כיתה ז’1

מחיי הנזירים בימי הביניים

יומני היקר 

תלמידי כיתה ז’1 כתבו קטע מיומן של נזיר בימי הביניים לאחר שלמדו על חיי הנזירים ועל החיים במנזר במסגרת לימוד נושא אירופה בימי הביניים.

ביומן באים לידי ביטוי פעולותיו העיקריות של הנזיר, אורח החיים במנזר, עבודת הנזירים ומערכת היחסים בין המנזר לבין הסביבה.

כל תלמיד הביע בקולו הייחודי את הנלמד בשיעורים.

אספנו את כל דפי היומן לספר אחד של הכיתה.

ה-13 בספטמבר

יומני היקר,

8:00-11:00: יומני היקר היום ישבתי והעתקתי כתבים מהעת העתיקה של פילוסופיה מיד אחרי שהתעוררתי. היום הגיעו עטי נוצה חדשים ומאוד התרגשתי כי כתבתי בעט הישן שלי כבר כמה ימים והעט מתחיל להיהרס. היום בנוסף העתקתי גם ספר היסטורי מימי האימפריה הרומית העתיקה והיה מאוד מעניין להעתיק אותו.
11:00-12:00: היום התחלתי לעסוק בתחום חדש וזה חקלאות והיה מהנה מאוד מפני שירד גשם והיה קל לטפל ביבולים. אני לא מבין מה הבעיה של הנזירים שעוסקים בחקלאות יום יום ומתלוננים שזאת עבודה מאוד מייגעת והם שונאים אותה.

12:00-13:00 :בשעה שתים עשרה ישבנו לאכול. אחר כך התחלתי לקרוא והיה מאוד מעניין. קראתי על הכתבים שהעתקתי שנה שעברה ונדהמתי מהכתוב בספר בחיים לא חשבתי שמה שאני כותב כל כך מעניין, חשוב ומלמד.

14:00-16:00 התחלתי ללכת לישון בצהריים מפני שבין חג הפסחא ל14 בספטמבר אנחנו בשעה השישית הולכים למיטות בחדרים ולא מדברים שיהיה שקט מוחלט. לכן הלכתי לישון כי לא מצאתי מה לעשות כי לא היה לי ספר בחדר והשעה השישית התחילה אז לא יכולתי לצאת להביא לי אחד.
16:00-18:00: אנחנו היום התפללנו קצת יותר מוקדם את תפילת היום התשיעית מפני שהיה כתוב כך בחלוקת הזמנים.
18:00-18:30: ישבנו היום מוקדם מהרגיל לארוחת ערב מפני שאתמול ניקינו את המנזר ולא היה צריך לנקות אותו היום.

18:30-19:00: זאת הייתה החצי שעה הגרועה בחיי, חבר שלי לקח לעצמו פרי ואב המנזר הבחין בו ונתן לו עונש נוראי מפני שהפרי הוא ממתק והוא יקר וזה מאכל שלא אוכלים ללא אישור.

יומן יקר,
התעוררתי היום בבוקר ולבשתי את בגדיי, בגדיי הם חלק מהרכוש היחיד ששייך לי משום שאנו חולקים הכל ואסור לנו לקבל כלום מבלי רשות אב המנזר.
מהשעה הראשונה לרביעית עבדתי את השדה, לאחר מכן קראתי ספרים וגם בשעה השביעית קראתי בשתיקה בזמן שהייתי על מיטתי, יש לי מיטה מאוד פשוטה ואני מאמין שהיא מספיקה לי.
התפללנו באמצע השעה השמינית לישוע ואז העתקתי כתבי יד עד תפילת ערבית, ההעתקה היא עבודה מאוד קשה ומפריכה אך היא גם עבודה מאוד חשובה ואני שמח שיכולתי לעשות אותה.

שלום יומן,
היום כשהתעוררתי ושמתי את גלימתי ובגדיי, יצאנו למטעים. קיבלתי לעבוד את מטע תפוחי האדמה.
ארבע שעות ישבתי, קטפתי ומילאתי שמונה שקי תפוחי אדמה לבדי. בתחילה היה לי ממש קר כי היה יום גשום וחורפי. היה לי ממש קשה אבל עם הזמן התחלתי להרגיש שהשמש זורחת ומחממת אותי. לאחר מכן כל הנזירים ואנוכי ישבנו במנזר וקראנו פרקים מהברית החדשה. הדבר שהקשה עליי הוא שלא היה
לי זמן כלל להתקלח ולהחליף בגדים, לא ממש תענוג….
עכשיו, הגיע הזמן למנוחה ובזמן זה יצא לי לחשוב על כל מה שעובר עלי. לא אגיד שלא קשה לי להתמודד עם העומס, מהמחשבה שלא תהיה לי משפחה ושלא אראה אנשים מחוץ למנזר למעט חבריי הנזירים. עם זאת ממש חשובה לי העבודה שאני עושה, אני חושב שזו עבודת קודש ובטוחה שישו וה’
מעריכים וצופים בי בכל עת. הדבר שחשוב לי מכל הדברים זה הידע שבזכות כתיבתי אני עוזרת לאנושות להתמודד מול השטן.
אחרי תפילת השעה התשיעית הלכתי לעזור לנזיר שיש לו חום גבוה, הכנתי לו מרק, כוס תה ותפוח אדמה, שכמובן ביקשתי מאב במנזר.
כשהגיעה השעה לישון חשבתי על כל מעשיי הטובים שעשיתי בכל ימי חיי. אני בטוח שיום אחד, בעתיד, אנשים יבינו את הקרבת חיי למען דת הנצרות ויעזרו לנו לממן את המנזר ואת עבודתינו המקודשת.
טוב יומני היקר מחר יום חדש והינני צריך להיות מוכן מוקדם לכן אני   נאלץ להיפרד,
לילה טוב.

יומני היקר,
היום הוא היום לאחר פסחא. אני קמתי מוקדם בבוקר והלכתי לעבודת הכפיים
שנתנו לי. לאחר 3 שעות אב המנזר אמר לי ללכת לקרוא ולעתיק את ספרי
הקודש. שעתיים חלפו ואני והאחים שלי הלכנו להתפלל. לאחר מכן חזרנו
למיטתנו וזה איפה שאני עכשיו. עליי להחביא את יומני מכל שער הנזירים ומאב
המנזר כי אם יימצאו את יומני יוטל עליי עונש. היה יום ארוך אך הוא עוד לא
נגמר. עוד מעט אב המנזר ייקרא לי ולכל האחים שלי לתפילה נוספת. עליי
ללכת להתפלל לישוע האל הגדול. אני אכתוב פה גם מחר.

יומני היקר,
כמו כל יום אחר גם היום היה יום עמוס בעבודה ובפעילות.
התעוררנו בשעת זריחת השמש והייתה לנו שעה להתארגן, להתלבש ולאכול.
לאחר מכן יצאנו לעבוד בשדה ארבע שעות ארוכות ומתישות. מבלי הפסקה המשכנו ביומנו ולמשך שעתיים קראנו וכתבנו ספרים. לאחר מכן אכלנו והלכנו למנוחת צהריים. נחנו למשך שעתיים ובקומנו הלכנו ישר להתפלל. בתום התפילה חזרנו לעבודה ארוכה שנמשכה עד תפילת ערבית.
עד אז כבר הייתי עייף ומותש לחלוטין אבל זה מה שמצופה מנזיר לעשות ולכן אני מרוצה ומסופק ממעשיי שכן אני אוהב ורוצה להיות נזיר.
המשך יומנו כלל תפילת ערבית ולאחריה ארוחת ערב ומנוחה עד ליום הבא.

יומני היקר:

היום אני ושאר חברי הנזירים התחלנו לעבוד השכם בבוקר כמו כל יום מחג
הפסחא ועד ה-14 בספטמבר.
מן השעה הראשונה לאחר זריחת השמש ועד השעה הרביעית ביצענו את
עבודתינו הדרושות, עבדנו הרבה זמן ועבדנו בעבודות כפיים קשות. אני דווקא
מחבב את העבודות האלה, כי הן מאפשרות לי להיות בחוץ ולנשום אוויר צח, גם
ריח השדות עושה לי שמחה בלב ולכן אני אוהב לעבוד במרץ וזה לא מפריע לי
בכלל. לפעמים אנחנו קצת מדברים בנינו על כל מיני דברים בזמן העבודה, במידה
ואב המנזר מאפשר לנו.
לאחר מכן מהשעה הרביעית ועד השישית הקדשנו לקריאה ולהעתקת כתב יד, אני עובד כעת על העתקת הברית החדשה ואני חייב להקפיד על כתיבה יפה ומדוייקת של הברית החדשה, לכן אני עובד לאט וביסודיות. אני רושם את המילים באמצעות חרט ולוח כתיבה מיוחד עליו אנחנו רושמים.
בהמשך קמנו מהשולחנות, הלכנו לנוח במיטותינו אך אני לא הייתי עייף אז
המשכתי לקרוא בשקט במיטתתי, קראתי בדממה כדי לא להפריע לאף אחד.
לאחר מכן החזרתי את הספר לספריית המנזר, היות ואסור לנו להחזיק את
הספרים אצלינו.
אחר כך התחלנו את תפילת השעה התשיעית באמצע השעה השמינית, ולאחר
מכן המשכנו לעבוד בעבודות הכפיים עד תפילת הערבית.
מחר יש לי תורנות מטבח אז אני חייב לנוח, על מנת שיהיה לי כוח לעבודה הקשה במטבח, זאת עבודה שאני פחות אוהב, אבל אני חייב להשתתף בה מדי פעם, היות ואנחנו עושים תורנויות במטבח וכל אחד מהנזירים חייב להשתתף בה.
לילה טוב יומני היקר, אמשיך לרשום את החוויות שלי מחר.

יומן יקר:

היום אני בעוד יום, כמו תמיד את כל היום אני משקיע לעבודת האל, והולך בדרכו של ישו ושליחיו. אני גר במנזר וחיי ללא משפחה והסתפקות במועט, אני היום עוסק כמו תמיד בעבודות כפיים, חקלאות ובנייה.

בזכות מסירותי לעבודת האל התושבים מעריצים אותי ונותנים לי מתנות, אבל לא בשביל זה אני משקיע את חיי לעבודת האל, אני משקיע מכיוון שחשוב לי ואני מאמין באל מאוד.

עכשיו אני מעתיק כתבי יד, באמצעות עט עשוי נוצה, אני מעתיק כתבי יד בתחומי הפילוסופיה הרפואה, ההיסטוריה ועוד. אני מאמין שאם אעתיק אותם, הדברים שאעתיק ישמרו לעוד אלפי שנים, וכולם יראו אותם ויקראו אותם. אני מעתיק ומעתיק ומעתיק, ועכשיו אני קרוב לסיום, איזה כיף לחשוב על זה שבעוד אלפי שנים יקראו את כל כתבי היד שהעתקתי!

טוב זהו להיום, כבר מאוחר, האצבעות שלי כבר קרות מהאולם הקר של המנזר, לילה טוב.

יומני היקר,

לפני כמה ימים היה חג הפסחא, היום קמתי מוקדם, השכם בבוקר עם זריחת החמה ומיד ניגשתי אל המטבח, היום הייתה לי תורנות וארגנתי את ארוחת הבוקר לנזירים.
כשעה אחרי בשעה הראשונה התחלתי להעתיק כתבי יד. כתב היד היום היה מורכב והיו הרבה עיטורים, היום העתקתי כתבי יד בפילוסופיה שכלל הרבה שאלות מורכבות על החיים. השקעתי מאוד בכתיבה ובדיוק של כל אות ואות וכך עשיתי עד השעה הרביעית.
עם תחילתה של השעה הרביעית הלכתי לקרוא עד השעה השישית. וכמו כולם הלכתי לישון למרות שקמתי מוקדם לא הצלחתי להירדם אז המשכתי לקרוא בדממה בלי להפריע לאף אחד. לאחר מכן נרדמתי.
בשעה השמינית כבר הלכנו להתפלל את תפילת השעה התשיעית כמו שאנו תמיד עושים בעונה זאת נשארו לי מספר עמודים לסיום הטקסט מהבוקר לכן המשכתי בהעתקת כתב היד עד תפילת הערבית.
לפני זמן השינה אב המנזר חיפש במיטה שלי אם לקחתי דברים. יש לי את כל מה שאני צריך, אין סיבה שאני אקח משהו נוסף.

יומני היקר,

היום יום ה13 בספטמבר אני ושאר הנזירים התחלנו לעבוד בבוקר, ומן השעה
הראשונה ועד השעה הרביעית בצענו את העבודות הדרושות, ומשעה הרביעית עד
השעה השישית הקדשנו לקריאה. לאחר השעה השישית קמנו מן השולחן והלכנו
למיטות שלנו לנוח כעבור 2 וחצי שעות קמנו והתחלנו את תפילה של השעה
התשיעית

יומני היקר,

כמו בכל יום התעוררתי השכם בבוקר, כשעה אחרי הזריחה. אחרי שסידרתי את מיטתי, התרחצתי והתפללתי, אכלתי ארוחת בוקר בחדר האוכל של המנזר. לאחר מכן יצאתי לעבודתי. אני עובד בהעתקת כתבי יד של ספרים קדושים על גבי קלף. כלי הכתיבה שלי הוא חרט, ואני שקוע בעבודתי  מן הבוקר ועד תפילת הערב. זוהי מלאכה קשה ומייגעת, הנעשית בדממה, וסביבי בחדר כתיבה יושבים חבריי העוסקים באותה מלאכה. לא פעם אני מרגיש קור עז עד שהאצבעות כמעט קופאות, אבל אני יודע שעבודתי חשובה כי היא עוזרת לגרש את השטן מן העולם, וזה נותן לי כוח להתגבר על הקשיים. מדי פעם מוטלות עליי משימות אחרות, למשל תורנות מטבח לצורך הכנת המזון לנזירים, ולעיתים גם השתתפות בקציר התבואה המספק לנו את הלחם. בימי ראשון אנחנו משוחררים מן העבודה ומקדישים את כל היום לתפילות ולקריאה.
בזמן האחרון הצטרפו למנזר שלנו חברים חדשים, הנהנים מחיי השלווה והשקט, מן המזון הטוב ומן האמונה השומרת עלינו. מדי פעם אנחנו מביטים מחצר המנזר החוצה ורואים את האיכרים המעבדים את האדמות ומוסרים למנזר חלק מן היבולים שלהם. בסך הכול אני שמח בחלקי ומקווה שיתאפשר לי לשרת את אלוהים ואת ישו כל ימי חיי.

11.9.603

יומני היקר,

היום התחלתי בעבודות בשעה הראשונה העתקתי את הברית החדשה, ובשעה הרביעית קראתי עד השעה השישית ואז אנחנו בתענית שתיקה- זה קשה לשמור על השקט, שיש דממה אתה רוצה לעשות משהו,  לשמוע משהו.

היום את התפילה של השעה התשיעית עשינו באמצע השעה השמינית ואז המשכתי להעתיק ואז אספתי את הקציר ואז הייתה תפילת ערבית.

יומני היקר,

החיים כנזיר הם ממש קשים ונוקשים, אסור לנו להחזיק רכוש פרטי, אנחנו חיים רחוק מהערים והכפרים, אנחנו כל הזמן צריכים לעבוד, אנחנו כל הזמן לומדים את כתבי הקודש, אנחנו חייבים לציית לאב המנזר ולתקנון המנזר…. אם למישהו יש חפץ אישי שלא קיבל מאב המנזר אז אב המנזר יעניש אותו בחומרה. כל אחד מקבל משימות בהתאם למצב שלו: אם הוא לא יודע או לא רוצה לקרוא אז הוא יקבל עבודת כפיים, אם הוא חולה אז הוא יקבל עבודה שלא תכביד עליו אבל הוא עדיין חייב לעבוד. היום המטלה שהייתי אחראי עליה היתה תורנות מטבח, לא היינו יכולים ללכת אלא אם אנחנו חולים או נפצענו. היה קשה…

31 באוגוסט 534
יומני היקר,

השגתי אותך היום מהלבלר בכפר הסמוך, אב המנזר ביקש ממני להחליף חלק מהיבולים שלנו בלוחות כתיבה ודיו, אבל השתמשתי בקצת מהיבולים כדי לקנות אותך.
יום שני, הראשון לספטמבר 534
יומני היקר, היום היה יום די רגיל, מוקדם בבוקר התחלתי לעבוד בשדות
שמדרום למנזר. כרגיל אני וידידיי הנזירים שרנו מזמורים ודיברנו על מה
שקראנו אתמול בערב בזמן שהשקינו את החיטה פעם אחרונה לפני
הקציר, וקצת לפני השעה הראשונה חזרנו למנזר לאכול ארוחת בוקר.
כשהשעה הראשונה הגיעה אנחנו כבר סיימנו לאכול ואני וחבריי התחלנו
להעתיק ספרים כדי לתת אותם למיסיונרים שישכנעו את הפראים בצפון
שגם הם ילדי האלוהים ושעליהם להתנצר. בשעה הרביעית התחלנו
לקרוא בספרי הקודש ובשעה השישית רובנו נחנו מנוחת צהריים אבל אני
לא חשתי עייף אז המשכתי לקרוא. באמצע השעה השמינית כולנו קמנו,
והתפזרנו במנזר כדי לעשות עבודות שונות. אני זכיתי לנער בזהירות את
האבק מעל ספר הברית החדשה הגדול שמונח בתיבה ליד אחד המעמדים
ללפיד וליד אחד החלונות הגדולים, כך שהתיבה תמיד תהיה מוארת, גם
ביום וגם בלילה, וכל אחד יוכל להוציא את הספר מהתיבה ולקרוא בו.
בשעה התשיעית נשאנו את תפילותינו, ולאחר מכן אני עבדתי בעבודות
שונות: ניקשתי עשבים מהקרקע שליד הקברים של אחיי שנשמתם חזרה
לאל, ירדתי לעיירה כדי לשכנע אנשים נוספים להצטרף למנזר, ובזמן
שנותר לפני השקיעה עבדתי בשדות וניקשתי עשבים.
בשקיעה כולנו התפללנו את תפילת הערבית. התפללתי לבתולה הקדושה
שתסלח לי על שקניתי את היומן, ולאחר מכן, כשהשמש שקעה, כולנו
הלכנו לישון כדי לאזור כוח לעוד יום של עבודת קודש.

יומני היקר שלום,
היום לאחר תפילת הבוקר, התחלתי לעבוד בתור חקלאי, זאת עבודה מאוד קשה ומעייפת וקיבלתי קצת תרומות מהמקומיים. לפי התקנון אני חייב להעביר את התרומות לאב המנזר, אבל ממש מתחשק לי להחביא מתחת למיטה שלי ולהשתמש בעצמי. אני יודע שאב המנזר יחפש מתחת למזרן אז עדיף לי לא להסתבך ולהעביר לו את התרומות. אב המנזר דואג לכל צרכינו – אוכל, שינה, עבודה ולבוש.
אחר הצהרים הייתי בתורנות מטבח, אני מאוד אוהב להכין אוכל לחברי הנזירים. לפני השינה קראתי קצת בספרי הקודש וכתבתי ביומן. אני מרגיש עכשיו לא כל כך טוב, מחר אבקש מאב המנזר שייתן לי פטור מעבודת החקלאות ובמקום זה אני אעסוק בהעתקת כתבי יד שזו העבודה המועדפת עלי.

יומני היקר,

6:00-8:30 קמתי היום בשש בבוקר כדי לעבוד בשדה. זאת עבודה ממש קשה ומפרכת. מזל ששבוע הבא יש לי משמרת במכבסה. 

8:30-9:30 הלכתי להתפלל בכנסיה. היה ממש מעניין, אני כבר מחכה לערב.

9:30-10:00  ארוחת בוקר. סוף סוף. אכלתי סלט ירקות עם גבינה ולחם.

10:00-10:20  וואו! זה היה קרוב. אב המנזר קרה לכולם לחדרים שלהם הבוקר וביקש לחפש מתחת המיטות שלנו, כדי לוודא שאיננו מחביאים רכוש פרטי. הוא כמעט תפס אותי! למזלי, הוא לא מצא אותך. אם הוא היה תופס אותי, הייתי חייב לעבוד בראשון בשדה לחצי שנה הקרובה. 

10:20-12:00  אני עכשיו נח בחדר שאני חולק עם עוד ארבעה אנשים. אני לא כל כך יכול לכתוב לך, אחרת הם יגלו!

12:00  אוכל, איזה כיף! היום אכלנו מרק עם בשר בתוכו, פרוסת לחם, ופרי. היה טעים.

12:00-13:30 עבדתי שוב בשדה…

13:30-14:00 שוב אני נח. זה אחד מהחלקים שאני הכי פחות אוהב בגלל שאין מה לעשות! רק אפשר לדבר עם אחרים או לעשות מדיטציה, אבל אין כל כך על מה לדבר עם הנזירים האחרים (חוץ מאשר הברית החדשה, אבל אי אפשר לדבר על זה כל היום) וכמה אפשר לעשות מדיטציה?!

14:00-16:00 עכשיו גמרתי לעבוד להיום. הייתי במטבח ועזרתי לניק, הטבח, להכין את האוכל. הוא ממש נחמד, אני דווקא אוהב לעבוד איתו. היום אוכלים אורז עם גזר ועוף, עם מיץ תפוזים סחוט תרי מהפרדס שלנו.

16:00-17:00  מנוחה!

17:00-18:00 התפללתי עם שאר הנזירים.

18:00-18:30 אכלתי עם חברים שלי, תום וברייס.

18:30 – 19:30 פעם אחרונה היום. הלכתי להתפלל.

19:30 – 21:00 מנוחה להתארגן לשינה.

21:00  לילה טוב. נדבר שוב מחר! 

יומני היקר,

מהשעה הראשונה עד לשעה הרביעית אני עושה את עבודות הכפיים שלי כגון

חקלאות ובנייה. עבודת הכפיים השנואה עליי היא לאסוף את החציר זה למה אני כמעט ולא עושה את המטלה הזו.

לאחר מכן עד לשעה השישית אנו קוראים ספרים מעניינים אני אוהב לקרוא אחרי זה אנו יכולים או לישון או לקרוא אני מעדיף לקרוא.

בשעה השמינית אנו אומרים את תפילת השעה התשיעית תמיד התעניינתי למה אנו   עושים זו כך.

 לאחר מכן אנו ממשיכים לעבוד עד לתפילת הערב.

ואז אנו הולכים לישון.

יומני  היקר:

היום בבוקר אחד מהתושבים בעיר הביא לי מתנה, אני התכוונתי להביא את המתנה לאב המנזר אבל משהו הרגיש לי לא צודק, למה שאני יביא מתנה שהרווחתי למישהו אחר כך חשבתי אז אחרי התלבטות ארוכה החלטתי להשאיר את  המתנה אצלי. אני פתחתי אותה וראיתי צמיד עם יהלום מנצנץ וישר שמתי אותו על ידי, כל כך אהבתי אותו וגם אף אחד לא ראה את המעשה שלי, אני החבאתי אותו מתחת למיטה שלי והתחלתי לעבוד אני הצלחתי להעתיק כמעט ספר שלם היום זה לקח הרבה זמן ובסוף הצלחתי, אני גם הצלחתי לשכנע חמישה אנשים להתנצר היום, אני הרגשתי שהצמיד הוא צמיד מזל, כל היום קרו לי דברים טובים.

בשעה עשר בערב אני התכוננתי ללכת לישון אני שכבתי על המיטה וחיפשתי את הצמיד ופתאום ראיתי שהצמיד לא מתחת למזרון שלי, אני התחלתי להילחץ לא הבנתי איפה הצמיד אך חששתי מהנורא מכל  אני חששתי שאב המנזר ראה שלקחתי צמיד ולא הבאתי לא והנורא מכל קרה, הוא ראה אותי ואמר לי לעצור רגע הדופק לב שלי עלה, אני עצרתי והוא התחיל לדבר איתי ואז הוא שאל אותי “מאיפה קיבלת את הצמיד הזה”, באותו רגע התחלתי להזיע ולהאדים לא ידעתי מה לענות, פשוט שתקתי הוא הבין מה קרה והוא אמר לי שאני אקבל עונש חמור והוא אמר לי שאני מגורש מהמנזר לתמיד, אבל עכשיו שאין לי איפה לגור אני מתארח ולן אצל אנשים ששכנעתי אותם להפוך לנוצריים וכול מה שנשאר לי זה היומן הזה אז לילה טוב יומן.

יומני היקר,

היום היה יום חורפי. היה קר מאוד במנזר, גשם שטף את אדמותנו לאורך כל שעות היום. כבכל יום, התחלתי לעבוד השכם בבוקר עד השעה הרביעית. המשכתי להעתיק את הברית החדשה ולרגע הרגשתי את אצבעותיי סובלות מקור באולם הקר של המנזר בו ישבתי. על אף הקור שבחדר המשכתי כי זוהי דרכי להילחם בשטן. אב המנזר, שהוא איש מקסים לכל הדעות, מסייע לנו ומדריך אותנו איך להמשיך להתמיד עם חיי הפרישות ועבודת האל.
מהשעה הרביעית עד השישית קראתי בדומיה ספר אהוב. אחיי הנזירים היו לידי גם הם וקראו כל אחד את ספרו שלו במיטתו אך לא שוחחנו ביננו. באמצע השעה השמינית התחלתי להתפלל ולאחר מכן המשכתי לעבוד עד תפילת ערבית. בגלל שירד גשם המשכתי בהעתקת כתבי היד. אני מקווה שמחר יהיה מזג אויר טוב ואוכל לצאת החוצה לגידולים שבגינה.
מחר יש לי תורנות מטבח ואני מקווה שארגיש טוב.

יומני היקר,
איזה מזל שמצאתי כמה דקות פנויות לכתוב. כמעט ואין לי זמן פנוי מרוב העבודות שמוטלות עלי ותורנויות המטבח.
אני מקווה שלא יתפסו אותי כותב פה, אלה מותרות שאסורות עלי ואני מודע לכך.
לפני מספר ימים נודע לנו כי אדם שמת החליט להוריש את כל רכושו למנזר.
בזמן שהעברנו את רכושו למנזר מצאתי שם יומן ריק והחלטתי לשמור אותו לעצמי. מצד אחד אני מרגיש אשמה רבה כי אסור לנו לשמור לעצמנו דבר, הכל הופך לרכוש משותף. אך מצד שני אני נהנה לכתוב עכשיו ביומן זה ומקווה שלא יגלו זאת.
לאותו אדם שמת הייתה משפחה. הם נראו עצובים שלא קיבלו ירושה אך התגאו בכך שאותו בן משפחה תרם את כל רכושו למען המנזר.
זה גרם לי לחשוב על משפחה משלי. לעולם לא תהייה לי כזו. זה אסור עלינו. אף על פי כן אני מוצא את עצמי לעיתים תוהה איך הייתי מרגיש אם כן הייתי מקים משפחה משלי.
גם העובדה שעלי להסתפק במועט לא קלה כלל .
עלי לציית לאב המנזר ולתקנון המנזר. קשה לי לציית לפעמים כאשר כל רצוני הוא לנוח. אסורה פה מנוחה.
היום למשל העתקתי ספר היסטוריה ישן מתקופת קארל הגדול אשר נכתב ע”י אחד מעוזריו.
אצבעותיי כואבות יותר מתמיד כי זה היה הרבה מידע. כמו כן אצבעותיי קפואות מיום שלם של העתקת כתבי היד ולכן עלי לקצר כי אין ביכולתי לכתוב עוד.
שלום.

יומני היקר,

היום התעוררתי שעה לפני הזריחה, התארגנתי, יצאתי לעשות את צרכי ולהתכונן לעוד יום של עבודה קשה מאד. לפני השעה הראשונה התפללתי.

בשעה הראשונה עד הרביעית הייתי בתורנות במאפייה התפקיד שלי היה להיפטר מהחולדות והאבק שבמאפייה.

בשעה השלישית יצאתי לחלוב את הפרות ואת העזים, היה עלי להביא 3 דליים למטבח המנזר. התפללתי.

לאחר השעה הרביעית הקדשתי את כל כולי לקריאה של ספרי הקודש. ישבתי בפינה חשוכה עם נר קטן לידי. היום קראתי על מעשי השליחים, היה קצת משעמם אבל ככה זה סובלים ולא מתלוננים.

כשנגמרה השעה השישית התפללתי. הלכתי ביגון רב למיטתי לנוח למרות שעוד לא עבר חצי יום ובתוכי הרבה מרץ. 

ביקשתי מאב המנזר לשבת ולקרוא עוד קצת כי היה בזה משהו מעניין אבל רק משהו קטן בכללי זה היה מאוד מאוד מאוד מאוד משעמם.

בשעה השמינית וחצי התפללתי את התפילה של השעה התשיעית.

לאחר מכן המשכתי את עבודתי עם הפרות והעזים, וגם עזרתי לנקות את המטבח, כל זה עד לתפילת ערבית.

היום יום של צום ולכן אני לא אוכל. אני שונא ימים כאלה!

הלכתי לישון. אחרי חצי שעה העיר אותי אב המנזר כיוון שהוא חשד שאני מבריח אוכל וכלי מטבח. אחרי בדיקה קצרה הבין שאין עם מי לדבר והלך, הוצאתי את האוכל ממתחת לרצפה ואכלתי בסתר.

וכך נגמר היום.

יומני היקר שלום!
6:00 – זהו עוד יום חדש של קדושה לישו, לה’; ולהפצת הנצרות במדינה. הגיע הזמן להתחיל לעבוד! היום אני יוצא לעבוד בחקלאות בכפר הסמוך לכנסייה שלנו. שם אנו קוצרים את החיטה, אוספים אותה ואוגרים אותה במחסנים גדולים לתקופת החורף.
10:00 – היום הודיעו שלרגל החג אנו צריכים לנקות את הכנסייה וכך נוספו לנו מטלות נוספות, לכן חזרנו מהכפר מוקדם יותר מהרגיל. אני קיבלתי לנקות את עמדת הכומר והרגשתי שזאת זכות גדולה עבורי, הייתי צריך כי בשעה 13:00 מתקיים טקס התנצרות.
13:00 – בזה הרגע הגיעו עשרה אנשים לכנסייה כדי להמיר את דתם לנצרות! בדיוק הרגע מתחילים את הטקס וכולם שמחים ומתרגשים.
הכומר מטביל את האנשים במים וקצת שמן וכשגמרו כולם התחילו לשיר. אני יודע שראיתי את הטקס עשרות פעמים אבל זה עדיין מרגש אותי לראות זאת בכל פעם מחדש.
14:00 – הגיע הזמן לארוחת צהרים! מעניין איזו ארוחה הכינו לנו היום. כשהגעתי לחדר האוכל מסתבר שהיום אנו אוכלים נזיד עדשים ולחם. לאחר מכן הלכנו לנוח ואני כהרגלי ישבתי לקרוא בספרי הקודש ולכתוב ביומני.
18:00 – סוף סוף גמרתי עם המטלות הרגילות, עכשיו הגיע הזמן לעשות סיבוב מסביב לכנסייה. יצאתי עם כמה מחברי הנזירים ובדרך עברנו דרך ביתה של גברת מנדלסון שגרה בשכנות לכנסייה. תהיתי אם היא תרד מהרעיון שלה להאמין בעבודת אלילים ותעבור לצד הנצרות, ניסינו תקופה ארוכה לשכנע אותה אבל היא עדיין לא השתכנעה.
19:00 – הגיע הזמן לתפילת ערבית, אני הולך לכנסייה, זו התפילה האהובה עלי מכל שאר התפילות. מעניין אותי לדעת מה תהיה התפילה הנוספת לרגל החג.
21:00 – היום היה יום טוב לכנסייה! הספקנו לקצור הרבה חיטה, ולשים אותה במחסנים. ניקינו את הכנסייה לקראת החג הקרב והחשוב מכל הוא שהיום התנצרו עשרה אנשים אצל הכומר ובתפילת הערבית התפללנו תפילה נוספת לרגל החג המתקרב.

יומני היקר,

וואי וואי איזה יום עובר עליי, היום יש לי יום מאוד קשה… למרות שכל אחד
עובד על פי יכולתו (ואני לא כזה חזק) כל הבוקר עבדתי בבנייה, בצהריים
נחתי במיטתי וקראתי, ועכשיו בערב עליי להעתיק כתבי יד (ולהתעלם
מאצבעותיי הכואבות מקור באולמות הקרים של המנזר).
אני יודע שחוסר מעש הוא רע, ושזה טוב להיות מועסקים בשעות קבועות
בעבודת כפיים או העתקת כתבי יד, ושהעיקר הוא שכל אחד יעבוד
איפשהו.
אך כבר כמה זמן אני מעוניין לצאת להפסקה מחיי הנזירות המייגעים – לא
הפסקה ארוכה מדי, אך שיהיה לי קצת זמן לנוח, שאוכל לשמור את
הדברים שלי לעצמי ולא לחלוק אותם עם שאר הנזירים, אך זהו רק חלום
רחוק… כי הרי בתור נזיר חובתי לציית לאב המנזר ולתקנון, ונזירים לא
יכולים לצאת להפסקה כשמתחשק להם.
מצד שני, אני יודע שאני צריך להסתפק במועט ולא להתלונן, כי הרי
התושבים מעריצים אנשים כמותי (נזירים) ומרבים לתת לנו מתנות ותרומות. כך אנו צוברים נכסים רבים וכוחנו הכלכלי גדל, וגם מספר מאמיננו והשפעתנו מתרחבים. בנוסף, חלק מהאדמות שבבעלות המנזר מעובדות על ידי איכרים, שנותנים לנו חלק מן היבול, ולכן אנו עוסקים הרבה פחות בעבודת כפיים מאשר בעבר, ואני בטוח שהמצב עוד ישתפר.
אני בטוח שהמנזר יהפוך למוסד חשוב ומכובד בקהילה, אפילו יותר ממה
שהינו כיום.

יומני היקר,

הבוקר שוב התעוררתי בשעה הראשונה ביחד עם כל חבריי הנזירים. 

בשעות הבוקר עשיתי את המטלות שאב המנזר הטיל עליי (היום היה תורי לנקות את המטבח).

אחר כך שקעתי בקריאה מרתקת, אב המנזר אומר שחשוב לקרוא ושאסור להתבטל.

אחרי זה הלכתי לנוח. כמו בכל יום אנחנו הולכים לישון אחרי השעה השישית.

את תפילת השעה התשיעית אמרנו באמצע השעה השמינית.

ואז חזרתי לעבודותי במטבח עד תפילת הערבית.

לפעמים אני תוהה איך זה היה מרגיש אם היה לנו רכוש משלנו למשל חולצה יפה או ספר אבל אסור לנו. מותר לנו לקבל דברים רק מאב המנזר.

(אתמול אב המנזר מצא גרביים במיטה של חבר שלי וגירש אותו מהמנזר).

מצד אחד מאד קשה להיות נזיר אבל מצד שני כל האנשים בכפר מעריצים אותי ונותנים למנזר מתנות, אז אני לא מתחרט שבחרתי להיות נזיר.

יומני היקר,

היום התחלתי את הבוקר בעבודת כפיים כמו בכל יום, יש כל מיני סוגים של עבודות כפיים שהנזירים עושים למשל חקלאות, בנייה, העתקת ספרים ומלאכות נוספות. היום העבודה שעשיתי היא העתקת ספרים. העתקת ספרים זו עבודה קשה, מייגעת וממושכת כיוון שאנו הנזירים צריכים להעתיק את הכל בכתב יד על קלף בעזרת עט עשוי נוצה. אנחנו מעתיקים כל מיני כתבי יד למשל בפילוסופיה, ברפואה, בהיסטוריה ועוד, עבודת העתקת הספרים גם יכולה להיות מעניינת כי אפשר ללמוד דברים חדשים מהספרים שאתה מעתיק תוך כדי ההעתקה שלהם.

העתקתי ספרים מהשעה הראשונה עד השעה הרביעית ומהשעה הרביעית עד השעה ה­שישית קראתי ספר, אני מאוד אוהב לקרוא ספרים לכן אני אוהב את השעתיים האלה ביום שבהן אני יכול לקרוא ספר לעצמי.

בסוף השעה השישית הלכתי בשקט למיטה שלי והמשכתי לקרוא בצורה שקטה כדי לא להפריע לאחרים.

באמצע השעה השמינית אמרתי את התפילה של השעה התשיעית ואחר כך המשכתי קצת לעבוד עד תפילת ערבית.

תאריך: יום ג’ 2.12

שלום יומני היקר,

ברצוני לספר לך מה עשיתי היום. 

התחלתי את היום שלי השכם בבוקר בעבודות הדרושות, שעה אחת אחרי זריחת השמש ועד ארבע שעות אחרי זריחת השמש. 

בהמשך היום הקדשתי את זמני לקריאה עד השעה השישית לאחר הזריחה. 

בשעה השישית ועד אמצע השעה השמינית אחרי הזריחה הלכתי למיטתי ונחתי בדממה מוחלטת. 

באמצע השעה השמינית לאחר הזריחה התפללתי את תפילת השעה התשיעית לאחר הזריחה. 

לאחר מכן המשכתי לעבוד לפי הצורך שלי עד תפילת ערבית.

יומני היקר,
היום עבר עליי יום עמוס במיוחד, אפילו יותר מבדרך כלל.
היום, בתום חג הפסחא עבודתנו רבה ועמוסה.
היום מהשעה הראשונה עד לשעה הרביעית ביצעתי את המשימות
הדרושות לי, ואף עזרתי לחבריי למנזר עם משימותיהם.
אחרי כן, מתום השעה הרביעית ועד תום השעה השישית, לא פעלתי
רבות, היו לי שעתיים שקטות ונפלאות לקריאה.
לאחר סוף השעה השישית הגיע זמן המנוחה, אבל אני ישנתי כל כך
טוב בלילה האחרון, שאיני זקוק לעוד מנוחה, לכן המשכתי לקרוא
בשקט עד אמצע השעה השמינית, כי אז הייתי צריך ללכת להתפלל.
לאחר מכן עבדתי עד תפילת הערבית (וגם קצת נחתי בין לבין).
ועכשיו, אחרי תפילת הערבית אני כותב כאן ביומן, אוי! מה השעה?
אני צריך ללכת… רק חסר לי שאב המנזר יגלה על כך שאני כותב
יומן בסתר, הוא עוד עלול לגרש אותי מהמסדר! כאן יומן נחשב
כמותרות.

לילה טוב יומן יקר,
שלך, הנזיר

יומני היקר,

היום בבוקר התעוררתי מוקדם מהצפוי ולכן קראתי בשקט בזמן שהנזירים האחרים עדיין ישנו. ממש לפני השעה הראשונה כולם לבסוף התעוררו וכולנו יצאנו לעשות את העבודות הדרושות, כפי שנאמר: “Ora et labora” (התפלל ועבוד). כמו בכל יום עזרתי בעבודות לנזירים שהיו גאים מדי בכדי להודות שאין בהם די כוח לעבודות אלו ולעשות עבודות אחרות. לאחר שסיימנו בשעה הרביעית כולנו הלכנו לקרוא ולהעתיק ספרים, ראיתי שכמה מהנזירים לא קראו אז הצעתי להם לקרוא ספרים שהיו יחסית קלים להעתקה, בסביבות השעה החמישית התחלתי להרגיש עייף, כנראה בגלל שהתעוררתי מוקדם באותו בוקר. כשסיימנו לקרוא, בשעה השישית, חזרנו למיטותינו ונחנו. כמעט כל הנזירים קראו ספרים, בדרך כלל גם אני קורא, אבל אני הייתי עייף מדי ולא יכולתי שלא להירדם.

כעבור זמן מה התעוררתי מהרעש של הנזירים האחרים וקמתי. כולנו התפללנו וכשסיימנו להתפלל, המשכנו לעבוד. כשעבדנו, כמו בכל יום, מספר נזירים הרגישו עייפים מדי ולא יכלו לעבוד יותר, אז הקצו להם עבודה קלה יותר. אותי העבודה לא עייפה בכלל, אלא עוררה אותי. למרות שהייתי עייף (בגלל שהתעוררתי מוקדם בבוקר זה) המשכתי לעבוד במרץ.

לקראת הערב כולנו חזרנו למגורים לתפילת ערבית משותפת. ומשם הלכנו הישר לישון, משאירים מאחורינו עוד יום גדוש ומלא בעשייה.

יומני היקר,

היום התעוררתי בשעה הראשונה והתחלתי לעבוד.

נזירים עובדים בעבודות כפיים למשל חקלאות, בנייה, העתקת ספרים ומלאכות אחרות.

היום עבדתי בהעתקת ספרים.

אני מאוד אוהב להעתיק ספרים למרות שזאת עבודה קשה ומייגעת.

בתום השעה הרביעית אני קורא בספר במשך שעתיים(מהשעה הרביעית עד השעה השישית). זה החלק אהוב עליי ביום.

כשנגמרת השעה השישית הלכתי למיטה שלי ונחתי.

לפעמים אני גם קורא ספר במקום לנוח אבל היום הרגשתי עייף אז רציתי לנוח.

באמצע השעה השמינית אמרתי את התפילה של השעה התשיעית.

ולאחר מכן המשכתי לעבוד קצת עד תפילת ערבית .

ככה אני עובד כל יום מחג הפסחא עד ה14בספטמבר.

אך בימי ראשון יש לי יום מנוחה ואת כל היום אני מקדיש לעצמי לקריאה.

אלה אם כן הוקצו לי משימות חובה לעשות.

יומן יקר.

היום יום שלישי, האחד בדצמבר. קמתי בבוקר. היה מאוד קר. שטפתי את פני ואת ידי במים הקרים מהקנקן ליד מיטתי. יצאתי לעבוד בשדה. האדמה הייתה קרה מאוד. אספתי תפוחי אדמה לתוך נרתיקי. היום ההספק שלי היה נמוך, ומילאתי רק שלושה שקים של תפוחי אדמה. בשעה הרביעית סיימתי וחזרתי למנזר.

במשך שעתיים קראתי את כתבי הקודש. היום קראתי את סיפורם של אדם וחווה והגירוש מגן עדן. לאחר הקריאה עברתי למיטתי ושכבתי בשקט. ולאחר שעתיים התפללתי. אחר כך הצטרפתי לחברי הנזירים לתפילת הערב. ארוחת הערב כללה תפוח אדמה ומרק כרוב. 

יומני היקר,

היום כמו בשאר הימים עבדתי קשה מאוד.
התעוררתי על צד שמאל, זעוף ועייף כי היינו צריכים להתעורר בשעה
הראשונה.
עד השעה הרביעית עבדתי ללא הפסקה בעבודת כפיים מפרכת והפצת
הנצרות.
ora et labora זוהי סיסמתנו, וכמשמעותה- להתפלל ולעבוד, אני פועל.
אני לא הייתי בטוח שאצליח לשמור על נדר השתיקה ולהיות נזיר, אך אני
מצליח.
אני מרגיש שאני עושה את עבודת הקודש, ושאני נמצא על כדור הארץ מסיבה אחת ויחידה-להפיץ את הנצרות.
צד חיובי נוסף של להיות נזיר שתקן הוא שאתה לא חייב לדבר עם אף אחד
כשאתה זעוף וחסר סבלנות, כמו שאני היום.
לצערי, היום היה תורי בתורנות המטבח. אני שמח שאנו אוכלים אוכל בסיסי
ופשוט כי אני לא טוב בבישול…
לאחר שגמרנו את עבודת הכפיים הקדשנו את עצמנו לקריאה עד השעה
השישית. אני אוהב לקרוא ולהעשיר את הידע שלי, אני מרגיש שכך החיבור
שלי עם הנצרות מתחזק.
אחרי שגמרנו לקרוא קמנו והלכנו לנוח על מיטתנו, אני ניצלתי זמן זה לקריאה
נוספת ונזהרתי לא להפריע לאחרים.
את תפילת השעה התשיעית אמרנו באמצע השעה השמינית ולאחר שסיימנו
המשכנו בעבודת הכפיים הנותרה, עד לתפילת ערבית.
זהו, נגמר היום עכשיו אני יכול לצלול לשינה עמוקה ולהתחיל את כל זה מחדש
מחר…