בחוברת זו ננסה להסביר כיצד

מתפתחת תרבות  פוליטית דמוקרטית

במדינה ומהם הערכים  שמאפיינים

אותה.

כאשר מדברים על תרבות פוליטית של מדינה אנו מתכוונים למערכת הערכים האמונות והשקפות העולם של כל בני האדם בחברה וכן כללי ההתנהגות בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין השלטון.

תרבות פוליטית מושפעת מיחס האזרחים למוסדות השלטון במדינה ולקהילה בה הם חיים ובמקביל מיחס השלטון ומוסדותיו לאזרחים.

התנהגות הפרט ויחסו למדינה מתעצבים בתהליך החברות– תהליך שבו הפרט רוכש ומעצב לו דעות ביחס לאופי הרצוי של המדינה והחברה.

תהליך זה מתרחש בתוך המשפחה, בבית הספר, בתנועות הנוער ודרך אמצעי התקשורת.

במסגרת התהליך הפרט מושפע במיוחד בקבוצות חברתיות המחזיקות בעמדות כוח בחברה במדינה והן נקראות אליטות.

אז מהי תרבות פוליטית דמוקרטית?

ערכים, אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה.
ביניהם ניתן למנות רמה גבוהה של השתתפות בבחירות והשתתפות אזרחית, קבלת הכרעת הרוב, הכרה בשלטון החוק והפנמת ערכים כמו פלורליזם, סובלנות, הסכמיות.
תרבות פוליטית דמוקרטית והחינוך אליה מחזקים את היציבות של המדינה הדמוקרטית, והיא לא קיימת במידה שווה בכל הדמוקרטיות.

משימה:

נסו למצוא ביטוי לשניים מהמאפיינים הללו במדינת ישראל כיום

והנה סרטון שמסכם את כל מה שאמרנו:

ישנם שלושה ערכים מרכזיים בתרבות פוליטית דמוקרטית שעליהם נדבר בהרחבה:

פלורליזם

סובלנות

הסכמיות

עקרון הפלורליזם

פלורליזם פירושו הכרה בערך של ריבוי ומגוון של דעות/ עמדות/ השקפות/ אינטרסים/ צרכים של אנשים או קבוצות.
עידוד ותמיכה בקיום וביטוי של מגוון דעות/עמדות של אנשים או קבוצות בחברה, שבא לידי ביטוי בהקמת ארגונים שונים הפועלים למימוש ההשקפות השונות.
הפלורליזם הוא אחד מכללי המשחק החשובים ביותר בדמוקרטיה. הוא מאפשר את השונות אך שומר על בסיס מאוחד ומשותף לחברה כולה.

הפלורליזם בא לידיי ביטוי בתחומים שונים:
1. בתחום הכלכלי: ריבוי ארגונים על בסיס מקצועי, כמו: ארגון המורים, איגוד הרופאים והאחיות וכו’.
2. בתחום החברתי: איגוד ארגונים המגנים על זכויות האדם והאזרח, כמו: ארגון: “בצלם”, המועצה לשלום הילד, קו לעובד וכו’.
3. בתחום התרבותי: ריבוי מסגרות הפועלות למתן ביטויי בתחומי החינוך, האומנות והספורט, כמו: בית ספר לדמוקרטיה, לאמונות.
4.בתחום החוקתי: קיום רשויות שלטון נפרדות המאפשרות את פיזור מוקדי הכוח. כמו: הרשות המחוקקת, המבצעת, השופטת, והרשויות המקומיות וכו’.
5.בתחום הפוליטי: ריבוי מפלגות שמטרתן להגיע לשלטון ולהשפיע. כמו: הליכוד, כחול לבן וכו’.

על מגמות הפלורליזם בחינוך מתוך שיעור חופשי- בטאון העמותה הפדגוגית של הסתדרות המורים: מאמר מאת גלית לוי ינואר 2021:

“בשני העשורים האחרונים התחזקו מגמות של פיתוח תכניים ייחודיים ויזמות במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי במגזרים השונים..חלק מתוך הרצון לפתח עצמאות במגזרים השונים (רשת אל קאסמי במזגר הערבי)ואחרים מתוך חיפוש אחרי חינוך שמתים לתפישת עולם ורוח..חוק חינוך ממלכתי שנחקק ב1953 אומנם התכוון ליצור מערכת חינוך אחידה ומלכדת ואולם, עוצמת התהליכים המלכדים הלכה ונחלשה ולעומתם התחזקו תהליכי ההפרדות לסקטורים שונים בחברה..החוק יוצר מערכת שמצד אחד דואגת להאחדה ואולם מצד שני מאפשרת גם גיוון ושונות ..מגמה שהחלה בחינוך הממלכתי הדתי  ועברה אל החינוך החילוני.

חלק מהרצון להקים בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים נובע מהצורך של ההורים להעניק לילדים שלנם חינוך שמתאם לערכים ולאידאולוגיה שלהם לדוגמא: הורה דתי שדוגל בהפרדה בין בנים לבנות לא יכול לשלוח את ילדיו לבית ספר מעורב והורה ליברל לא ישלח את ילדיו לבית ספר שדוגל בהפרדה מגדרית..

מגמת הפלורליזם בחינוך החלה עם הקמת בתי הספר הדמוקרטיים -בתי ספר שהקימו הורים שרצו חינוך אחר לילדים שלהם.

כיום בתי ספר ממלכתיים רבים מאמצים עקרונות רבים מהחינוך הדמוקרטי כמו תוכניות לימודים אישיות ושיתוף של התלמידים בקבלת ההחלטות וביצוען בבית הספר”  

בטבלה בעמוד הקודם ראינו את הצדדים החיובים והשליליים בפלורליזם.

וכדי לסכם את הנושא נוכל ללמוד על הנושא מתוך שני הסרטונים הללו שמדברים על הפלורליזם בעם היהודי:

עקרון הסובלנות

סובלנות פירושה קבלת השונה המתבטא ביחס מכבד לשונים ממני, לדעותיהם ולאורח חייהם.
הימנעות מתגובות אלימות מילולית או פיזית בעת מחלוקת.
הימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות.
מהי חשיבות הסובלנות במשטר דמוקרטי:
1. הסובלנות תורמת ליציבות המשטר והחברה. כל קבוצה יכולה להביע דעתה בגלוי ולהילחם עליה ע”פ כללי המשחק, לא באלימות ובלי צורך לרדת למחתרת.
2. הסובלנות נותנת לגיטימציה לדעות של נציגי הקבוצות השונות גם קבוצות מהאופוזיציה
3. הסובלנות מאפשרת תחרות חופשית ופתיחות לרעיונות חדשים ושונים במערכת הפוליטית, האחרים יכולים לבחון דעות שונות.
4. הסובלנות מאפשרת את מימוש זכויות הפרט וקבוצה כמו – חופש הביטוי, ההתארגנות ושוויון בין הפרטים והקבוצות.

דרכי ביטוי של סובלנות בחברה דמוקרטית
1.סובלנות פוליטית סובלנות פוליטית משמעה פתיחותה של המערכת הפוליטית -ובעיקר של בית הנבחרים- למפלגות ומועמדים שונים ובעיקר קיצוניים על ידי הגנה על זכותם לבחור ולהיבחר ועל זכותם לחופש ביטוי פוליטי- זאת כל עוד הללו אינם מבקשים להשתמש בזכויות אלה כדי לחתור תחת קיומה הפיזי של המדינה, אופייה הדמוקרטי, ערכיה המרכזיים, וכל עוד הן פועלות בכפוף לחוק ובמסגרת כללי המשחק. (למשל, לאפשר לערביי ישראל להפגין כנגד מדיניותה של מדינת ישראל במסגרת מבצע “עופרת יצוקה”)

2. סובלנות דתית משמעותה מתן חופש דת אמונה ופולחן וחופש מדת לקבוצות ופרטים שדתם שונה משל דת הרוב( או חילוניותו)- ולא לפגוע בשוויון זכויותיהם של המאמין רק בגלל השתייכותו הדתית. (למשל, לאפשר ביטוי לרעיונות מדעיים גם אם הם מנוגדים לדת הרוב, או לא לנסות ולהמיר דתו של מישהו בכפיה כמו בתקופת האינקיויזיציה)

3. סובלנות חברתית- סובלנות חברתית משמע פתיחותה של החברה, ולא רק של המערכת הפוליטית, לרעיונות ולקבוצות אתניות שונים, גם ובעיקר אם הם שונים או מנוגדים לדעת הרוב. בתחום זה הסובלנות נבחנת הן בתחומי החיים הציבוריים והן ביחסים שבין אדם לחברו על בסיס היכולת להפריד בין האדם לבין דעותיו או מאפייניו האישיים. (למשל לאפשר קיום מצעד גאווה או להעניק את פרס ישראל גם למי שדעותיו האישיות או הפוליטיות קיצוניות או מקוממות לדעת הרוב, או למשל להימנע מביטויים גזעניים במגרשי הכדורגל, או למשל להעניק כבוד הדדי ואי אלימות בין “ערסים” לפריקים” בקרב אוכלוסיית בני הנוער, רק בגלל טעמם המוסיקלי ומראם השונה).

4.סבלנות תרבותית– פתיחות של החברה לתרבויות שונות שנמצאות בתוכה, גם אם מנהגיהן שונות לחלוטין מהתרבות המקובלת על רוב האוכלוסייה ובלבד שתרבות זו לא תפגע בתרבת הרוב.

בואו ננסה לסכם את המושג בעזרת כמה סרטונים:

וגם כאן שמדברים על גזענות וסטריאוטיפים בחברה 

עד כמה אנחנו פלורליסטים וסובלניים לאחר שחי בקרבנו :

בואו נמלא את הפעילות הבאה:

סקר עמדות בחברה הישראלית חלק 1 

חלק 2

עקרון ההסכמיות

עקרון זה פירושו הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה.
הסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים.
ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות / הערכים המשותפים.
כדי שהחברה והמשטר הדמוקרטי יוכלו להתקיים בלי לוותר על חילוקי הדעות, על התחרות ועל המאבק בין הקבוצות השונות, חייבים כל מרכיבי החברה להגיע לידי הסכמה רחבה  בנושאים מרכזיים.
ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים (כללי משחק) המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות.

מטרת עקרון ההסכמיות

שמירה על יציבות מסגרת המדינה והמשטר תוך שמירה על הפלורליזם ללא אחדות סביב מכנה משותף בסיסי/מינימאלי המוסכם על הרוב הגדול של האזרחים, קיימת סכנה שבמצבי מחלוקת חריפים בין קבוצות בעלות ערכים כל כך שונים בחברה, או במצבים בהם עלולה המדינה להיקלע למצבי משבר (כלכליים, בטחוניים)- המדינה, הדמוקרטיה ואופייה הלאומי-יהודי- יקרסו ובמקומם יִווצרו אנרכיה או עריצות.

אנו מבחינים ברמות שונות של הסכמה:
א. הסכמה על המסגרת של המדינה, הסכמה ומתן לגיטימציה לקיומה של המדינה במסגרת של גבולות קבועים.

ב. הסכמה על צורת המשטר. מתן לגיטימציה להמשך קיומו של המשטר במדינה, כלומר תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית.

ג. קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי.

ד. הסכמה על התנהלות חיי הדת במדינה.

ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים הקובעים את אופייה של החברה והמדינה, וככל שגדלה הלגיטימציה לאופי המשטר הקיים ולשלטונות, כך גדלה רמת יציבותה של המדינה ושל המסגרת החברתית.

כיצד ההסכמיות באה לידי ביטוי במדינה

א. ההסכמיות מוגשמת בשאיפה להכריע בסכסוך על ידי משא ומתן, הידברות, פשרה והסדר המוסכמים על שני הצדדים, והימנעות מכפיית פיתרון חד צדדי של אחד הצדדים(על ידי חקיקה, או פנייה לבית משפט)

ב. ההסכמיות אוסרת על שימוש בביטויים לא לגיטימיים הקוראים לאי אמון בדמוקרטיה, ברשויות השלטון המרכזיות ולאי ציות להוראות לגיטימיות. במדינת ישראל שוררת הסכמה רחבה בין האזרחים בדבר אופייה הדמוקרטי של המדינה וכן על היותה של המדינה מדינה יהודית ואולם בצד הסכמה זו יש מחלוקות על נושאים רבים כמו: יחסי דת ומדינה, חוקה, וגבולות המדינה. ביהדות יש לגיטימציה לריבוי דעות ואולם ריבוי דעות גרמו למחלוקות קשות ותמיד נהגו לפסוק לפי דעת הרוב ולהציג במקביל את דעת המיעוט .

כדי לסכם את הנושא:

דוגמא למצב שבו ההסכמיות מתפרקת- ונצואלה

ועוד דוגמא אחת- מלחמת האזרחים בארה”ב

ותראו מה קרה בלוב כאשר אחד הצדדים סירב לקבל את תוצאות הבחירות:

פעילות לסיכום היחידה תמצאו כאן

תרגול שאלות:

1.בדיון שבועי בנושא השירים שיושמעו באחת מתחנות הרדיו המוכרות בישראל,טען מנהלת התחנה כי התחנה דוגלת בהשמעת סגנונות מוזיקה שונים. לטענתו, על תחנת הרדיו לבטא את מגוון הקהלים בחברה הישראלית. כמה משדרני התחנה חלקו על דעתו וטענו כי התחנה משמיעה במשך שנים מוזיקה איכותית ישראלית ,ועם זאת היה חשוב לכמה מהשדרנים לציין שתחת הכותרת מוזיקה איכותית הם אינן מכלילים את מה שהם כינו “צלילי הדרבוקה” כחלק מהפסקול של התחנה.

א. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעולה מדבריו של מנהל התחנה , הסבר כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.

ב. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שנפגע מדבריהם של שדרני התחנה , הסבר כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.

2. בשנת הלימודים הקרובה יפתחו שני בתי ספר מעורבים שבהם לומדים יחד ילדים דתיים וחילוניים ,אחד מבתי הספר הללו יפתח ברמת גן ,ראש עיריית רמת גן אמר כי דווקא על רקע ימים מורכבים אלו, יש חשיבות לביחד ולשותפות מתוך כבוד הדדי.

ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בהקמת בית הספר , הסבר את תשובתך ע”פ הקטע.