יונקים בצפון הארץ

השועל

השועל המצוי הוא טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום עד חולי, חרטומו מחודד, זנבו ארוך ושעיר וקצהו לבן.

נפוץ בכל חלקי הארץ. ניזון ביונקים קטנים, חרקים, עופות וזוחלים. אוכל גם פירות ותכופות נראה בישובים ניזון משאריות האדם.

השועל והחסידה / ממשלי לה-פונטיין

פעם הזמין השועל לסעודה
את שכנתו ארוכת המקור, חסידה.

השועל, כרגיל, לא עשה הכנות,
לא הקדיש לאורחת הרבה מחשבות.

וכמו בכל יום, מדי ארוחה,
הוא הגיש את האוכל בצלחת שטוחה.

החסידה טעמה רק שני פרורים,
כי לה מתאימים רק כלים עמוקים.

נעלבה החסידה והסתלקה רעבה.
“עוד אחזיר לשועל”, היא אמרה בליבה.

שלחה החסידה לשועל הזמנה
לבוא לביתה לארוחה דשנה.

ההיא הכינה לכבוד השועל צלי בשר –
אך אבוי!
הצלי הוגש בכלי … גבוה וצר.

מוסר-השכל:
אם אינך מכבד את חברך,
אל תצפה שהוא יכבד אותך!

השועל והכרם

“כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב שמה” (קה’ ה, יד)…

…לשועל שמצא כרם מסויג (מגודר) מכל פינותיו – היה שם נקב אחד, ובקש להיכנס בו ולא היה יכול. מה עשה? צם שלושה ימים עד שכחש ותשש ונכנס באותו נקב ואכל ושמן. רצה לצאת ולא יכול לעבור כלל. חזר וצם שלושה ימים אחרים עד שכחש ותשש וחזר איך שהיה ויצא.כאשר יצא היה הופך את פניו להסתכל בו ואמר:

כרם כרם, מה טוב אתה ומה טובים הם הפירות שבתוכך וכל מה שיש בך יאים ומשובחים, ברם מה הנאה ממך ? כמו שבן האדם ניכנס לתוכך כך הוא יוצא. כך הוא העולם הזה.

יעל נובי

לנקבה קרניים דקות וקצרות. לזכר קרניים גדולות וכפופות הממשיכות לצמוח כל ימי חייו. היעל פעיל שעות היום.

היעלים (לאו דווקא היעל הנובי) מוזכרים בתנך מספר פעמים:

הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים: (תהלים, פרק קד, פסוק יח)

מתאים במיוחד להדרכה בעין גדי שם רואים בעיקר יעלים ושפני סלע , ושם הסתתר דוד מפני שאול שביקש להרוג אותו כמסופר בספר שמואל א פרק כג

וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת: וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי.

פסוק נוסף :

וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים:

שגם הוא שייך לאותו סיפור של המרדף . וכך סיפור היעלים יכול לשמש פתיח לסיפור מרתק על מרדפי שאול ודוד במדבר יהודה ובעין גדי.

ספר שמואל א פרק כד
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי: וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים: וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים: וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה’ אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת אֹיִבְיךָ בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט: וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.

תשבץ בעלי חיים