הרקע (פרק א´)

זמן התרחשות העלילה הוא בין שתי מלחמות העולם. מקום ההתרחשות – וינה (אוסטריה). המספר הוא הגיבור – הרופא שמתאר את פרשת יחסיו עם בת-זוגתו דינה, אחות בבית-החולים בו עבד.

סביבת בית-חולים – עולם של “כעסנים” ו”זעפנים”. עולם של אנשים ששונאים הכל, ממורמרים באופן תמידי. זהו עולם של חומריות, קנאה וצרות-עין – מקום שאין בו “מתנות-חינם”.

הרופאים והאחיות בבית-החולים מתוארים כאנשים קרי-לב, אשר סידור המיטות חשוב בעיניהם יותר מן החולים השוכבים בהן.

דינה מהווה ניגוד לסביבה הסמלית (בית-החולים):

הסביבה אינה נעימה כלל-וכלל, ועל הרקע הזה מתחדדת ביתר שאת הופעתה של דינה, האחות: טובת-לב, נעימה, שקטה, מחייכת, אהובה על כולם.

א. החיוך – אינו סתמי ומהווה מתנה של ממש. חיוכה היה ממיס אפילו את לבם של האנשים הכועסים ומרי-הנפש.

ב. ה”תכלת השחורה” שבעיניה – העיניים מהוות ראי לנפש: בנפשה גם שמחה, טוהר ואור (תכלת), אך גם עצב ועלבון (שחור).

שאלות

מהם פרטי האקספוזיציה על סמך הפרק הראשון?

מהם הרמזים המטרימים העולים בפרק זה?

החתונה (פרק ה´)

הרופא נכנס לחתונה – בניגוד לתדמית העוסקת בחיצוניות – בחשאי. הוא נמנע מלהזמין קרובים וחברים בטענה שכך הולם יותר בימים שלאחר מלחמה, אך נראה כי בתת-מודע הוא מתבייש בדינה, אשתו הטמאה (במחשבתו המעוותת).

ה”מניין” מעיד על מהותם של היחסים העתידיים בין דינה והרופא: קבצנים עניים אשר הגיעו מהלוויה, חסרי עניין במתרחש, עיניהם מלאות זימה, ממתינים לכמה פרוטות שיקבלו בעבור השתתפותם בטקס, כדי ללכת להשתכר.

שאלות

תאר את החתונה של דינה והרופא.

איזה רמז מטרים בולט בפרק זה?

מוטיב הוא יחידת משמעות (מילה, ביטוי, רעיון, נושא, דמות, חפץ תבנית, רגש, תחושה, בעיה, יסוד), אשר מופיעה מספר פעמים ביצירות אמנות.

החזרה על המוטיב נועדה ללמד על חשיבות האלמנט החוזר, ונועדה לגרום לתחושה של מקצב ואחדות ביצירה. הופעתו החוזרת של המוטיב מראה שיש לאותו רעיון תפקיד מרכזי ביצירה – לעיתים בנוגע למבנה היצירה ולעיתים בתוכנה (אפיון הדמויות, הרעיונות או המסרים). למוטיב נודע גם תפקיד חשוב בהנעת העלילה, כיוון שעצם החזרה על תופעה כלשהי, יש בה יסוד ידוע וחדש גם יחד – שבהתלכדם, הם מובילים ומניעים את העלילה.

שאלה

תאר את המוטיב המרכזי ביצירה

לאחר הצפייה במחזה

האם יש שינויים שלא תואמים את העלילה?

מה דעתך על המחזת הסיפור?