בספר זה נלמד על סוגי מדינות הלאום

הקיימות  ועל הגלובליזציה שמציבה

אתגרים ללאומיות ולמדינות הלאום 

כדי להתחיל עם הנושא כדאי שנדע מהי בכלל מדינה ומהם התנאים שחייבים להתקיים כדי שנוכל להגדיר מדינה:

מדינה היא מסגרת חברתית שיצר האדם, מסגרת המכילה קבצה גדולה של אנשים שמקיימים ביניהם מנהגים, תרבות, מסורות ואורח חיים משותף. לכל מדינה יש שטח שבו היא מקימת את שלטונה, וחייה בה באופן קבוע קבוצת אנשים שמכירה בקשר שלה למדינה ומסכימה לציית לחוקיה. תפקידה של המדינה הוא להסדיר את היחסים שבין בני האדם בתוך המדינה (ע”י חוקים, בתי משפט, משטרה, מיסים) ובין בני אדם שחיים בתוכה לבין בני אדם שחיים במדינות אחרות (דיפלומטיה, מלחמות ושירותי מודיעין). המדינה רשאית לקבוע את גבולותיה הגאוגרפים, ואת ההבדלים במעמד של האזרחים שחיים בתוכה, בכך שהיא יכולה להחליט למי ניתנות זכויות מלאות ולמי זכויות חלקיות.

כמה מדינות יש בעולם? תוכלו לקרוא כאן

מהם חמשת התנאים לקיומה של מדינה: 

א.טריטוריה– שטח בגבולות מוגדרים שכולל יבשה מים אויר, וחלק ממי הים שנחשבים מים טריטוריאליים.(בדר”כ בטווח של 5-22 ק”מ בתוך הים),בישראל עד 11 ק”מ. טריטוריה לא חייבת להיות רצופה לדוג’: יוון שכוללת איים, וארה”ב שכוללת את אלסקה והוואי שלא נמצאות בתוך החטיבה הגאוגרפית הקרויה ארה”ב של אמריקה. גבולותיהן של מדינות נקבעים בדרכים שונות, ובהן הסכמים מדיניים, כיבוש צבאי והיפרדות של מדינות. במשפט הישראלי אין הגדרה ברורה של גבולות המדינה, אלא ישנה החלת המשפט והשיפוט הישראלי בהתאם לחוקי הכנסת או הוראות הממשלה (לדוגמא: חוק הגולן)

ב.אוכלוסייה– אוכלוסיית המדינה מורכבת מאזרחי המדינה שהם בעלי זכויות מלאות וממיעוט קטן של תושבים שאינם אזרחים כגון: אזרחי מדינות זרות ששוהים בה דרך קבע( תיירים, מהגרי עבודה, דיפלומטים) . כל מדינה קובעת בחוקיה מי זכאי לקבל אזרחות ומהן הזכויות והחובות החברתיות והפוליטיות של האזרחים.

ג.שלטון– גוף ששולט באמצעות מוסדותיו על הטריטוריה ועל האוכלוסייה ומשליט בהם חוק וסדר, תפקיד השלטון הוא להטיל מרות וריבונות ולכוון את חיי המדינה. כדי לגרום לציות של האזרחים נדרשת הפעלת עוצמה שפרושה היכולת של אדם או של קבוצת אנשים להשפיע על אדם אחר או קבוצת אנשים לענות לרצונותיהם. העוצמה יכולה להתבסס על אמצעי כפייה הפחדה ידע מומחיות וניסיון וכן יכולת קבלת החלטות ויכולת ביצוע. לשלטון יש יכולת לכפות את רצונו ולהעניש את כל מי שלא מציית, אבל ברוב המקרים הוא מתבסס על שיתוף הפעולה של האזרחים שמאמינים לערכים שמייצג השלטון ורואים בציות עניין טבעי. מקור הסמכות השלטונית תלוי בסוג המשטר המתקיים במדינה. בעבר מקור הסמכות היה דתי, מסורתי או כריזמטי ואולם, במדינה הדמוקרטית מקור הסמכות השלטונית הוא ציבור האזרחים.

ד.ריבונות – יכולת חופשית לקבל החלטות כיצד לנהל את ענייני המדינה בתחומי פנים (חקיקת חוקים, נקיטת מדיניות וסמכויות ביצוע(ומדיניות חוץ )הגנה על המדינה באופן חופשי),מבלי להיות כפופים להוראות מדינה אחרת. אובדן ריבונות- כאשר נכפה ויתור על המדינה או כאשר כתוצאה מוויתור כזה השלטון מאבד את שליטתו במדינה היא מאבדת את ריבונותה. מעטות המדינות שהן ריבוניות באופן מוחלט, ורבות מהמדינות מסתייעות באחרות סיוע כלכלי וצבאי, ולכן החלטותיהן מושפעות מלחצים שמופעלים על השלטון במדינה מצד מדינות חזקות יותר.

ה.הכרה בין לאומית– כדי שמדינה תוכל לתפקד כמדינה עצמאית היא נזקקת להכרה בין לאומית מצד מדינות העולם ומצד האו”ם. הכרה זו מקנה לה מעמד של ישות משפטית בעל חובות וזכויות על פי המשפט הבין לאומי ומאפשר הכרה בדרכונים שלה, פתיחת שגרירויות, כינון יחסים דיפלומטיים עימה, קבלת נציגות באו”ם. אנו מבחינים בין הכרה דה פקטו שפרושה הכרה זמנית והיא ניתנת למדינות שיש ספק בנוגע ליציבותן או באשר ליכולתן לקיים את התחייבותן הבין לאומיות, ולכן עד שלא משתנה המצב ישנם קשרים מוגבלים בלבד בין המדינה שהוכרה כך ובין המדינות שהכירו בה באופן מעשי. הכרה דה יורה (חוקית) פרושה הכרה סופית במדינה והיא נתנה לאחר שהמדינה מסוגלת למלא את כל התחייבויותיה בהתאם למשפט הבין לאומי.

לגודל הטריטוריה או גודל אוכלוסייתה, אין שום השפעה על עצם הגדרתה של מדינה כמדינה ריבונית.

שימו לב לבעיה של צפון קפריסין:

ומה קורה בקוסובו:

ועכשיו, בואו ניזכר בכמה הגדרות בסיסיות (שלמדנו גם בשעורי היסטוריה):

לאומיות: השקפת עולם הטוענת שלכל לאום (עם) יש זכות להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית. כלומר הזכות של הלאום להקים לעצמו מדינה בשלטון שלו, ולא בשלטון זר, ולהביא בה לידי ביטוי את המכנה המשותף של הלאום וזהותו.
מה שמבדיל בין קבוצה אתנית ללאום זו השאיפה להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית, וההתאספות סביב ערכים ורעיונות ולא רק מוצא אתני.

לאום- קבוצה שלה יסודות משותפים (אתניים תרבותיים ו / או יסודות פוליטיים). לרוב לאום מבוסס על מכנה משותף אתני-שיוכי, כמו מוצא ושפה, אך יש גם לאומים המבוססים על מכנה משותף פוליטי כמו, אזרחות במדינה מסוימת ומחויבות לחוקיה וערכיה.
לקבוצה זו מדינה ריבונית או אוטונומיה בתוך מדינה ריבונית, או שהיא שואפת לאחד משני אלו (להגדרה עצמית).

הגדרה עצמית: מושג שמשמעותו מתן אפשרות לעם או לאוכלוסייה מקומית להחליט באופן חופשי ובלא התערבות חיצונית על אופי השלטון הרצוי להם ועל האופן שבו הוא יתממש – כלומר הקמת מדינה עצמאית.

קבוצה אתנית– קבוצה שלה יסודות משותפים אתניים-תרבותיים כמו: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולעתים גם דת.
קבוצה זו אינה בהכרח בעלת דרישות להגדרה עצמית / לריבונות במסגרת של מדינה ריבונית, ומסתפקת באוטונומיה תרבותית או דתית (זכויות מיעוט). דוגמה לקבוצה אתנית – הצ’רקסים ודרוזים.

אנו מבחינים בין שני סוגי לאומיות:
לאומיות אתנית תרבותית– השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית המבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים(שיוכיים): מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת (אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות).
הלאום האתני-תרבותי קם לפני שקמה המדינה. הזהות המשותפת של חברי הלאום לא תלויה בשייכותם למדינה אחת.

לאומיות אזרחית פוליטית– השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית המבוססת על יסודות פוליטיים: רצון משותף לחיות באותה מדינה )במסגרת פוליטית( ובקידום יחד של ערכים ונורמות משותפים. תפיסה של “טוב משותף”.
כאשר התגבשות הלאום והגדרת זהותו מתבססות על אזרחות במדינה מסוימת. הזהות המשותפת לחברי הלאום מתבססת על אזרחות ועל הזדהות עם ערכי המדינה וחוקיה, ולא על מכנה משותף אתני. יש חפיפה בין חברי הלאום לבין אזרחי המדינה. הקמת המדינה גרמה בעצם להקמת הלאום המדינתי, שלא היה קיים קודם לכן.

בטבלה בעמוד הבא תוכלו לראות את ההבדלים בין שני סוגי הלאום:

אז מהם סוגי מדינות הלאום הקיימות:

מדינת לאום אתנית – תרבותית:
מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני – תרבותי אחד ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית.
חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים התרבותיים )מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת( של קבוצת הרוב הלאומי.
קיימים גם יסודות פוליטיים-תרבותיים-ערכיים משותפים לכלל אזרחי המדינה )רצון משותף לחיות באותה מדינה ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים / תפיסה של “טוב משותף ” .)
זהותה של המדינה נקבעת על פי מאפיינים אתניים ותרבותיים של קבוצת הרוב הלאומי במדינה. המדינה מזוהה עם לאום אחד ומעניקה לשפתו, תרבותו וערכיו את המקום המרכזי במרחב הציבורי של המדינה. האוכלוסייה מורכבת מרוב לאומי, וכמעט תמיד ממיעוטים לאומיים נוספים. בדרך כלל תהיה לה מדיניות הגירה שמעניקה עדיפות למהגרים בני הלאום הדומיננטי. כמו בכל מדינה גם במדינה זו יש גם מאפיינים מדינתיים-פוליטיים המגבשים את אזרחי המדינה. מדינות רבות בעולם הן מדינות לאום כמו: יון, פולין , רומניה, הונגריה גרמניה, איטליה וישראל . לא קיימת חפיפה בין הלאומיות האתנית תרבותית לבין האזרחות במדינה(בישראל הלאומיות היא – יהודית והאזרחות היא – ישראלית).

מדינת דו לאומית:
מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם שני לאומים אתניים שונים ומבטאת את זכותם להגדרה עצמית לאומית.
חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים את היסודות האתניים התרבותיים של הלאומים הדומיננטיים במדינה (כלומר המדינה מעניקה לתרבות, לשפה, לערכים של שתי הקבוצות האתניות – תרבותיות הללו את היכולת להשפיע על המרחב הציבורי של המדינה). קיימים גם יסודות פוליטיים-תרבותיים-ערכיים משותפים לכלל אזרחי המדינה (רצון משותף לחיות באותה מדינה ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים / תפיסה של “טוב משותף”) המגבשים את שני הלאומים.
בלגיה היא מדינה דו לאומית של הלאום הוולוני והלאום הפלמי.

מדינה רב לאומית:
מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם מספר לאומים אתניים דומיננטיים במדינה.
הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים והתרבותיים של הלאומים הדומיננטיים במדינה.
קיימים גם יסודות פוליטיים-תרבותיים-ערכיים משותפים לכלל אזרחי המדינה )רצון משותף לחיות באותה מדינה ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים / תפיסה של “טוב משותף”( המגבשים את כלל הלאומים.
שווייץ היא מדינה ארבע-לאומית. המכנה המשותף בדגם זה הוא שישנה רשימה סגורה ומוגדרת של קבוצות לאומיות הנהנות במשותף מהגדרה עצמית במדינה ואילו קבוצות לאומיות אחרות אינן שותפות בעיצוב זהותה של המדינה בכללה, גם אם תהיה במדינה אוכלוסייה שלהן.

מה קורה בבלגיה:

ובאתר הזה תוכלו להבין מה מצב מדינות לאום בעולם וכמה מיעוטים חיים בכל מדינה

ומה קורה בשוויץ: 

וכאן ניתן לקרוא על מצב הקבוצות הלאומיות בספרד..

המכנה המשותף לכל סוגי המדינות שהוצגו עד כאן הוא עצם ההכרה של המדינות בקיומם של לאומים ותרבויות. המדינות שונות זו מזו באופן שבו הן נותנות ביטוי ללאומים והתרבויות בזהות המדינה.

מדינת לאום פוליטית/כלל אזרחיה:
מדינה שמגדירה את השייכות הלאומית על בסיס האזרחות בלבד, היא נייטרלית מבחינה אתנית (קיימת חפיפה בין לאומיות לאזרחות – בארה”ב הלאומיות היא – אמריקאית והאזרחות היא – אמריקאית).
הסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות המדינה מבטאים יסודות המשותפים לכל האזרחים במדינה.
היסודות הפוליטיים משקפים ערכים משותפים לכלל אזרחי המדינה.
זהותה הלאומית של מדינה עשויה להשתנות בעקבות החלטות של אזרחי המדינה. קנדה היא דוגמה הממחישה טענה זו בכך שעברה מספר שינויים במהלך שנים : מזהות לאומית אתנית- תרבותית בריטית לזהות דו לאומית בריטית – צרפתית וכיום היא מגדירה את זהותה כמדינה רב תרבותית, המזוהה עם הקבוצות השונות: אנגלוסקסים, פרנקופונים (דוברי צרפתית), אינדיאנים, אסקימואים , וקבוצות מהגרים.

:לסיכום שימו לב לתרשים הבא שמציב את סוגי מדינות הלאום על ציר

אז עכשיו ,אחרי שראינו מהי לאומיות ומהי מדינת לאום ולמה היא חשובה בעולם שלנו, בואו נראה מהי גלובליזציה :

גלובליזציה פרושה תהליכים כלל עולמיים בין מדינות, חברות ויחידים המתארים יכולת תנועה / מעבר הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע, רעיונות ובני אדם במהירות / בתדירות גבוהה ובקלות יחסית / בנפח הולך וגדל.
העולם נתפס כ”כפר גלובלי” והדבר משפיע על תחומי חיים רבים: חברה וכלכלה, תרבות ולאומיות, משפט ויחסים בין מדינות, טשטוש גבולות.
במקביל, מתרחשים בזמננו תהליכים הפוכים של חיזוק זהויות לאומיות ודתיות.
תופעת הגלובליזציה היא תופעה רחבה החובקת את רוב תחומי החיים בעולם המודרני, ולה השפעות מרחיקות לכת.

מה הקשר בין גלובליזציה לבין לאומיות:

מדינת הלאום: בין מדינת הלאום ובין ה”כפר הגלובלי” מתקיימים לא פעם יחסי כוחות מורכבים. יש הטוענים שתהליכי גלובליזציה מחלישים את מדינת הלאום, פוגעים בלכידות ובסולידריות החברתית בתוך המדינה ומחלישים את הזהות הלאומית. מנגד, יש הרואים את השפעת הגלובליזציה בכך שהיא מדגישה את חשיבותה של מדינת הלאום בכל הקשור בשימור התרבות המקומית, בהגנה על האינטרסים המשותפים של האזרחים, ובהגברת כוחה של המדינה כמייצגת את העם.

באילו תחומים משפיעה הגלובליזציה:

● הגירה, חברה וכלכלה: תהליכי גלובליזציה יוצרים ניעות של הון כלכלי וסחורות, הם מאפשרים ומעודדים היווצרותם של גופים כלכליים כלל עולמיים (כמו הבנק העולמי), של תאגידי ענק ושל חברות טרנס לאומיות. אחד מביטוי הגלובליזציה הוא התרחבות תופעת מהגרי העבודה. תופעה זו נובעת מחד מן הצורך והרצון של אנשים לשפר את איכות חייהם, לחפש אפשרויות חדשות לרווחה כלכלית ופרנסה, ומאידך מן הצורך של שווקי עבודה במדינות המפותחות בכוח עבודה זול ובלתי מיומן. כך היא מזמנת פעמים רבות ניצול של בני אדם ופגיעה קשה בזכויותיהם. קיימת גם תופעה אחרת של מהגרי עבודה שנחשבת חיובית יותר כאשר ניעות כלכלית של הון חוברת לניעות של כוח עבודה מיומן של יזמים, אנשי עסקים, עובדים בכירים בתאגידים גלובליים. תהליכים אלו משפיעים על ההרכב הדמוגרפי במדינות שונות ועל מבנה שוק העבודה במדינה.

● תרבות: גלובליזציה מביאה לתופעה של התקרבות בין תרבויות ואף האחדה תרבותית, וזאת בין היתר כתוצאה מזמינות מאמצעי תקשורת המונים ושידורים בינלאומיים. מצד אחד, הדבר יוצר קשרים תרבותיים על-מדינתיים והופך את העולם ל”כפר גלובלי” החולק תרבות משותפת (לרוב התרבות המערבית). מנגד, רבים רואים בתהליכים אלו פגיעה בייחודיות התרבותית או ביכולת של קבוצות או עמים לשמר או לחזק תרבות מקומית, ונוצרים תהליכי נגד המבקשים להגן מפני השפעות גלובליות.

● חברות בינלאומיות: גלובליזציה מעודדת היווצרות של גופים בינלאומיים כלכליים
ואחרים ומעצימה את כוחם – גם אל מול ממשלות ומדינות. גופים בינלאומיים כלכליים ופוליטיים מקלים על מסחר וקבלת החלטות ברמה העולמית. מן העבר השני, גופים בינלאומיים אלו הינם בעלי כוח רב והם יכולים להשפיע על מדיניות ממשלה, לעתים בניגוד לאינטרסים של האזרחים.

● משפט בינלאומי: גלובליזציה מחייבת ומעודדת יצירה של נורמות חוקיות ומשפטיות בין מדינות ובין פרטים במדינות השונות, הבאים לידי ביטוי בין השאר ביצירת אמנות בינלאומיות. אמנות וכללים משפטיים אלו דרושים להסדרת היחסים הכלכליים והביטחוניים בין המדינות השונות והם מסייעים לגישור על מחלוקות בינלאומיות. יחד עם זאת, משפט בינלאומי יכול לפגוע בריבונותה של המדינה ושל השלטון בה שכן המדינה והאזרחים בה הופכים כפופים לחוקים שלא נקבעו ע”י נבחרי הציבור.

על האיחוד האירופי- מסימני הגלובליזציה תוכלו לקרוא כאן

שימו לב לסרט שמסכם את הדילמות שמעוררת הגלובליזציה:

ולסיכום כל הנושא:

בסרט הבא תוכלו להבין מעט יותר על האיחוד האירופי-אחד מסימני הגלובליזציה:

ועוד סרט בנושא:

ומשימה לסיכום היחידה נמצאת כאן