החללית “בראשית”

‘בראשית’ פותחה על ידי עמותת SpaceIL , במטרה להיות הגשושית הישראלית הראשונה על הירח ולהפוך את ישראל למדינה הרביעית שמצליחה להגיע בנחיתה רכה לקרקע הירח.

בתאריך 22 לפברואר 2019 שוגרה החללית הישראלית הראשונה’בראשית’ בשעה 3:45 לפנות בוקר לירח.

שיגור הגשושית לירח בוצע מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה.

לחללית ‘בראשית’ היו כמה משימות.

המשימה החינוכית הינה לעודד ולסקרן את הציבור הרחב בישראל ובעיקר את דור העתיד. מטרת החללית ‘בראשית’ להוות השראה וגירוי לדמיונם של ילדים ונוער, ובכך להגביר את התעניינותם בתחומי חקר החלל והמדעים.

המשימה המדעית הייתה הגעה לירח בדרך חדשנית תוך חסכון בכסף ובדלק.

לאחר מכן תוכננה הגשושית להישאר על הירח על מנת להבין איך נוצרו הסלעים הממוגנטים על פני הירח, ומה אפשר ללמוד מכך על תהליכי היווצרותו על ידי ניסוי למדידה של השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי).

המיוחד בדרך החדשנית החוסכת כסף ודלק הוא כי בטיסה זו הוחלט להשתמש במסלול ארוך הרבה יותר. החללית נשארת כל הזמן במסלול סביב כדור הארץ, ובהדרגה מרחיבה אותו עד לפגישה עם מסלולו של הירח. בסופו של דבר נכנסה ‘בראשית’ למסלול החוצה את מסלולו של הירח.

לחללית בראשית יש מבנה מיוחד וחשוב.

גודלה כרכב שטח (החללית הקטנה ביותר אי פעם שתנחת על הירח- שיא עולמי חדש).

החללית קשיחה ועמידה מספיק מכיוון שהיא עוברת בתוך הטיל טלטלות מאוד חזקות.

עקב הטמפרטורות הקיצוניות בחלל והריק הגורם לחומרים להתנדף, עטפו את החללית באלומיניום אשר מתנדף מעט ויחסית קל.

הקרינה הקוסמית שבחלל עלולה לגרום לנזק עצום בחלקים האלקטרוניים בחללית ולכן עטפו את כל האלקטרוניקה בקופסת מגן שעשויה מחומר מאוד צפוף שחלקיקים הקרינה כמעט ולא יוכלו לעבור דרכו.

בחלל יש הבדלי טמפרטורה מאוד גדולים, כדי להתמודד עם טמפרטורות אלו כיסו את החללית בשמיכה תרמית המבודדת אותה ממזג האוויר שבחלל.

לחללית הייתה גם מטרה עתידית.

בגשושית הותקנה “קפסולת זמן” עם דיסקים מיוחדים הכוללים מידע רב בקבצים דיגיטליים: אינציקלופדיית ויקיפדיה, מילונים ב-27 שפות, ציורי ילדים, סמלים יהודיים וישראלים כגון העתק מגילת העצמאות, התנ”ך, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, שירים,ספר חת”ת מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה שייצרה ושיגרה את הגשושית.

תקוותם הייתה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית.

תרומתה של ‘בראשית’ לחלל ולאנושות היא חידוש טכנולוגי בדרך מדעית החוסך דלק וכסף בשיגור חלליות. העמותה היא הארגון השביעי מבין מדינות וסוכנויות חלל, אשר הצליח להקיף את הירח ולהביא אובייקט אל פני השטח.

במהלך נחיתת החללית ב-11 באפריל 2019 בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), נראה שעקב כשל באחד מממדי התאוצה של החללית, נגמרה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה.

החללית הספיקה לשלוח שתי תמונות אך דקות אחדות לפני הנחיתה, בגובה של פחות מעשרה קילומטרים, חל שיבוש במערכותיה והיא התרסקה על הקרקע.

לאחר התרסקות החללית פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו למוריס קאהן, שהיה התורם העיקרי לפרויקט, ואמר: “אם בהתחלה לא תצליח, תנסה שוב. הגענו לירח, אבל אנחנו רוצים לנחות יותר בנחת. זה לניסיון הבא. עצם הניסיון הוא הישג כביר”. קאהן אמר כי “לא הצלחנו, אבל ללא ספק ניסינו. ההישג של להגיע לאן שהגענו הוא עצום.

יומיים לאחר מכן, ב-13 באפריל, הכריז מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL והתורם העיקרי לפרויקט, על פרויקט בראשית 2. בראיון ל”פגוש את העיתונות” אמר קאהן: “אנחנו התחלנו ואנחנו צריכים להשלים. אנחנו נגיע לירח ונשים את הדגל שלנו על הירח”.