ליהנות ממשפחה ועוד. להלן חלק מהדעות:
שחר הררי ציינה כי חוק חינוך חובה הוא זכות שמאפשר לילדים להכיר חברים, יוצר מסגרת ותעסוקה לילדים. שחר הדגישה כי הזכויות נועדו להגן על הילדים ולמנוע פגיעה בהם.
איילה רובינוב- הזכויות מאפשרות לנו להיות אנשים נעימים, לרכוש השכלה וללמוד כיצד להתנהג. צריך לכבד דעות של ילדים ולנהוג בסובלנות גם אם אנחנו חושבים אחרת מאחרים. בכל גיל אפשר להביע דעה.
כתבה: ועדת עיתון
שכבה ה’
תמונה- תלמידי שכבה ו’ דאגו לארוז את המשחקים שנתרמו בעבור תלמידים בפנימיות.
תלמידי שכבות ה’- ו’ חזרו לבית הספר
לאחר תקופה כה ארוכה בה לא נפגשנו עם חברים ומחנכת הכיתה מלבד מבעד המסך, הגיע היום בו אפשרו לתלמידי שכבות ה’-ו’ להגיע לבית הספר. ההתרגשות הייתה כה גדולה כמה חיכינו לזה. תלמידי שכבה ג+ ד מראיינים את תלמידי כיתות ה’+ ו’ .
שני אליאס: אייך ההרגשה הייתה לפגוש את מחנכת הכיתה והחברים לאחר זמן רב?
שחר הררי: אני מאוד התרגשתי לקראת המפגש וביחד עם החברות תכננו שנפגש ונלך לבית הספר. המפגש היה מאוד כייף מאוד רצינו לחבק את המחנכת אבל לא היה אפשרי אז שלחנו חיבוק מרחוק.
שירה בן שושן: המחנכת שלנו היא מחנכת חדשה השנה ולא הספקנו בכלל להכיר אותה מלבד השיחות והלמידה דרך המסך.
לקראת המפגש מאוד התרגשתי והיה כייף להיפגש פנים מול פנים ולראות גם את המחנכת של שנה שעברה מור שמאוד התגעגענו אליה .
רוני ליבוביץ: אני מאוד נהניתי מפגש והמסך לא יכול להחליף מפגש של פנים מול פנים.
שי דיאמנט: מה עשיתן במפגש עם מחנכת הכיתה?
שחר הררי: בהתחלה היה שיח בו כל אחד שיתף בחוויות מהסגר, סוג של השלמת פערים. שחקנו משחקים חברתיים. תלמידה מהכיתה הכינה עבורנו פעילות של לפתוח את התיבה בעזרת רמזים.
שירה בן שושן: אנחנו היינו צריכים להביא חפץ ולהסביר מדוע הבאנו אותו, כיצד הוא עזר לנו בתקופת הבידוד – הסגר.
בהמשך שיחקנו מחנים חישוקים , מחבואים ופנטומימה בה היינו צרכים לנחש את המילה.
יסמין קורצ’ינסקי: כאשר תלמידי א- ד חזרו ללמוד בבית הספר, מה הייתה ההרגשה שלכם?
שחר- אחותי לומדת בכיתה ב’ בבית הספר. כאשר היא חזרה לבית הספר אני מאוד שמחתי בשבילה אבל מיד שאלתי מתי גם אני אחזור? כאשר הבנתי שזה לא יקרה בזמן הקרוב התאכזבתי אבל גם זה מובן שיש צורך לחזרה הדרגתית.
שירה בן שושה: היה לי מאוד עצוב. אני ממש רוצה לחזור לבית הספר, לפחות עכשיו באים פעמים בשבוע למפגש חברתי זה כייף ומאוורר.
כמה מפגשים חברתיים הייתם רוצים שיהיו בשבוע?
שחר: אני שמחה על שני מפגשים בשבוע כי גם הלמידה חשובה.
רוני: הייתי שמחה ל3-4 מפגשים בשבוע, זה מאוורר אותי ונותן לי הזדמנות להיפגש עם חברים.
שירה: שני מפגשים בשבוע זה מינון טוב.
כתבה: ועדת עיתון
המלצה על ספר
אני רוצה להמליץ על ספר שנקרא: “כשסבא אליהו היה קטן” מאת ינץ לוי. זה ספר על אליהו, שמספר לנכדים שלו על ילדותו: הוא גר בשכונה של עניים, והיה עני, והייתה לו רגל אחת יותר קצרה, מי שרוצה לדעת למה, שיקרא. מאוד מעניין לדעת איך התמודדו עם קשיים פעם, ומאוד מעניין למה לאליהו יש רגל אחת קצרה.
כתבה: רוני לייבוביץ, כיתה ה’2, ועדת עיתון
בחירות למועצת תלמידים בכיתה ה’2
ביום חמישי ה- 3/12 קיימנו בכיתה בחירות מקוונות למועצת התלמידים. אנחנו חושבות שבית הספר צריך מועצת תלמידים מפני שהמועצה מייצגת תלמידים מכיתות שונות ומועצת תלמידים יזמה הרבה פרויקטים ופעילויות כגון: תרומת משחקים לילדים ועוד.
בכיתתנו היו שש מועמדות שרצו להיבחר למועצה. כל אחת הציגה את מצע הבחירות בכיתה ואמרה מדוע כדאי לבחור בה ולאחר מספר ימים ערכנו הצבעה בכיתות והמורה הודיעה מי זכתה.
כתבו: גילי אטלס, מעין וקס, כיתה ה’2
סרט כיתתי בזום
בשל מגבלות הקורונה אולמות הקולנוע סגורים, אחת לשבועיים בכל יום שישי נפגשים תלמידי כיתה ה’2 לזום סרט. התלמידים בוחרים סרט שהם רוצים לצפות ותלמידה אחת (אחראית על זום סרט), שזאת אני, משתפת מסך לכל הילדים והילדים צופים בסרט ביחד, כל אחד מביתו. החוויה היא מאוד נחמדה וכל ילד בוחר בביתו איפה לשבת לצפות בסרט ודואג לעצמו לנשנושים.
בשבוע שעבר, וועד הכיתה הפתיע את הילדים ולקראת זום הסרט חילק בתיבות הדואר שקית פופקורן עם הזמנה לצפייה בסרט לכל תלמידי הכיתה. ההפתעה הטעימה וחווית הסרט המשותפת היו מוצלחים מאוד. ממליצה לכל הכיתות!
כתבה: רוני ליבוביץ, כיתה ה’2, ועדת עיתון
מפגש בנות ה’3
רצינו לשתף אתכם במנהג חדש שאנחנו, בנות כיתה ה’3, אימצנו לאחרונה. בגלל כל המצב וכדי שנוכל לשמור על קשר ואחדות אנו משתדלות מידי שבוע לארגן “מפגש בנות”. אנחנו נפגשות באחד הבתים (בגינה – באוויר הפתוח) וכל ילדה מביאה חטיף, מאכל כלשהו (פיצות, עוגה, קרמבו ועוד) וכמובן שאנחנו מקפידות לשמור על הכללים!
במפגשים אנחנו מדברות, משתפות, משחקות והעיקר נהנות מחברת כל אחת.
המשחקים שאנחנו משחקות הם: כדורסל, קפיצה על טרמפולינה, מחבואים ואמונגאס (משחק בטלפון, שאפשר לשחק בו גם בזום עם החברים). אפשר גם להכין איזשהו מאכל יחד, אנחנו בטוחות שזה עוד יותר יגבש.
אנו ממליצות גם לכם להיפגש ולצלם את המפגשים, התמונות שצילמנו ישמרו כזיכרונות טובים שיהיה כיף להיזכר בהם בעתיד.
מקוות שהרעיון שלנו ימצא חן בעינכם ואולי גם אתם תאמצו אותו!
כתבו : מאיה ג’רסי וענבל מור, כיתה ה’3
ועדת עיתון באנגלית כותבת…
תמונה- שחר קטרנציק עם סבתא.
My Grandparents
Hello, my name is Alon Halevi and I have only one maternal grandmother because my maternal grandfather died during the Corona virus. My maternal grandmother lives in Argentina, Parana, I call her Babe because in Spanish it means grandma. My grandfather was a farmer and every time we met my maternal family I LOVED helping him with the animals and riding horses. My grandpa and grandma from my father’s side are dead.
That was my family, what about you?
My Grandparents
Hello, my name is Yehonatan Sabag, I had 4 grandparents and now I have only 1 maternal grandmother. Last time I visited her was 2 months ago, she lives in Ramle, and her name is Rosa Levi.
Her Husband’s name is Mordechay Levi, when he died, he was 84 years old. My grandparents from my father’s side were Asher and Dalia, they both died when I was a baby.
Hi everyone, my name is Ido and I want to tell you about my grandma.
My grandma’s name is Yodit and she’s 74 years old.
She worked as a barber,I always meet her on Fridays.
I love her very much.
I am Shahar and I have two grandmothers, one of them lives in Ness Ziona and the other one lives in Beer Ganim.
My Grandmothers are 65 years old. During the corona we could not meet much and it was really sad.
I talk to my grandmothers a lot and forward to have a Friday dinner with them.
שכבה ו’ צפתה בהצגה “סתם חרם”
ביום שני ה- 7/12 חלק מתלמידי שכבה ו’ צפו בהצגת יחיד העוסקת בחרם חברתי. חרם המתחיל בהודעת ווטסאפ אחת המתגלגלת לחרם חברתי של כל הכיתה כלפי תלמידה חדשה בהנהגתה של תלמידה ותיקה. בסיום ההצגה התנהל שיח בכיתה עם השחקנית. התלמידים שיתפו במחשבותיהם תוך מתן דוגמאות.
מה היה לנו עוד החודש בבית ספרנו?…
שעת קוד
בין התאריכים 6-11/12 השתתפו תלמידי בית הספר בשעת הקוד שהיא יוזמה עולמית המאפשרת לילדים להתנסות בכתיבת קוד וללמוד על עולם ההייטק.
חוגגים חנוכה
בכל הכיתות ציינו את חג החנוכה בפעילויות שונות ומגוונות כגון: הכנת סביבונים תלת ממדיים, כתיבת נקודות אור לבני המשפחה, פעילויות בנושא “האור שבי” ועוד. בנוסף, כל תלמיד יקבל שי מבית הספר של מטבעות שוקולד+ סביבון וברכות שהוכנו על ידי תלמידי שכבה ו’.
מוקירים ומודים לצוות החינוכי ביום המורה
לאחר שציינו את יום זכויות הילד, חג הסיגד, יום זהירות בדרכים ועוד הגיע היום לציין את יום המורה שחל ביום רביעי ה- 9/12. הורי בית הספר דאגו לשי, בלונים וברכה ועל כל אלה שלוחה להם זו התודה. בנוסף, מועצת התלמידים דאגה לשלט, מסלול צעידה אדום, מוזיקה ועוד. גם הנהלת בית הספר קיבלה את פני הצוות בעציצים וברכות וועד המורות יפנק מחר בשי לכבוד הצוות החינוכי ולכבוד חנוכה.
המורה במסכה
שלום לכל התלמידים,
אם אתם לא מכירים, יש תכנית בשם “הזמר במסכה”. ונחשו מה, אנחנו עושים “המורה במסכה”!
חוקי המשחק:
לפניכם תמונה של מורה או מורה מחופשים. עליכם לגלות מי המורה מאחורי המסכה.
את התשובות יש להניח מחר בתיבה ליד המזכירות.
רמזים: 1- מתגוררת מחוץ לנס ציונה.
2- אוהבת את עבודתה.
3- יודעת כמה שפות.
4- אוהבת ילדים.
5- השפה שהיא מלמדת נראית כמו קשקוש.
כתבה: שירה מוהבן, ועדת עיתון
כולנו זוכרים!
ולא שוכחים- להמשיך ולשמור על ההנחיות של עטיית מסכה, שמירת מרחק ושטיפת ידיים גם בחופשת חנוכה!
Published: Dec 5, 2020
Latest Revision: Dec 9, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-953908
Copyright © 2020