עמי ותמי-גירסת האב

שלום לכם, ילדים חמודים!

אתם מכירים את הסיפור “עמי ותמי”, נכון?

תדעו לכם, האחים גרים, שכתבו את הסיפור,

עשו לי עוול נורא.

הם תיארו אותי כבעל סמרטוט, ואבא אכזר.

 תאמינו לי, לא היה ולא נברא.

היום אספר לכם מה באמת קרה שם ביער.

אשתי הראשונה והאהובה,

חלתה בדלקת ריאות, ונפטרה.

עוד לפני שהסתיים האבל,

הגיעה אל הבקתה  שלנו

אישה זרה.

אמרה שבאה לעזור לנו בשעתנו הקשה.

גם אתם, ילדים חביבים,

הייתם מקבלים את העזרה.

נכון?

בהתחלה היא טיפלה בנו יפה.

ניקתה את הבקתה,

בשלה מרק פטריות,

ומפעם לפעם לקחה את הילדים לטיול ביער.

היא נראתה לי אישה טובה, ובעצת הרב, התחתנו.

ואז התחילו הצרות.

כל לילה אחרי שהילדים הלכו לישון,

היא התלוננה עליהם.

“עמי אוכל יותר מדי.”

“תמי מפונקת ולא עוזרת בניקיונות.”

“עמי מתבטל ולא מתרחץ.”

“תמי אומרת לבובה שלה שאני מכשפה,

והיא מתגעגעת לאימא שלה.”

“הילדים שלך עצלנים וכפיי טובה.”

כל יום היא התלוננה עליו ועליה.

לבסוף אמרה, שאם לא ניפטר מהילדים,

היא תעזוב אותי, ותלך לה.

נכון ילדים, שלא היתה לי ברירה?

באחד הימים יצאה אשתי ללקט פטריות.

ניצלתי את ההזדמנות,

והכנתי תוכנית שתציל את הילדים.

אספנו חלוקי נחל, ושמנו בכיסים.

אמרתי לעמי, שיסמן איתם את השביל

מהבקתה שלנו לבקתה בעומק היער.

ככה לא יילכו לאיבוד.

כפי שאתם יודעים, ילדים, התכנית הצליחה

והילדים חזרו לבקתה.

אשתי העקשנית לא וויתרה על הגירוש.

בפעם השנייה התכנית נכשלה.

לא הספקתי לאסוף אבנים לסימון השביל,

כי הכנתי לילדים כריכים לדרך.

לא העליתי בדעתי, שעמי יפורר את הכריך,

כדי לסמן את הדרך חזרה.

תגידו ילדים, 

נכון שכולם יודעים שהסנאים אוהבים פירורי לחם?

כשהגיעו לבקתת הממתקים של המכשפה,

הם לא עמדו בפיתוי וזללו המון ממתקים.

הרי הזהרתי אותם, שממתקים הם מלכודת.

נכון ילדים, שאסור לאכול יותר מדי ממתקים?

אחרי שבוע, דחפה המכשפה, את עמי לכלוב,

ונעלה אותו.

תמי, ילדתי הפקחית, הבינה מיד,

שהמכשפה מפטמת את אחיה,

כי היא אוהבת לאכול ילדים שמנים.

היא פעלה בדיוק כמו שאמרתי לה.

שחררה את עמי ושניהם יחד

דחפו את המכשפה לתנור.

ככל שחלפו הימים, גברו געגועי לילדים.

באחד הלילות, אחרי שאשתי נרדמה,

יצאתי ליער לחפש את ילדיי האהובים.

לקחתי איתי פנס ובגדים חמים.

במרחק רב מהבקתה שלנו,

ראיתי את שניהם רועדים מקור.

הם רצו אלי, וחיבקו אותי חזק.

הבטחתי להם שלעולם ועד נשאר יחד.

וכך היה.

ילדים חביבים, אתם וודאי רוצים לדעת

מה עלה בגורלה של האם החורגת.

אבל על כך יסופר באגדה אחרת.