:תקציר הסיפור

 הספר מספר בתחילתו על שני חברים דוד וגל שנמצאים יחד בלימוד שייט מפרשיות. כאשר גל מזדעזע מהאופן הגזעני בו נוהג מדריך ומתקשה להבין מדוע גיורא, מדריך השיט הנערץ עליו,מתייחס לחברו דוד באופן כה גס רוח?האם ייתכן שלגיורא יש משהו נגד אתיופים? . המפגש בין גיורא לאבא של דוד היה מרגש ביותר. בעקבות כך מתגלה סיפור החיים המעניין והמפרך של אביו של דוד על עליית יהודי אתיופיה לארץ וסיפורו של גיורא בשרות המוסד הקשר המיוחד בין גיורא למשפחה של דוד סיפור של גבורה ואשמה, של סבל ושל גאולה. שני סיפורים מופלאים נפגשים בספר הזה— זה של אנשי המוסד הישראלי וזה של יהודי אתיופיה, שחברו יחד לאחד המבצעים הנועזים ביותר להעלאת יהודי אתיופיה ולבסוף גיורא ומולואלם משלימים את הסיפור שלהם ביחד ומגלים דברים מרגשים שלא ידעו שקרו במהלך “מבצע אחים”. 

-מולאלם

אביו של דויד מספר את סיפור העלייה של משפחתו ודרך סיפורו אנו מגלים ילד צעיר הפוסע בשבילי בגרותו במסע לארץ ישראל. במשפחתו הוא מכונה: “זה שמקלקל הכול”. תמיד מגיע אחרון ילד פזיז ומגושם, לא שמח מתי שכולם שמחים. הוא מתנצל שהוא לא עושה זאת בכוונה . הוא מודע לכך שמתייחסים אליו כאל ילד קטן ומסתירים ממנו דברים. הוא היה ילד חרוץ שעזר לסבו וסבתו. מולאלם היה בן שבע, קיבל כבר בגיל כזה אחריות גדולה לשמור על הכד הקדוש ולספר על מנהגי העדה האתיופית לאלו שאינם מכירים אותה. ואכן כשמולאלם מגיע לציון לא שוכח את דברי סבו הוא ממלא אחר בקשה זו ומתכנן להקים מוזיאון לתרבות עולי אתיופיה. מולאלם מתאר את המסע מתוך עיני המבוגר המסתכל לאחור על עברו. הוא מתאר את עצמו כילד תוסס ומלא מרץ, הוא ילד עדין הפוחד מחיות הוא ילד תמים שאינו מפסיק לשאול.  כילד חכם הלומד את הסכנות שבדרך הוא ממשיך לשאול את המבוגרים ממנו על מנת להבין את המציאות סביבו. כשקשה לו, הוא לא מתבייש להתלונן. מולאלם עובר מסע התבגרות במהלך המסע. בתחילת המסע אביו מתייחס אליו כאל ילד קטן ולא אחראי אך הוא רואה את השינוי שחל בו במהלך המסע, אמו מתרגשת להכיר כי אכן בגר במהלך המסע. הוא הופך לילד אמיץ יודע להתמודד לבד מסתדר בחברה מכוון שעלה לארץ לבסוף לבד התגבר על הפחדים שם אותם בצד ומתאמץ בכל כולו לעלות לארץ ישראל ולפגוש את משפחתו וקיים את כל ההבטחות שלו

גיורא-

גיורא בהווה, הוא מדריך חדש במועדון השיט, שהגיע רק השנה. תיאורו החיצוני על ידי גל: “יש לו שיער בלונדיני ארוך אסוף בקוקו, שיש בו גם ערות לבנות, גוף חסון ושזוף כאילו הוא בחור צעיר, והכי חשוב- הוא מכיר ממש את הים.” הוא מתואר כמדריך המושלם שיודע להיות חבר ולצחוק עם תלמידיו ומנגד להיות מקצועי ומקפיד על שיוטים ברמות על. סימן היכר נוסף שיש לגיורא היא הצלקת הגדולה בזרוע שמאל. בזכות פרט זה מולאלם מתעקש להיפגש איתו והם סוגרים מעגל. ובפעילות ערב הוא מספר על הפעילות הסודית של השייטת בשיתוף המוסד, בה הוא השתתף. הוא מעלה מצגת תמונות מהמבצע ומשתף שגם גיורא היה לוחם במבצע. בעבר, הכינוי של גיורא כלוחם צעיר במבצע, היה דודי. תאורו החיצוני, על ידי מולאלם, במפגשם הראשון, הוא :צעיר וחזק בניגוד לעורו הלבן ותלתליו הגדולים הבהירים שנתפסו בעיניו כשערות לבנות של איש זקן. דודי ( גיורא) וערן מתארגנים לסיפור הכיסוי בכפר הצוללנים בסודן. הם מתחפשים לאנשי עסקים המגיעים לפגישה עם מנהל משרד התיירות בחרטום. חלוקת התפקידים ביניהם ידועה מראש: דודי הוא הדאגן וערן היצירתי. דודי(גיורא)נתפס כדמות חכמה וזהיר, כל החבורה מתאפיינת באהבתה לארץ ובישראליות שבה. בלב הים יכלו לשמוע גלי צה”ל ללא חשש ולדבר עברית בלי חשש בהתגלות הזהות היהודית. לאחר תקרית יוצאת דופן, דודי חסר מנוחה ומשהו מציק לו ואינו יודע מה. מיד הבין ונזכר במולאלם הם חזרו  וחיפשו אותו במשאיות הבינו שקרא משהו והסיקו שהוא מת. דודי מתפרץ בכעס וטוען שהוא שלח את מולאלם אל מותו, מזה ניתן להבין שהוא מאשים את עצמו וכואב לו על מעשה חסר אחריות כלפי ילד שאהב. ומרוב הלחץ שכח שהוא מתחבא במשאית. הם היו צריכים לעזוב את המקום ודודי משוכנע שמולאלם נהרג בגללו. דודי לא מצליח לגרש את המחשבות מראשו. הוא רגיש ומתקשה להתמודד עם המציאות שנכפתה עליו. הוא לא שוכח את מולאלם הקטן עם עיניו השחורות וחיוכו הרחב. עד לרמה שהוא מסרב להגיע לטקס עם ראש הממשלה, שר הביטחון וראש השב”כ, בהשתתפות העולים האחרונים מאתיופיה במסגרת המבצע. הוא מאשים את עצמו שמשפחתו של מולאלם עלתה לארץ בלעדיו. הוא נושא באחריות ולא מסוגל להגיע לטקס ולהסתכל להוריו בעיניים. הוא לא הגיע לקבל את אות ההערכה מהרמטכ”ל ומאז הוא סירב לצאת למבצעים חדשים. הוא הפסיק לעבוד במוסד ולא רצה שום קשר עם הארגון. גיורא- הוא דודי, ניסה למחוק את התקופה הזאת מזיכרונו. בכל ילד אתיופי, בכל תלתלים שחורים, הוא ראה את מולאלם, ובכל עיניים גדולות שחורות הוא ראה מבט מאשים. הוא חי עם תחושת האשמה הזאת יום יום ושעה שעה…היה לו קשה להתמודד וחבריו ניסו לעזור לו. הוא העדיף להתחמק בשל הפצע העמוק שנפער בו. לכן טעו בו וחשבו אותו לגזען, אנוכי ולא מתחשב באחרים שבעצם הוא לא יכל לשאת את תחושת האשמה הארורה כלפי ילד שאהב מאוד.

קטע שמשך אותי בסיפור:

עמודים 86-92

בעמודים אלה בעצם אמא של מולאלם בהריון ובזמן ההליכה לציון היא מתחילה להרגיש לא טוב והיא חושבת שהיא עומדת ללדת בקרוב, אבא של מולאלם אמר שיש עוד חודשיים וזה אמור להיות תינוק של ירושלים ושהוא צריך להיוולד בציון וניסה לשכנע אותה להתאפק,היא אמרה שתשתדל ואחרי שעתיים ביקשה שיקראו למיילדת  ושמה אלמנש, וכבר הבין שהאמא לא יכולה להתאפק היא הלכה עם המיילדת מרחק קצר וחייכה אל המשפחה והאב בדמעות אישרו את חששותיו “לא בטוח שהיה לנו תינוק הוא בטח היה קטן מאוד”. ולאחר שעה הגיעה המיילדת עם התינוקת מגולגלת בשמיכה התינוקת הייתה ככל קטנה וחלקי הגוף הזעירים שלה. אז האב אומר לה אנקואן מיטש ברוכה הבאה למשפחה שמשמעות השם היא מישהו שמיהר שהגיע מוקדם. לאחר כמה שעות הילדה הקשתה לנשום ובלילות היה ממש קר שהקשה על חמומות הילדה והבראת האם לכן זה עיכב בכמה ימים את המשכת המסע . מדיי פעם בבקרים האם יצאה לחמם את התינוק בשמש והאב צופה עליהם במשקפת כדי לראות שאף איש לא מתקרב. אך הילדה לא התרשמה מהמאמצים של האמא והאבא וכניראה כמו שמיהרה לבוא כך מיהרה ללכת . גופה הזעיר הכחיל היא בקושי אכלה וכך ידעו ששעותיה ספורות,לבסוף הילדה מתה בידיו של האב לאחר מכן קברו אותה ובעצב רב ידעו שיכול להיות לא ימצאו את הקבר מכוון שלא יחזרו לאתיופיה . מיד לאחר מכן ערכו לילד לוויה והאם התעקשה להישאר ולהשלים אותה עד הסוף כשעבר זמן מה אחד מהאחים הלך לקרוא לאם ובמהירות חזר מבוהל האדמה רועדה, מיד רצו כולם היא חיה צעק האב ורץ מיד לחשוף את החול מן הקבר בפראות האם נכנסה לטרוף ופניקה “מה עשינו לילדה שלנו?”. מה שקרה בעצם זה שהמשמש המדברית חיממה את החול החום הזרים את הדם בגוף של התינוקת והתחילה להתאושש ובכך חזרה התינוקת לחיים.

הסבר:

בחרתי בקטע זה מכוון שתחילה זה העציב אותי מכוון שעד שיש להם אחות חדשה והאם עברה המון חודשים כדי לקבל אותה לעולם והיא אמורה למות בשום מקום ולא בארץ ציון ולא יכלו להרגיש אותה ולחוש אותה כמו שהיא באה כך הלכה בנוסף זה ריגש שימח אותי וגרם לי לצמרמורת אותי כאשר האדמה זזה והתינוקת  חזרה לחיים.

תובנה:

דבקות במטרה, אחריות:
מולאלם: עובר מסע התבגרות במהלך המסע לארץ ישראל. יוצא מאתיופיה כילד קטן עם כל משפחתו במבצע אחים ועולה לארץ במבצע משה, לבדו. הוא לא מוותר על הגשמת החלום לעלות לארץ. הוא דבק במטרה ומגשימה בדרכו שלו, למרות שינוי התכניות הוא מגלה אחריות ובגרות ומצטרף למשפחתו מאוחר יותר. הוא אכן קורא לבנו בשמו של דודי, דוד ומקיים את הבטחתו לסבו להעלות את אפר הפרה האדומה לירושלים. הוא מתכנן לפתוח מוזיאון לתרבות יהודי אתיופיה ובכך גם מבטא את שמו ונאמן לו .
גבי והלוחמים: גבי, מפקד המבצע, במסירות ובדבקות במטרה להעלות את האחים לארץ ישראל במהירות האפשרית ובביטחון אישי, עושה את הבלתי יאמן בתכנון המבצע ובמהלכו. בכל פעם הוא מפתיע מחדש בתושייה שלו ובדרישה שלו מהלוחמים שהחלום הזה יתגשם והאחים יגיעו לציון. הוא לא מתפשר באחריות למסע, הוא דורש מדודי וערן להכין את כפר הנופש כסיפור כיסוי, בצורה המושלמת ביותר, על מנת שהאחים יגיעו בבטחה אל החוף ומשם יעלו על הסירות דרך הים לתחנה האחרונה בישראל. הלוחמים מבצעים אחר ההוראות בנחישות ובדייקנות, לא מתפשרים על שלומם של האחים ומוכנים באש ובמים להביאם לחוף מבטחים ולהכתיר את המבצע בהצלחה. הם מגלים אחריות, תעוזה ומכוונים למטרה בכל שלב במהלך המבצע.

בסיפור ישנו מספר גדול של תובנות כמו: אהבת הארץ, משפחה, אהבת עם ישראל,מצוות השבת,חברות,סבלנות והקשבה אך בחרתי להתמקד בדבקות במטרה.

תחום דעת:

מבצע אחים-

בעצם הסיפור הינו סיפור אמיתי, החל בשנת 1977 ונמשך שנים אחדות.

בחסות כפר צוללנים שהוקם בסודן לחוף הים, על בסיס כפר נופש איטלקי שננטש, הועברו היהודים בסירות לאוניית חל הים בת גלים, ומשם הובאו לארץ, בחסות הכפר נערכו גם כמה מבצעים אוויריים שבהם הועלו לארץ מאות יהודים נוספים.יוזם הקמת הכפר ומפקד המבצע באותה תקופה היה דני לימור.

מבצע עלייה הפך במהלכו למבצע לחילוצם של כמה שיותר יהודים ששכנו במחנות הפליטים בסודאן שהחלו למות בהמוניהם מרעב, מחלות ורדיפות. המבצע התבסס על טיסות מסחריות מחרטום לאירופה ולישראל, כשבהמשך נוספו לו מבצעים ימיים, מבצעי הטסה במטוסי תובלה צבאיים ומבצע הפינוי הגדול, מבצע משה.מספר היהודים שיצאו מאתיופיה לסודאן במסגרת המבצע מוערך בכ-20 אלף. 16 אלף מהם הועלו לישראל והשאר, כרבע מהם, נספו במהלך הצעידה ובהמתנה לעלייה במחנות הפליטים.

האם גם אתם הייתם רוצים להיות חלק מהמבצע ומדוע?

https://www.youtube.com/watch?v=S8JPQ_H_dRc