יום 1

זהו זה. מחר אנחנו עוברים לאמריקה, אמנם השלטון האצילי חוקק חוקים נוקשים, אך הם נוקשים פחות משפה. שם אוכל להתבטא מבלי לקבל

עונשים כבדים. הם מרוויחים משכורות טובות על כלום, ואנחנו עובדים בפרך על כמה פרוטות בודדות. ושלא נדבר על האוכל לילדים, ועל המסים המאוד יקרים שעלינו לשלם, על מס התה ועל מס הבולים, ועל החורף הקשה….כנראה שהבנתם שאינני אצילה, אם אני רושמת שמחר אני עוזבת. אם היה פה טוב אולי והייתי נשארת.

יש כאן מעמדות, אצילים ואנשים פשוטים, כמובן שהאצילים זוכים לפרוטקציה והעדפה, ואנחנו הנחותים.

באמריקה לא יהיו יותר מעמדות, נחיה איך שנרצה, נוכל להתבטא ולהקים מדינה ללא מעמדות, בה אין לאדם זכות נעלה כי הוא נולד למשפחה עשירה. כאן לכל אדם יש סיכוי להוכיח עצמו, ללא שום קשר למשפחתו ומאין הוא בא. כמובן שיהיה קשה, אך לפחות באמריקה הסבל שלנו שווה משהו, וכאן כל אחד יחיה איך שירצה. אז מחר אני ומשפחתי עוזבים, ומתחילים חיים חדשים. וכך הגיע לסיומו הפרק הראשון.

יום 2 – המעבר

זהו זה. היום אנחנו עוברים ואין דרך חזור.

בעוד מספר שעות נעלה על ספינה שתפליג לאמריקה, ומשם מתחילה דרך חדשה. לצערי, המסע ייקח כמה וכמה זמן. ואין הרבה אוכל ולכן נצטרך להביא עוד אוכל מאנגליה. בקרוב תגיע ספינה עמוסה בתה, נקווה שגם בגידולים חקלאיים. ראינו הרבה אוניות שהפליגו עמנו, וטבעו מעומס יתר של אנשים, אוכל, והרבה מתו ממחלות קשות ומרעב בדרך. בקרוב נגיע לאמריקה, ונתחיל את חיינו מחדש.

יום 3- ההגעה לאמריקה

הגענו לאמריקה !!! איזו התרגשות !!!

 הספינה שלנו הגיעה בשלום ברוך השם, אחרי הרבה מאוד זמן של הפלגה, וגביית קורבנות רבים.

אני ממש מקווה שההפלגה הארוכה והקשה, וכל הנספים בדרך, היו שוים את זה.

כאן אין יותר מעמדות, פה כל אדם יכול להוכיח עצמו בחברה ולאף אדם אין הנחות מסוימות בגלל הכסף שלו, או המשפחה שאליה הוא משתייך.

יום 4- גילוי המסים

איזה עצבים !!

האנגלים החליטו שיש עוד מסים, כמו מס הבולים ומס התה !!

אני ממש לא מבינה למה יש את המסים האלה. לפי דעתי הם רעיון מטופש ביותר. לא מספיק לכם הכסף שיש לכם, אז אתם לוקחים עוד מאלה שלהם אין ?! אין לכם בושה ?!

לא מספיק שלשלוח מכתב בדואר הוא דבר יקר מאוד, ובודדים מרשים לעצמם לשלוח כזה,אז עכשיו גם עלינו לשלם על הבול ?

או על התה ?!

הם שולטים עלינו גם מפה, אנחנו חייבים לעצור את זה ועכשיו !

אבא נעלם כבר לכמה שעות, הוא אמר שבקרוב יחזור אבל כרגע, לאף אחד מאיתנו אין מושג לאן נעלם.

הספינה כבר באופק, עמוסה כולה בתה, ואני רואה אותה באה לכיווננו.

הספינה כבר הגיעה, וקורה כאן דבר שלא ידעתי שיקרה. על הספינה עולים אנשים אינדיאנים, ומרוקנים את תוכן הספינה אל הים !!

ואם מביטים מקרוב, רואים שם גם את אבי !!

תכולת הספינה נשפכה אל הים, ואנשים נפלו איתה אל המצולות. אבי ברח תוך כדי שמסיר מעצמו תחפושת אינדיאנית. שאלתי אותו מדוע הוא עשה זאת והוא אמר שלמען העצמאות.

יום 6- הכרזת העצמאות

מסתבר שזריקת התה באמת הייתה שווה משהו שהוא אינו בידור, אלא גרמה לנו להשיג עצמאות!!!

בקרוב נהיה מדינה חופשית, החיה לפי השלטון שלה, בוחרת לעצמה את שליטה, וחיה ללא מעמדות וללא החוקים הנוקשים של אנגליה, פה אנחנו אדונים לעצמנו.