האגדה על חג אמצע הסתו

האגדה מספרת  שבעבר הרחוק בערו בשמיים עשר שמשות.

עשר השמשות האירו כל כך חזק שחומם  העז  ייבש את השדות ואת האגמים והרבה חיות  ואנשים  מתו מצמא ומרעב.

קשת  גיבור בשם חוֹאוּ יִי  החליט לפעול  ולהציל את המצב, וביד מיומנת הפיל בחציו תשע מתוך עשר השמשות, כשנותרה  השמש האחרונה  הוא הכריח  אותה להתחיל לזרוח ולשקוע בזמנים קבועים.

בזכותו חדל   החום הכבד והאגמים מלאו מים , השדות הושקו  מים והוריקו

ולחיות ולאנשים היה די מים ודי אוכל לחיות ברווחה  .

חואו יי הגיבור  קיבל, אות הוקרה , מקיסרות השמים ;היה זה שיקוי פלא שיהפוך אותו לבן-אלמוות ויזכה  אותו בכניסה לגן -עדן.

בערב, כשחוֹאוּ יִי חזר הביתה, המשרתות הבוכיות סיפרו לו על האסון.

לבו נשבר לרסיסים, הוא יצא החוצה והביט בשמיים. להפתעתו הוא ראה את צלה של אשתו מרחף על-פני הירח. הוא ניסה לרדוף אחרי הצל, אך עם כל צעד קדימה הירח נסוג ממנו. לבסוף, מותש ושבור, חוֹאוּ יִי וויתר וחזר הביתה. בחצר האחורית של ביתו הוא הכין שולחן עם קטורת ועם המטעמים האהובים על צַ’נְג אֶה וערך לה טקס אשכבה.

מאז, בליל ירח מלא באמצע הסתיו, נהוג לשבת בחיק המשפחה ולצפות בירח. כמובן שאין חג ללא אוכל, ולכן נוהגים לאכול עוגות ירח; הן דומות לעוגיות הבוטנים של פסח, אך המילוי מגוון יותר – החל בשקדים טחונים, דרך פירות מיובשים למיניהם וכלה בשעועית שחורה מתוקה.