עשרת המכות

בספר שמות מסופר לנו שעם ישראל היו משועבד לעם המצרי. ה’ שולח את משה להגיד לפרעה לשחרר את העם היהודי – אבל פרעה סירב. ה’ שולח על העם המצרי 10 מכות בצורה ניסית.

מכה ראשונה -דם:

המים ביאור הופכים לדם וגם כל המים של המצרים. הנס היה כאשר יהודי שותה- המים חזרו להיות מים וכשמצרי היה שותה היו הופכים לדם. חשוב לדעת שהמכות חלו רק על המצריים, זה אומר שהיהודים בכלל לא נפגעו מהם.

מכה שנייה- צפרדע:

כל מצרים מתמלאת צפרדעים – לכל מקום הם נכנסו – במקלחת, בתנור, בשתיה, באוכל, בבגדים וכו …

מכה שלישית- כינים:

המוני כינים תוקפות את המצרים וכל מצרים מתמלאת בכינים, המצרים חווים סבל רב מגירוד השיער הראשון ראשם ולא מצליחים להפסיק הגירוד הרב שתקף אותם.

מכה רביעית- ערוב:

ערוב כבד ממלא את בתי המצרים ואת אדמתם. על פי הפרשנות המסורתית הערוב הוא תערובת של בעלי טרף שהשחיטו את כל הארץ והפחידו את המצרים.

מכה חמישית-דבר:

מכה זו הורגת את כל הבהמות של המצרים – וכמובן לא פוגעת בבהמות של עם ישראל.

מכה שישית- שחין:

משה זורק פיח כבשן לכיון השמים,והפיח מתפשט בדרך נס על כל מצרים, וגורם לפצעים ושלפוחיות על גופם של המצרים והבהמות שלהם.

מכה שביעית- ברד:

ברד כבד ניתך בארץ מצרים, שובר את העצים, פוגע בגידולים החקלאיים, והורג את האנשים והבהמות ששהו מחוץ לבתים. בתוך הברד התלקחה  אש, ואל הברד נלווים גם קולות מפחידים.

מכה שמינית- ארבה:

חגבים פושטים על שדות ואדמות מצרים והורסים להם את כל התבונה שעוד נשארה לאחר הברד.

מכה תשיעית- חושך:

חושך מוחלט שורר במצרים במשך שלושה ימים מלאים. אומרים שהחושך היה כמעט מוחשי שהמצרים לא הצליחו לזוז, ואצל היהודים היה אור והם נכנסו לבתי המצרים שלא יכלו לזוז ולקחו מהם את החפצים שהמצרים גזלו מהיהודים בתקופת שעיבודם.

מכה עשירית ואחרונה- בכורות:

בחצות הלילה בט”ו בניסן מת הבן הבכור של כל משפחה במצרים וכל בכור בבהמה. ה’ אמר ליהודים לצבוע לפני את כניסת ביתם בדם כדי שלא ימותו גם בכוריהם.