מפגש ראשון – הכרת תנויות בסיסיות, תרגול מתמקד ברגליים, פתיחות אגן, גמישות הרגליים

:נושאי הלימוד

?מהי יוגה

סנסקריט

פראנאימה – טכניקות נשימה

מדיטציה

צאקרות

תרגול פיזי ומנטאלי

 “חן, יופי, כוח, אנרגיה ועצמה מקשטים את הגוף דרך היוגה” 

פאטאנג’אלי, יוגה סוטרה 47

מהי היוגה ?

יוגה היא תורה שלמה, דרך חיים והשקפת עולם , ונחשבת לענף בפילוסופיה ההודית

המילה “יוגה” היא בשפת הסנסקריט, שפת המקור בהודו ופירושה – חיבור/איחוד .

זוהי שיטה עתיקה שתפקידה להשקיט את התודעה (המיינד) , לשחרר את האדם מכבלי המציאות בה הוא נמצא ולחבר בין הגוף , הנפש והרוח ליקום כולו.

היוגה אינה מסתכמת בביצוע האסאנות (תנוחות ) אלא משמשת כדרך חיים , מספקת לאנושות דרך רוחנית, מערכת של קווים מנחים , מוסריים , אתיים ומעשיים שמסייעים לנו לחיות חיים מאוזנים ובריאים.

בעזרת היוגה אנו יכולים לשפר את איכות החיים שלנו, לשמר בריאות ולרפא מחלות שונות, לשפר ולרומם את מצב הרוח שלנו כדי שנחיה חיים מלאי אנרגיה, אופטימיים שמחים ושלווים. היוגה מאפשרת לנו להתמודד טוב יותר במצבי לחץ ובמצבים קשים בחיים . יותר מכך למתרגל הוותיק ישנה אפשרות לחיות ללא מחלות וללא כאבים ולצמצם את הפחדים והדאגות בחיים למינימום , או איך שניסח את זה איינגר :

” היוגה מאפשרת לנו להפטר מסבל שאי אפשר לשאת ולשאת סבל שאי אפשר להפטר ממנו “

סנסקריט  संस्कृतम्

הסנסקריט היא השפה העתיקה ביותר מבין השפות ההודיות, והיא מיוחסת לקדושה ולאלים. הסנסקריט היא אחת מבין 23 שפות רשמיות שמדוברות בהודו. היא נכתבה במשך ההיסטוריה בסוגי כתב שונים, וכוללת כתבי קודש חשובים ביותר שמיוחסים לפילוסופיה ההינדואיסטית. הסנסקריט מורכבת מחמישים אותיות, שכל אחת מהן מיוחסת לויברציה הפנימית של מרכזי האנרגיה העדינים שמצויים בכל אדם ואדם.

אנו משתמשים בתרגולים בשפה הסנסקריט לשמות המושגים בעולם היוגה.

מנטרה (Mantra)

מנטרה היא מילה, משפט או הברה שנאמרות בצורה חזרתית במטרה להשפיע על התודעה. מקור המנטרות הוא בתרבות ההודית העתיקה, והן חלק משלל הזרמים של הפילוסופיה ההינדואיסטית. כל מנטרה מורכבת מסדרת צלילים או מילים מסטיות רוחניות, שהחזרה עליהם מטהרת את ההכרה ומובילה להרמוניה רוחנית ולהגשמת העצמי.

אסאנה

היא נחשבת כאחד משלבי המסע ״החיצוניים״, ומשמעותה הוא למעשה תנוחה. מהות האָסַנָה היא תנוחה של יציבות ונינוחות. בעזרת האסנות מאזנים ומייצבים את הגוף, שומרים על גוף חזק ובריא שמחובר אל הטבע בהרמוניה, ומשקיטים את התודעה

צַ’קְרָה (Chakra)

לפי הפילוסופיה ההודית, ישנה הבחנה בין הגוף הגשמי לגוף הרוחני כאשר מה שמחבר בינהם הוא צ׳אקרות. הצ׳אקרות הן מרכזי אנרגיות, ומשמעות המילה בתרגום מסנסקריט היא תנועה/תזוזה. שבע הצ׳אקרות המרכזיות ממוקמות בגוף האדם לאורך עמוד השדרה, שהוא ערוץ אנרגיה הנקרא לפי התורה ההינדואיסטית בשם ״סושומנה נאדי״.

הצ’אקרות מקבילות למרכזי עצבים ולבלוטות הורמונליות בגופינו. ומתווכות בין המערכת הפיסית, הרגשית והרוחנית.

בעזרת אימון יוגה, ניתן לאזן את מרכזי האנרגיה וכך למלא צרכים אנושיים בסיסיים כמו פרנסה, מיניות, חיוניות, יצירתיות, ביטוי עצמי, אהבה ושמחה בפחות מאמץ.

לכל צ’אקרה מיוחס יסוד, צבע, צורה, חוש, חיה ומנטרה משלה.
ניתן לאזן ולחזק את הצ’אקרות על ידי התמקדות במאפיינים של הצ’אקרה, במיקום הפיזי שלה או על ידי הגיית המנטרה שלה

הצ’אקרה הראשונה: מולהדהרה (מולה-שורש דהרה-תמיכה(

הצ’אקרה ממוקמת בבסיס עמוד השדרה בחיץ הנקבים, בפרינאום.

אנרגיה פתוחה וזורמת בצ’אקרה זו היא המפתח לשפע, פרנסה, קורת גג וחיבור למציאות, לאדמה.
לכן תנוחות עמידה המחזקות את עקרון ההשתרשות וכן כל תנוחה שמבליטה את אזור הפרינאום יכולה להתאים לעבודה על איזון הצ’אקרה. ההשתרשות מסמלת את הדרך שבה אנו באים במגע עם העולם.

הצ’אקרה השנייה: (סוודהיסטנה )

המקום ממנו מופצת אנרגיה

ממוקמת שלוש אצבעות מתחת לטבור, באזור איברי הרבייה.

זוהי צ’אקרת היצירתיות. היצירה האנושית הבסיסית ביותר הוא הרבייה. אנרגיה פתוחה וזורמת בצ’אקרה זו מאפשרת לנו להשתתף ביצירת חיינו. להתחבר לאחרים, לרגשות ולמיניות.
כל התנוחות שמבליטות את אזור האגן, מרכז הכובד שלנו. פתיחות אגן למיניהן והבנה של מיקום קערת האגן במנח ניטראלי, בסיבוב קדימה ואחורה ומיקום האגן מעל הבסיס.

אשטנגה יוגה של פטנג’לי – שמונת האיברים

יאמה – yama – ריסון ההתנהגות  

קודים אלו הם הבסיס להתפתחות רוחנית שמטרתם לא לפגוע באף יצור חי בדיבור, מחשבה ובמעשה: 

אהימסה – ahimsa – אי אלימות. 

סאטייה – satya – לא לשקר. 

אסטייה – asteya – לא לגנוב. 

בראמאצ’אריה – brahmacarya- התנזרות. 

אפאריגראהה – aparigraha – אי השתוקקות. 

ניאמה – niyama – התנהגויות התורמות להתפתחות אישית
סאוצ’ה – sauca  – ניקיון גופני ומנטלי.

סאנטושה – santosa – שביעות רצון ושלוות נפש.

טאפאס – tapas – להט לנושא.

סוואדיאיה – svadhyaya – חקר העצמי.

אישוואראפראנידנה – isvarapranidhana – התמסרות לאל

אסאנה – asana  – תנוחה או מצב יציב ושלו
פאטאנג’אלי מציין את חשיבות התרגול במובן של : “אסאנה (תנוחה) היא יציבות וחדווה” יוגה סוטרה 46

באמצעות תרגול אסאנה כוחות הטבע והוא משיג שוויון נפש ושלווה

פראנאיאמה– pranayama תרגול ושליטה בנשימה (כוח החיים)
תרגולי נשימה, שאיפה, מרווח בין שאיפה לנשיפה, נשיפה,  ומרווח בין נשיפה לשאיפה, כל אלה הם תרגולים המכוונים להשקיט את הגוף והנפש ולקרב את המתרגל למצב הסמהאדי

פראטיאהארה – pratyahara – התכנסות החושים
הפְּרַטְיַהַרָה היא התבוננות פנימית. ההתבוננות הפנימית היא תהליך של התפתחות, שמטרתו לשמור על מודעות צלולה בתוך מערכת העצבים של האדם. הפְּרַטְיַהַרָה היא האיבר החמישי לפי מסורת הראג׳ה יוגה, שככלל מטרתה הוא ליטוש הגוף והנפש של האדם, ויצירת הרמוניה ושלמות בינהם.

בעת תרגול מדיטציה החושים מתכנסים. גירויים מן החוץ הנקלטים על ידי פתחי החושים נחלשים ויכולת הריכוז עולה. התודעה מסוגלת להתמקד בעצמה.

דהאראנה – dharana – ריכוז
מצב שבו התודעה ממוקדת במושא התבוננות  שלה ללא הפרעות.

דהיאנה – dhyana – מדיטציה 

מצב של ריכוז גבוה ומתמשך ברצף זמן, ללא הפרעה , שבו התודעה המתבוננת מתקרבת להתאחדות מוחלטת עם מושאה.המדיטציות מציעות גיוס תודעה והשקטת חושים בעזרת התמקדות באובייקט אחד , כך ניתן להשקיט את הפטפוט הבלתי פוסק של המחשבות. כאשר הן מופיעות, נותנים להן לחלוף מבלי להיאחז בהן או לגרש אותן בכוח.

..

סמדהי – samadhi – איחוד 

הפירוש המילולי של המונח מהשפת הסנסקריט הוא ״לשים יחד״. הכוונה היא למצב תודעה גבוה במיוחד. הסַמַדְהִי הוא האיבר השמיני והאחרון ביוגה ראג׳ה, ויש לו מספר רמות. הסַמַדְהִי היא נקודה עילאית המחברת בין העצמי האינדיוידואל אל הקיום כולו. את החיבור לא חווים באמצעות החושים, אלא במצב תודעתי הקושר בין כלל הידע והאושר המוחלט אליהם מגיע האדם באמצעות תרגולים נכונים של יוגה

ברכות לשמש

ברכת השמש היא סדרה של 12 תנוחות יוגה , אותן יש לבצע ברצף, באופן אחיד והרמוני  בתאום מדויק של הנשימה. סדרה כזו של תנוחות נקראת ויניאסה כלומר,תנוחות הנולדות אחת מתוך השנייה וזורמות ברצף אחת לתוך השנייה. ברכת השמש הייתה הויניאסה הראשונה שנוצרה על ידי המורים הראשונים של היוגה.

סוריה – השמש, מקור האנרגיה המרכזי בחיינו כיצורים חיים. נאמאסקארה – הודייה, השתחוות. השמש נחשבת בתרבות ההודית ללב הפיזי והרוחני של עולמנו. האור מסמל את כוח ההבחנה והחכמה, והחום את האהבה.

היוגים מאמינים שלכל אחד מאיתנו יש יקום שלם בתוכו ומתפקידנו לחקור אותו ולמצוא את השמש הפנימית שלנו, את מקור האור האישי שלנו לאנרגיה ולחכמה.

תרגול ברכת השמש התפתח במטרה להוקיר את השמש. כעין מחווה השתחוות בפני השמש וכן, כדי לחבר בין השמש הפנימית לשמש הקוסמית.

שאוואסנה (Savasana)

השאוואסנה היא תנוחת תרגול של יוגה, שידוע בכינוי ״תנוחת הגוויה״. מטרתה הוא לאפשר הרפיה לגב על ידי שכיבה מאוזנת פסוקת רגליים וידיים, שמעבר להרפיה הפיזית גם ממזגת את הגוף האנושי עם האדמה, שהיא המקור שלו. לפי האמונה ההינדואיסטית, הגוף שלנו שייך לטבע ומורכב מחומרי הטבע. האנרגיה שלנו מבוססת על אותה האנרגיה שזורמת בכל יצור חי החל מעצים וצמחים, וכלה בחרקים וחיות. תנוחת השאוואסנה מרפה את הגוף והנפש שלנו ממתחים פיזיים ונפשיים, מרעיונות, ממחשבות, מדיעות ומאמונות שלנו הן על עצמנו והן על העולם.