STEAM

אמל עבאס

מנהלת גן אלמחבה, כפר כנא

מדריכה למדעים ותקשוב

מפקחת, סנאא עלאלדין

אני מאמינה בחדשנות פדגוגית וביכולתם של הילדים ושל צוות הגן ליזום, ללמוד, לחקור ולפעול בסביבות חינוכיות מיוחדות, מתוך תפיסה מערכתית לקידום גן עתידי

מתוך ראיה זו, צמח המיזם של תכנית ה-סתיים, 

מאנגלית לעברית זה – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בגן הילדים

STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה

בשנה שעברה זכה הגן שלנו ביוזמה חינוכית בנושא “חקר בגן בשיתוף חווה חקלאית” על ידי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

הילדים התנסו מעשית במחקרי שדה משמעותיים ובלמידה חוץ כיתתית ורכשו מיומנויות חקר ופיתוח שפה מדעית בת דרך הלמידה

אנו כצוות גן רכשנו את הידע, וזה היה הניצן למיזם שלנו השנה

יחד עם זאת, השנה חזרנו ללא המשאב הזה – כלומר ללא מימון מהקרן.

אבל מה שלקחנו כצוות, זה הניסיון וההעצמה אישית, דבר שהפך לאתגר לעבוד ללא הון כספי אלא עם הון אנושי

התנסינו במיומנויות חקר בכמה דרכים:

חקר כיתתי בחווה חקלאית

חקר קבוצתי

חקר אישי הילדים חוקרים ומתעדים בתיק חקר אישי שלהם

אנו מפצלים את המחקר לכיתתי לקבוצתי / או מקבוצתי לאישי ע”פ רמת התעניינות הילדים

בגן שלי יש גינה לימודית שהוקמה מתוך מחשבה על ניצול מקסימלי לשתילה עם התייחסות ליתרונות של כל סוג שתילה ומבחינת ניצול מקום והשקייה:

שתילה באדמה

שתילה על הקיר (אנכי ואופקי) בשל עקרון הטפטוף וחסכון במים

שתילת צמחייה למרגלות מטיילות תוך שימוש בידע לגבי סוגי צמחים מתאימים, פחות פחות אור ושמש

שתילה באדניות שונות

הקפדנו גם לגוון בשתילה מכל סוגי הצמחים – פירות, ירקות, עשבי מרפא, עצים …

ולא רק בחוץ, אלא גם בגן

שתילה במערכת סגורה
טרריום הוא פתרון אידאליי בגלל שכאשר מכינים אותו כראוי, הוא אינו זקוק צורך שותף ויכול לשגשג שנים. בהתחלה השתמשתי בצנצנת פשוטה כדי להבין את התהליך, ולראות אילו צמחים מתאימים לגידול כזה.

מבחינה מדעית:

עם לחות גבוהה, חום ואור לא ישיר. הצמחים קולטים את האור שמגיע דרך הזכוכית ואת הפחמן הדו-חמצני שנמצא באוויר בכלי ומייצרים חמצן וגלוקוז (סוכר) בת הפוטוסינתזה. החמצן שנפלט לחלל הכלי, אולי את הצמחים לנשימה. בת המאה הנשימה, פחמן דו חמצני נפלט אשר אשר נעשה לתוף הפוטוסינטיזה , וחוזר חליל

מהצמחים והאדמה הלחה מתאמים אדי מים שמתעבים לטיפות  על הדפנות של הזכוכית וחוזרים חזרה לאדמה, כחלק צריך צריך מחזורי זה המים עוברים דרך שכבה של פחם פעיל שנמצאת מתחת לאדמה ומטהר את המים מבקטריות.

שתילה בכד מים
שתילה בחממה קטנה עם אויר

הגינה שלנו מזמינה מבקרים רבים: חרקים, ציפורים. אנחנו צופים, עוקבים, חוקרים ומתעדים במהלך השנה

בנוסף, יש לנו גם חממה שהפכה להיות מקום למידה שיתוף ומרכז חברתי בו ילדים פועלים בשיתוף עם ילדי הגן השפעה הצמוד לגן שלנו

היתרון של הגידול בחממה הוא שבחממה לא יכול לשלוח על התנאים הסביבתיים ובכך שהצליחו לצמצם את התנאים למביים לגדילתם צריכים לצרכיהם. בנוסף, חממה מגנה על הצמחים מפני פגעי טבע כמו, שלג, ברד, רוחות חזקות, קרינה ישירה של השמש

הידרופוניקה – שתילה במים
האדמה אינה תנאי הכרחי לגידול צמחים

אקוופוניקה – סימביוזה בין צמחים לדגים 

בנוסף, פנינו למומחה שעזר לנו להבין את העיקרון של מערכת אקוופוניקה.

אקוופוניקה , היא צורת גידול במערכת המבוססת על שילוב של גידול צמחים ודגים במערכת סגורה אחת, עקרון המערכת הבסיסי הוא מיחזור הנוטריינטים מהפרשות הדגים משתמשים חוזרים על ידי הצמחים וניקוי להשתמש על ידם.

ההורים התלהבו וסייעו בת דרך בניית מערכת עם בריכת הדגים.

תוך כדי בניית המערכת, התמודדנו עם תהליך פתרון בעיות כמו חוסר מקומות לשתילה והשקייה. חיפשנו פתרונות טכנולוגיים לענות על הצורך שלנו. אז הצלחנו לחסוך בדשנים ולהחליף אותם באמוניה שזה דשן אורגני לצמחים.

בת בין זה זה היה חקר מדעי בשילוב הטכנולוגיה ותהליך של התמודדות עם פתרון בעיות. בנוסף, עסקנו במושגים מתמטיים בין מדידה, אומדן, תרשים וגרף, כמויות (אמוניה), בנינו לו”ז חודשי להאכלת הדגים.

שתילת עשבי מרפא, בכל סוגי השתילה למיניהן, בגינת הגן, בחממה ובחווה חקלאית … הובילו לשפע של יבול!

חשבנו ביחד, מה לא יכול לעשות עם כל היבול?

קטפנו מהגינה עשבי מרפא ופתחנו בית תה.

הילדים תכננו והחליטו למקם את בית התה ב”בית “שבחצר. קבעו מחירון לכל משקה והגישו לקונים. פעילות זו עודדה גם חשיבה מתמטית כחלק משילוב תחומי ה- STEM . חישוב מחירים, כמויות, עודף ועוד.

   ? מה עושים עם היבול השופע שלנו

חשיבה יצרנית – פותחים מרפאת לרפואה טבעית אלטרנטיבית

מהגינה של עשבי מרפא, מיצינו את השמן בגישה הבסיסית המסורתית (ממש כמו שהיו עושים פעם). ראיתי את מידת התלהבות והתעניינות הילדים בתחום, אז חיפשנו במאגרי הניתוח יותר אפקטיבית וחדשנית למיצוי שמנים. אחת האימהות בגן, המתמחה בהנדסה כימית, הציעה להשתמש במכשיר משוכלל הנקרא קלבנג’ר (מי זיקוק). זה מכשיר למיצוי שמנים אתריים והוא עובד ע”פ עקרון אידוי ועיבוי.

קיבלנו עזרה ממומחה להפעיל את המכשיר. זה לקח לנו זמן להבין את התהליך, ועשינו ניסויי בליווי המומחה דבר שסייע לנו להבין. צפינו סרטוני ווידאו על מכשיר מזכוכית, היה קל להבין מה מתרחש בתוך המכשיר. אחרי הבנת התהליך , התחלנו להשתמש במכשיר.

למדנו את היחס הנדרש בין כמות המים וכמות העשבים, לכמות השמן האתרי, עברנו שינוי והגענו לנוסחה ,

היום אחרי עבודה של חודשים, פתחנו “חנות מפעל” של שמנים טבעיים, קבענו מחירון והתפתח משחק סוציו דרמטי תוך פיתוח מושגים מתמטיים של קניה ומכירה בחנות.

מי בא / ה לגן?

בכל גן עורכים מעקב של מי בא לגן. יש לנו בגן ערכת רובוטיקה Kj009 ערכת לגו עם חיישנים איתה פועלת קבוצה של ילדים בהדרכה של מדריך חיצוני

הקבוצה הזאת, שמעה על מקרה של ילד שנשכח ברכב (מקרה מצער ולא נעים) והתחלנו דיון בנושא זה

קבוצת הרובוטיקה חשבה על רעיון של הכנת רובוט שתפקידו למנות את מס ‘הילדים בגן ולשלוח הודעות sms, להורים שהילד הגיע לגן

איך עושים זאת?

מידע על הרובוט, עשינו השוואה בין “החושים” של רובוט לכל האדם, למדנו שעלינו להשתמש בחיישנים אלקטרונים

ערכת הלגו לא סיפקה מענה והצלחהנו לבנות רובוט המסוגנן אחר

התחלנו לבדוק חומרים אחרים בין קרטון, עץ וקלקר. מצאנו שהקלקר מתאים ביותר בגלל שהוא קל וזמין

ניסינו לחבר עם חומרי חיבור שונה ולא הצלחנו, לכן השתמשנו בדבק חם. הילדים ביקשו לבנות את הרובוט בגובה שלהם וערכנו מדידות עד שהגיעו לגובה הרצוי

אחרי כל התהליך הטכנולוגיה של הבנייה, בו שילבנו מיומנויות מדידה והחקירת חומרים, הפעלנו את הרובוט לבדיקה וגילינו שעדיין יש לנו בעיה- הרובוט לא מזהה את הילדים ולא מבדיל ביניהם

כאן פנינו למומחה בהגדרת אפליקציות לרובוטיקה, והתגברנו על הבעיה, ע”י הגדרת טביעת אצבע של הילדים

תשאלו את הרובוט