טוראי רחל מינס ז”ל

בת מרים וצבי

נולדה בקיברטי, ליטא

ביום י’ בסיוון תרע”ח (21.5.1918)

התגוררה בכפר עציון

שרתה בחטיבת “עציוני” בהגנה

נפלה בקרב

ביום ד’ באייר תש”ח (13.5.1948)

מקום נפילה: כפר עציון

בגוש עציון

מקום קבורה: הר הרצל

קורות חיים

רחל, בתם של מרים וצבי, נולדה ביום י’ בסיוון תרע”ח (21.5.1918) בליטא, בעיר קיברטי – עיר קטנה ומרכז נפה בקרבת הגבול הפרוסי. קיבלה חינוך דתי ולמדה עברית.

על פי הידוע הושמדה כל משפחתה של רחל בשנת 1941, לאחר הכיבוש הגרמני. היא עצמה הועברה, ביום 22 באוגוסט 1941, לגטו קובנה, והייתה כלואה בו במשך כשלוש שנים.

עם פינוי הגטו התגלגלה רחל בין מחנות עבודה נאציים, התנסתה במצוקות קיום חמורות ואף על פי כן הצליחה לשרוד. ביום 19 בינואר 1945 שחרר הצבא הסובייטי את המחנה בו שהתה, ליד טורן.

עם השחרור עברה רחל לחיות בקהילה יהודית על אדמת פולין. שם מצאה את דרכה לתנועת הנוער הדתי “בני עקיבא” והחלה להגות ברעיון העלייה לארץ. בלודז’ הצטרפה לקיבוץ “תורה ועבודה”, משם עברה לקרקוב ולשלזיה עילית, החלה להורות בבית ספר עברי ואף נתנה שיעורים לחברי הקיבוץ.

רחל עברה דרך גרמניה וצרפת, עד שהעפילה לארץ מנמל בקאר ביוגוסלביה ביום 26 בנובמבר 1946 באונייה “רפיח”. על האונייה, שנרכשה על ידי המוסד לעלייה ב’ של ה”הגנה” ביוון, היו 785 מעפילים מארצות מזרח אירופה. בלב ים, לא רחוק מחופי ארץ ישראל, נקלעה הספינה לסערה, עלתה על שרטון ובתוך כשעה טבעה. שמונה מהמעפילים נספו, היתר שחו ומצאו מחסה בחוף שומם. מטוס בריטי שהגיח כעבור שלושה ימים הצניח לעברם מזון וציוד, אחריו הגיעה משחתת יוונית לחלץ את צוות הספינה ובעקבותיה הגיעו משחתות בריטיות מהארץ, שהעבירו את המעפילים הבלתי ליגליים למחנות מעצר בקפריסין.

באי הגירוש שהתה רחל כשמונה חודשים. היא לא ביטלה את זמנה ושימשה כמורה לבני הנוער ולחברי הקיבוץ. אך גם כשהגיעה בשנית אל חופי הארץ לא יכלה לנשום לרווחה, שכן מיד נעצרה ונשלחה למחנה המעצר בעתלית.

כעבור שבועות אחדים שוחררה רחל מהמעצר, ומיד הצטרפה לכפר עציון, ראשון יישובי גוש עציון. תוך זמן לא רב התערתה בחיי הקבוצה והחלה לטפל בילדי בית הספר. היא אף פגשה באיש ועמדה להינשא לו.

כל מתיישבי הגוש הבוגרים, ורחל ביניהם, שירתו ב”הגנה” במסגרת חטיבת “עציוני”, היא חטיבת “ירושלים” (חטיבה מספר 6).

בכל ימי שהותה שם ביצעה רחל תפקידים שונים בשקט ובדייקנות האופייניים לה, השתתפה בשמירה ובאימונים ונמנתה על כיתת החובשים.

האירוע שבו נפלה

ההתקפה המכרעת על הגוש החלה ב-12 במאי 1948. למחרת, ביום ד’ באייר תש”ח (13.5.1948), תקפו חיילי הלגיון הערבי את כפר עציון במלוא כוחם, והצליחו לכבוש את היישוב. מפקדת הכפר פעלה בבניין המנזר הגרמני, והערבים פוצצו את המקום וקברו את כל יושביו חיים. במקלט שתחת הבניין ישבו החובשות וביניהן רחל, שנקברו בפיצוץ הבניין.

למעלה ממאה מלוחמי הכפר נפלו ביום זה, חלקם נרצחו לאחר כניעתם.

רחל הייתה בת שלושים בנפלה. גופות הנופלים נותרו בשטח ירדן ושרידיהם נאספו במבצע מיוחד על ידי הרבנות הצבאית בשנת 1949, כשנה מתום הקרב. הם הובאו למנוחת עולמים בקבר אחים גדול בהר הרצל בירושלים, בטקס ממלכתי שהתקיים ביום כ”ה בחשוון תש”י (17.11.1949).

יהי זכרה ברוך

להדלקת נר זיכרון