אור

אורצ’וק הנכד הבכור העניק לנו את התואר סבא וסבתא.

אמנם נולדת פג אבל אלו היו 1.5קג מרוכזים. עיניים תכולות, כתפים רחבות והיה ברור שאתה הולך להיות ספורטאי.

הגעת בכדורסל עד נבחרת הנוער.

אהבת להגיע לטבריה לכנרת, לסדנת שוקולד, סדנת מרציפן.

אתה תלמיד מצטיין. כששיתפת אותי במה את הלומד הושבתי אותך להרחבות רבות.

למדנו על ההעפלה, קום המדינה ואפילו הלכנו לראות יחד את ההצגה רישיון לחיים.

עמיתולי

איש העסקים.

כל כך רצה שנגור לידכם. בגיל שנתיים מצאת דירה לידכם. “אילנה יש כאן דירה למכירה, תבואו לגור כאן” .

ניגנת על כלי נגינה מגוונים.

שיחקת כדורסל והצטיינת ולבסוף בחרת בטניס ברמה בינלאומית.

הגעת להישגים נאים באירופה בנבחרת הנוער. התרגשנו לראות אותך פותח את אולימפיאדת הנוער כשאתה מניף את דגל ישראל בגאון ובגאווה.

נפתחת לעולם הגדול. הכרת ארצות, חברים, תרבויות ובבסיס תמיד נשארת משפחתי.

עומריקו

הילד עם עיני הים, כחולות כים.

מביעות, מספרות, אוהבות, חודרות, חושבות וחכמות.

כשאמא טסה לגרמניה להשתלמות סבתא באה לשמור עליך.

באחת הפעמים עלינו לאסתי לטיול בסטף לראות שקדיות. זה היה בוקר קר ולכן נתתי לך את הסוודר האדום שלי שלא תתקרר.

אתה חושב יפה.

אתה אוהב במיוחד בוטנים וממש לא אוהב זיתים ובצל.

גילונת אהובה

את הדובדבן שבקצפת לאמא ואבא.

בת מיוחדת אחרי 3 בנים.

באחת השבתות כשאמא ואבא באילת, אנחנו לא אוהבים קניונים ולכן החלטנו לנסוע לאפולוניה.

זה היה יום קיץ חם אבל לא ויתרנו.

ישבנו למרגלות הצוק וצפינו במי הים הכחולים.

ראינו אבירים בכניסה ואני סיפרתי לך מה זה אבירים.

היו לך שאלות מאוד מעניינות.

בהמשך החום התיש אותך ונאלצתי להרים אותך כל הדרך. זה נראה קשה אבל היה לי כיף כי הרגשתי את חום גופך.

הראל

ילד יחיד ומיוחד.

אמא ואבא מתמחים בירושלים הקרה ואני מגיעה מדי פעם לבייביסיטר.

אנחנו נוסעים באוטובוס לקניון הראל . האהבה הגדולה שלך היתה  ללכת לחנות הצעצועים בכניסה ותמיד פתחנו בקניית צעצוע או ספר של דורה. משם בריטואל קבוע עולים ויורדים במדרגות החשמליות ואחר כך במעלית השקופה. ומשם… מקנחים בקפה נאמן בבורקס ומיץ ענבים.

לאחר כמה שעות יצאנו מרוצים באוטובוס והתפללנו שזה לא יהיה אותו נהג מטורף.

אחר הצהריים ירדנו לפארק במזג אוויר קפוא. שרים שירים ומחפשים את הירח.

חקרנו את הירח מגורע ועד זורח בספרים, תמונות ובשמיים. היה ביננו הסכם שמי שרואה ראשון את הירח בראש חודש מתקשר לשני.

כשאמא ואבא ישנים אנחנו יורדים לשמורה בעין חמד ומחבקים את עצי הדולב. הם היו עבי כרס ותמיד צחקנו כ לא תמיד הצלחנו לחבק עד הסוף.

בהמשך הייתה שם מערה ובכל פעם היא שימשה אותנו למנהרה של יוונים / רומאים / חשמונאים ושם שמענו סיפורי היסטוריה יהודית.

תמיד אהבת מוזיקה והנעמת לנו את ימי ההולדת עם בידורית שלא היתה מביישת  DJ מקצועי. לימים פיתחת את זה לעריכה.

איתן

נולדת יפה כמלאך בלי כנפיים.

התלבטנו איך לקרוא לך והשם שעלה לי היה בע”ה כי אתה בלי עין הרע.

ילד מבריק בחשיבה. חייכן, רגיש, אכפתי, מצחיק.

נעים לשחק איתו ולהיות איתו.

אהבת מאוד מכוניות וקנינו לך חניון גדול שהתעסקת בו שעות.

כשהגעת עם הראל לטבריה רצינו בפרק זמן קצר להספיק הכל. לראות את הכנרת, את מדיד המים. לדוג שכל כך אהבת, ללכת למסעדה טובה. הקפדנו תמיד ללכת לקיר הזכרון של סבא ניסים ז”ל וכמובן שאי אפשר לדלג על הפיראט האדום.

טרם עלייתך לכיתה א ערכנו לך מסיבת אותיות ומספרים. המרפסת הצופה לים היתה מלאה באורחים, משפחה וחברים.

הרמת כל אות והקהל זיהה. היה זה ערב שבועות ואתה ואני הוספנו חידון.

היית כל כך מאושר.  עם חיוך גדול על הפנים. ידעת את כל השאלות וכל התשובות כמובן.

אתה ילד שאפשר לאכול בקלות.

ירדן

השובבה בחבורה.

הילדה הכי יפה בגן.

ילדה מיוחדת שהחליטה להיוולד באמבטיה לאמא גניקולוגית ואבא רופא ילדים.

אצה לה הדרך, היא לא חיכתה. אבל תודה לאל יצאה במשנה מרץ.

חכמה, נבונה, כיפית כל כך. יודעת בדיוק מה את רוצה.

איתך חקרתי נמלים. השתטחנו על המדרכות מבלי להתבייש. הרמנו אותן, התבוננו בהן. בדקנו את החרציות היפות ורכבנו על אופניים.

באחד מימי הבייביסיטר כשהרגשת לא טוב החלטנו להכין שתיה וישבנו בגינה כאילו אנחנו בבית קפה ודיברת כמו ילדה בת 30 ולא כמו בת 3.

במקלחות המיוחדות שעשיתי לך עשינו יחד פרצופים מצחיקים מול המראה. 

כששמעת שאני חולה ואין תרופה הצעת לאמא שתכיני לי תרופה מחומרים בבית. הבאת יל לחדר כוס מלאה שתייה אדומה ומתוקה עם קש ולב. ואמרת שאם זה יעזור תכיני לי בכל יום עד שאבריא. 

אופק

אופק שלנו. אתה כבר נולדת בצפון בהלל יפה.

ילד שיד אמן עיצבה את פניו. האף, הפה, החיוך המתוק, מאוד הפנים. ילד נוח.

דומה קופי לאמא שלו.

בעיניים הסקרניות נראה לי שתגיע להיות מדען.

אמא יוצאת ללימודים ואני נהנית פעם בשבוע לקלח אותך. אמבטיה מלאה מים שאתה משפריץ על כולה. שובב לא קטן.

קרני

ילדה חכמה ונבונה. יפיפיה.

אמנם ילדה אבל יודעת בדיוק מה היא רוצה.

אהבת מאוד לשחות בכנרת. אהבת לדוג עם אבא וסבא.

כשנולדת קנינו לך עשרות ספרים.

חגגנו לך זבד בת שמח במיוחד והכנו לכבודך, כפי שהכנו לירדן וגילי, חוברת היכרות של כל המשפחה.

כל ערב בלי יוצא מן הכלל ולמרות המרחק ראינו אותך בשיחת וידאו גדלה ומתפתחת.

נוגה המיוחדת

קרני הדביקה לך את השם גוגוי.

אמנם את בת שנה אבל רואים עיניים חכמות, ברורות, תאוות חיים.

אני משערת ששתיכן תהיו צמודות לאבא במשרד גדול יפה ומפותח – אמן.

אבא ואמא מודאגים מזה שאת לא הולכת ולא זוחלת, ואני אמרתי להם שיאמנו אותך עם מכנס בלי רגלית על הרצפה ואכן התחלת לזחול. 

נוגהלה אני מאמינה בך ויודעת שאת עוד תראי לכולם שאת הכי טובה!

באופן כללי אנחנו משפחה שנהנית להיפגש יחד. בשבתות, חגים ובסתם יום של חול. כל סיבה למסיבה.

מטיילים ברחבי הארץ ונהנים מנופיה. בבניאס, בדן, בחצבני, בכנרת, רמת הגולן, ירושלים ותל אביב. תערוכות, דרום אדום, עין הוד, שמורות הטבע – לכולם יש מנוי. בתים פתוחים בירושלים ותל אביב. מרכזי תרבות והרבה מוזיאונים. ימק”א, בית המצורעים.

עם מגילה ביקרתי בהרבה הצגות. תמיד דאגה לי לקניות.

עשית צבא משמעותי. בכל חודש העבירו אותך משרד כדי שאמא ואבא יצבעו את החדר ויעשו פינת לאום. אמא ויתרה על הטיול באטליה למען סיום קורס קצינות.

אור נולד בחופשת הסמסטר וזו היתה הזדמנות של 5 שבועות מרוכזים של הרבה צחוקים למרות הדאגה.

ביקשת שנבוא לגור לידך כי החיים שלך ישתנו לבלי הכר.

דרכך למדתי להכיל חברים חדשים של האחים שלך. לקבל אותם ולחבק אותם בהבנה.

תמיד הצטיינת בלימודים. 5 יח פיזיקה, כימיה,  מתמטיקה ואנגלית.

אפילו החלטת לנגן יום אחד בגיטרה.

בגיל 6 כבר ניגנת בפסנתר, השתתפת בקונצרטים ורקדת בלט.

עם אסתי תמיד היו שיחות נפש עמוקות. הייתי מגיעה לירושלים ותמיד מחפשת טיול יפה של סליחות, עין כרם, הדלקת נר חמישי במאה שערים.

קו המחשבה שלנו היה משותף. כשהתחלתי משפט היא ידעה לסיים אותו וכך גם אני, כאילו חיברנו אותו יחד.

בסיום הלימודים יצאת בעשיריה הראשונה בכיתה ונשלחת ל 3 חודשים לבוסטון. הייתי גאה בך מאוד ובטוחה שאת האדם הכי המתאים. בכל שבוע כשלא היה עידן הווטסאפ סרקתי את הטור של יאיר לפיד ושלחתי לך במיל כדי שתהיי מעודכנת מה קורה.

ייצגת את ישראל בנוער שוחר שלום של משרד החוץ בנורבגיה. התראיינת בגלי האתר למען שלום במזרח התיכון ועשית זאת בכבוד רב.

ימי פורים נפלו בימים אלו ושלחתי לך מעטפה של הינומה לבנה למלכת אסתר כי את מלכת אסתר שלי.

שי הצעיר בחבורה גדל בין שתי בנות והרבה עדינות וחן. ועם זאת הרבה שטותניקיות נהדרת ושובת לב. חוט משי עשוי פלדה.

שרתת כלוחם בגולני ונסעת פעמיים לטיול הגדול ומשם התקבלת בקלות למשפטים בירושלים.

היה לנו נוהג קבוע. בין כל הביקורים, אחת ל 3 שבועות הקפדתי לנסוע סולו באוטובוס לארוחת צהריים משותפת. ותמיד תמיד לצד הארוחה יצאנו למוזיאון ישראל לתערוכות נפלאות. לילה בברלין, 70 שנות אופנה ישראלית, התערוכה עם הגרעינים של אי ווייוויי. ביקרנו בבית הנשיא, היכל הספר, מוזיאון ארצות המקרא, עיר דוד וסתם כך מתחבקים באנגז’ה ברחובות ירושלים. באוטובוס של עשר חוזרת הביתה הרבה יותר מרוצה ופחות עייפה.

אהבת להגיע הביתה לעזור לי במטבח. היית אומר לי מה לקנות והיינו מכינים יחד.

תמיד הענקתם לי נחת.

היה לנו מנהג אחת לכמה זמן יצאנו רק חמשתנו, שקראנו לעצמנו תפארת היצירה, לבילוי אינטימי משותף. יוצאים להצגה ומסעדה וכל הדרך צחוקים רבים. טיולי אופניים משפחתיים. או טיול  בתל אביב ושוב יושבים למנוחת הרעב. אלה היו הימים המטעינים שלנו. עשינו זאת  באהבה רבה. כולם מצאו זמן וחיכו לפעם הבאה.

בשנה האחרונה הגדלנו לעשות ונסענו חמשתנו לאמסטרדם.

מגי התערפלה מהאוויר והתנהגנו כאילו כולנו אחרי צבא. צוחקים בלי הרף. נהנים מהמראות, מהיחד, מהדירה המשותפת. שי ואבא מכינים ארוחת בוקר ויוצאים לדרך.

אני רוצה להוסיף מילה ל 3 בני הזוג הנפלאים שזכינו בהם.

אמיר – ששיתף אותי בכל פיפס. ותמיד נהנתי לשמוע אותו. חכם . מבריק.

גל – שתמיד סמכתי על דעתו כי היא תמיד באה משיקול דעת. ועל התקופה האחרונה תמיד אשמור לך חסד בליבי. תמיד יודע להרגיע בדרכך.

תמר האהובה שהגעת מעולם אחר אבל עזרת לנו לקבל אותך ללא החמרות והגבלות. את אמא נהדרת. בסיום ארוחות השבת היינו יושבות על הספה חבוקות כאמא ובת ומספרות על פרשת השבוע.

ועל כך תודה.

לאבי בעלי היקר

שאין אבא שני לו. שאוהב את ילדיו ומשפחתו בכל רמ”ח אבריו.

נהננו מחיים טובים עם הרבה משפחה, עבודה, אתגרים וצלחנו את הכל בארץ ובעולם.

היום אתה עמוד התווך המלכד והמוביל ולצידך אוהבים שאין שניים להם.

הפשטידה והשניצל שלך הכי טעימים בעולם.

אצלנו בבית היה אפשר לשחק כדורגל, לצייר ולמרוח גואש – כי הכל יורד במים אבל החוויה נחרטת בלב.

לילות הסדר הגדולים שתמיד היו בהם אורחים נוסף לבני הבית וטעם של רוח נוספת.

בנוסף להגדה הוספנו ספרים ברוח ההגדה כמו הפרדס של עקיבא וחידונים.

אלו היו חוויות עוצמתיות שקשה להעביר במילים.

בשנים האחרונות היה לנו תחביב חדש שכל כך אהבנו. הקפנו את אגמון החולה כמה פעמים באופניים. הכרנו את נהריה דרך האופניים. רכבנו מנהריה עד ראש הנקרה. רכבנו על גדות החצבני ואכלנו על גדותיו ארוחת בוקר.

בבריכות הדגים בבית שאן, בנווה אור במקשות האבטיחים. נחל אלכסנדר עד השפך, הפרדסים היפים בעמק הירדן, פארק הירקון מבוקר עד ערב והפסקת ארטיק כמו ילדים בדשא. נחל כזיב ועוד ועוד.

אוהבת ועוד קצת (X+1)

סבתא אילנה.

חבקו את השמחה וריקדו בשמחה את ריקוד החיים.

ואם אתם מתגעגעים תסתכלו לשמיים (מתוך הנסיך הקטן)

אני הלא אגור באחד הכוכבים, אצחק באחד מהם. ולכן בלילה כשתביט לשמים נדמה לך שכל הכוכבים צוחקים. לך יהיו כמה כוכבים שיודעים לצחוק. ושוב הוא צחק.

ואחרי שתתנחם (תמיד מתנחמים בסוף) תשמח שהכרת אותי. תמיד תהיה חבר שלי ותרצה לצחוק אותי. ולפעמים תפתח חלון סתם ככה להנאתך וידידיך יתפלאו מאוד לראות אתך מביט לשמים וצוחק. אז תגיד להם- כשאני רואה את הכוכבים אני צוחק תמיד! והם יחשבו אותך למשוגע.