עבודת שורשים

פרק ראשון – אני ומשפחתי

על עצמי

אני נולדתי ב-6.2.2007 י”ח שבט תשס”ז בארצות הברית, בניו-יורק בבית החולים NYU ב-9:53 בוקר בזמן סופת שלגים. הורי גרו בעיר ניו יורק ששם לא היה להם אוטו ולכן חיפשו מונית שתיקח אותם לבית החולים. בגלל סופת השלגים היה קשה להשיג מונית אך לאחר כ-20 דק הם הצליחו להשיג. סבתא שלי מצד אימי וסבא שלי מצד אבי באו ללידה שלי.

כאשר נולדתי אחי הבכור היה חולה בסטרפוקוקוס אז סבא שלי מצד אבי וסבתא שלי מצד אימי נשארו איתו ולאחר מכן באו לבקר אותי בבית החולים.

שמי הפרטי הוא אוריין מקורו ומשמעותו מארמית וזה היכולת לקרוא ולכתוב, לרוב הכוונה ליכולת לקרוא בתורה, מכאן הגיע המושג אוריינות בלימוד.                                                       הסיבה שבחרו לי את שם זה מכיוון שכאשר אימי שירתה בצבא הייתה איתה מישהי בשם אוריין, שלדעתה היא הייתה בחורה מאוד מיוחדת והחליטה שכאשר תיהיה לה בת היא תקרא לה כך. בנוסף, הם חיפשו שם שהם אוהבים את המשמעות ואת הצליל שלו, ורצו שיהיה מיוחד. הם רצו אותו גם מכיוון שלדעתם היה מיוחד.

כינויי במשפחה הם: אורקי, אורקה, אורקיצ, פרציק, יאנסקי, חמודלה, אורקצ’ ואורצ’י.

חושבים עלי ש…

חברותיי חושבות עליי ש:                                                

מציירת יפה, חברה טובה, עוזרת, חברותית, נחמדה, כיף להיות איתי, אפשר לסמוך עליי, הכי טובה שאפשר לבקש, מדהימה, יפה, “בן אדם מדהים עם לב מדהים”, חברה מושלמת, מישהי שתעשה הכל בשביל לחזק את הקשר עם אנשים, טיפה ביישנית ומצחיקה.

בני דודי ודודי חושבים עליי ש:                                                                         

בנות דודות: את ילדה חברותית חמודה מכבדת כל איש ואיש יפה ויש לך כישרונות שאין לאנשים אחרים את מיוחדת במינך ויש לך סטייל גדול שאין לאחרים ושתצליחי בלימודים ואם את רואה מישהו בצד את ישר הולכת אליו ועוזרת לו ומעלה לו את המצב רוח את מצחיקה מאוד ואת בת דודה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד טובה ויש לך לב מזהב שעוזר לך אם כל הזמן. את יצירתית ברמות מוכשרת ובת דודה מדהימה.

 אוריין ילדה מצחיקה , שקטה, חייכנית, תמיד כיף להיות בחברתה, אחות טובה, סבלנית ו..מצחיקה!                                                            משקיענית, רגישה ואוהבת חיות

בן דוד: אוריין ילדה מלאת חן.                                                        יש לה חיוך שמאיר את החדר, ובגרות שמקנה רוגע ושלווה על הסובבים. היא מלאה בכשרונות, כאשר אחד מהם הוא לשמור על כזאת שלווה ובגרות בקרב שלושה אחים רועשים. סך הכל, ילדה לדוגמא ולתפארת.

דודים:

את עדינה ורגישה לסובבים אותך, שמה לב למי שקשה או עצוב לו, תמיד עם חיוך גדול, מוכנה לעזור במה שצריך, אופה לנו דברים יפים ועוד יותר טעימים.(אירית אחות של אבי).                                                                 אוריין גדלה מתינוקת מתוקה  לילדה מקסימה, אוריין היא ילדה  שלוה ורצינית, חרוצה ואחראית, יש לה לב טוב ותמיד דואגת לסובבים, תמיד מוכנה לעזור לכל אחד ודואגת תמיד לאחיה הקטן. בנוסף לאוריין יש חוש הומור ותמיד אפשר לצחוק איתה על כל דבר, אוריין את ילדה מקסימה, יפה מבחוץ ויפה מבפנים ותמיד כייף לנו להיות בחברתך. אוהבת אותך מאוד דודה נתי.(אחותה של אימי).

אוריין היקרה, את פשוט כל כולך קסם ומים שקטים שחודרים עמוק. תמיד, תמיד את מקבלת את פנינו בחיוך קטן ושקט, רק שתחת החזות השקטה אנחנו כל פעם מגלים שיש עולם מלא של יצירה ועשייה מפתיעה. את דמות שעליה הילי(בת דודתי) מסתכלת בהערצה ראויה, והיא תמיד  חוזרת  מאושרת וקורנת מכל בילוי אתך. אוהבים אותך מאד מאד ,סיגל וינון(אח של אימי ואשתו).

אוריין נערה חכמה שמאירה את החדר  . אהובה על כל המשפחה וכיף להיות בחברתה.  אני בטוח שהשקט שלה , החוכמה והעוצמה שלה (אלופת קרטה) יביאו אותה הכי רחוק שרק תרצה.(אח של אימי, ינון)

אוריין בעצם כבר לא ילדה, היא נערה יפיפייה הן בחוץ והן בפנים. אוריין חכמה ובעלת חוש הומור, מקרינה שלווה על סביבתה. כיף שיש אחיינית כזו.( הבעל של אחותה של אימי, עופר).

סבא וסבתא שלי חושבים עליי ש:

סבתי מצד אימי: ילדה בוגרת ומקסימה, תמיד יש בה הכוח הנפשי להתחשב בצרכים של אחרים, אם צריך לוותר אין לה קושי מיוחד לעשות זאת, אם צריך לתמוך או לעודד היא תמיד תתגייס לכך. אילו תכונות ויכולות שילדים נדירים בורכו בהם ואוריין היא אחת מהן. בנוסף, היא מאד חכמה ונבונה. שקטה בהתנהגותה, סבלנית וצנועה. כל מילה אמת – זו אוריין שלנו, שמזלנו שהגיעה למשפחתנו. בורכנו בה.

סבי מצד אימי: להיות בת במסגרת של 3 אחים בבית אחד את מתמודדת יפה לקביעת מעמדך במשפחה. את ילדה שקטה בניגוד למהומות שבנים עושים, את רגישה למה שהאחר מרגישסובל ומגלה התעניינות רבה, לא רק במסגרת המשפחה אלא גם סבא וסבתא שלך. נראה לי שיש לך היכולת לקבל על עצמך משימות בתחומים שונים כגון: תשומת לב לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולפעילות במסגרת כיתתך ואף במסגרת בית הספר.

סבתי מצד אבי: את נכדה מיוחדת ומקסימה, זה שאת חכמה, נבונה ונעימה כולם יודעים!! במיוחד אני נהנית מהיותך, מאד רגישה לסביבה, מתחשבת עוזרת ומעניקה הרבה אור ושמחה!! את יצירתית מאד!! – העבודות מקוריות ואני מאד אוהבת שאת יודעת בדיוק מה את רוצה ומבצעת. אני מאחלת לכל סבתא בעולם נכדה כמוך!!! המשיכי להיות את!!!!

סבי מצד אבי: טובת לב, רגישה,מתחשבת בסובבים אותך. חכמה, נבונה, בעלת חוש הומור. אוהבת את משפחתך ואוהבת חיות.בשלנית ואופה מעולה, שאוהבת להאכיל את כולם.

אחיי חושבים עליי ש:

חכמה, ספורטיבית, נחמדה, טובת לב, חמודה, כישרונית, ציירת, אופה, קצת ביישנית, קצת מופנמת וחוץ מזה סבבה.

הוריי חושבים עליי ש:

אבי חושב עליי ש: ילדה חכמה, מיוחדת, נבונה ובעלת רגישות לסביבה ולסובבים אותך. יש לך בגרות נפשית שמאפשרת לך לעזור לסובבים אותך וגם להתעקש ולעמוד על הדברים שחשובים לך. את מאוד יצירתית ומוכשרת מציירת, משחקת, רוקדת ועושה ספורט. אני מאוד אוהב לבלות זמן איתך לשוחח ולשחק.

אימי חושבת עליי ש: תמיד אמרתי שאת ילדה “פרס”. את מיוחדת במינה עם לב זהב ומלאת קסם אישי שתמיד מרשימה את כל הסובבים אותך. יש בך כוחות פנימיים ותעצומות נפש שאפיינו אותך כבר מגיל צעיר. את מוכשרת ומגוונת בדברים רבים- אומנותית, אוהבת טיולים (גם קשוחים!) ובעיקר שמחה בחלקך. כיף שאת חלק מחיינוJ.

אני חושבת על עצמי ש:

אני ילדה חברותית, נחמדה, אכפתית ועוזרת לאחרים, שאכפת לי מהחיות, שאני שאוהבת לעשות ספורט ולפעמים גם שטויות.

שנות חיי (מינקות ועד היום)

אני זוכרת את עצמי בפעוטון כאשר פעם אחת שיחקנו בבימבות כי הייתה שם ירידה כזאת שאפשר לנסוע שם עם הבימבות ונסענו שם. הלכנו לאכול צהריים והיה קוסקוס עם מרק, ולאחר מכן הלכנו לישון והיו מזרנים ואני לא הצלחתי להירדם אז פשוט ישבתי שם וקצת דיברתי עם חברות.

אני זוכרת שבגן כאשר הייתה היום הולדת שלי ואז שיחקנו רופא וחולה נראה לי ואז כולם רצו להיות אחד מהם לא זוכרת מי ואז אחת החברות אמרה שאני צריכה להיות כי אני ילדת היום הולדת ואז אני הייתי.

בנוסף, ביום הראשון של כיתה א שהגעתי לכיתה וזה היה שיושבים בקבוצות כאלה וישבתי וחיכיתי לחברות שלי שיגיעו ואז כשהן באו ישבנו כולנו ביחד ואחרי זה יצאנו החוצה היה שם מין טקס כזה וישבתי שם עם החברות שלי.

כבר מהגן אהבתי לצייר ואני זוכרת שפעם אחת בגן אמא שלי ירדה איתי והתחלנו לצייר ביחד ואז היא אמרה לי שהיא צריכה ללכת ולהמשיך לבד ולא רציתי אך בסוף היא שכנעה אותי והמשכתי אותו לבד.

בגיל מסוים החלטתי שאני עושה אוסף של בובות PEZ ואז כל פעם שהוריי טסו לחול ביקשתי שיקנו לי אחד לאוסף.

שהייתי קטנה הייתי אומרת במקום ח’ פ’ ואני זוכרת שכל הזמן אחים שליהיו מבקשים ממני להגיד מילים עם ח’ וזה היה מצחיק.

שהייתי בת 3 אחי הקטן אבנר הגיע ואני זוכרת שפעם אחת שהיינו עם המשפחה ואני הייתי עם בובה ואז בת דודה שלי שאלה אותי איך קוראים לה ואמרתי שקוראים לה אבנרה, זה מצחיק אותי עד היום.

היום הראשון שלי בחטיבה היה לא מזמן ואני זוכרת שממש התרגשתי וכשבאתי הייתי עם חברות שלי ודיברנו ועשינו צחוקים ואז בהפסקה הייתי עם חברות מכיתות אחרות שלא ראיתי מלא זמן וזה היה ממש כיף סך הכל.

מפי ההורים

אוריין הייתה תינוקת מקסימה ורגועה. היא נולדה בניו יורק שם גרנו ואת השנה הראשונה לחייה היא בילתה בביתנו בניו יורק והעבירה את זמנה בעגלה ובגינות ציבוריות.

כתינוקת אוריין הייתה ילדה מאוד פעילה והרבתה לחקות את אחיה הגדולים.

בגיל שנה הלכה לשיעורי יוגה ומאוד נהנתה מפעילות זו. המילים הראשונות של אוריין היו באנגלית – היא ידעה את כל הצבעים ובעיקר אהבה צהוב – yellow.

כשחזרנו לארץ היה לאוריין קשה להגות את הצליל של האות ״ח״ ובמקום זאת הייתה הוגה את הצליל של “פ” רפויה, וכך במקום לקרוא לגננת חני היא הייתה קוראת לה “פאני” – זה היה משעשע ביותר, אבל אחרי זמן קצר אוריין למדה להגות נכון את האות ח’ וחני חזרה להיות חני.

אוריין הסתגלה במהירות לישראל ולקרבה עם כל המשפחה המורחבת – סבים סבתות דודים דודות ובני דודים. השנים עברו מהר ואוריין הגיעה לבית ספר לפיד לכיתה א’. במהלך השנים אוריין הייתה מאוד פעילה גם בבית ספר (למשל נציגת הכיתה במועצת תלמידים, ופעילה בחוג הדיבייט) וגם מחוץ לבית הספר בחוגים ובתנועת הנוער. בגיל 10 אוריין הייתה מרותקת וקראה בשקיקה את כל סדרת הספרים הארי פוטר.

בשנים האחרונות אוריין הפכה לבשלנית וירטואוזית ודואגת לפנק את כולנו גם במטעמים מיוחדים.

משפחתי ואני

בכל שנה סבא וסבתא שלי מצד אימי לוקחים את כל הבני דודים למספר ימים לאילת, בנוסף לקראת סוף חופש הגדול אנו נוסעים לצימר בצפון עם כל המשפחה המורחבת מצד אימי.

סבי וסבתי מצד אימי נוהגים לעשות ארוחת צ’ונט למשפחה המורחבת בשבת חורפית, זו מסורת של 10 שנים.

לפני כשנתיים סבי וסבתי מצד אבי החליטו שהם לוקחים את כל המשפחה המורחבת לחול. אנחנו טסים כל הבני דודים-10 ילדים וגם ההורים נהנים מחופשה.

כשאיתמר אחי הגדול חגג בר מצווה אבי החליט שכל ילד בהגיעו לגיל 13 (בר מצווה) עושה טיול ים אל ים, שבו אנו הולכים מים תיכון עד לים כינרת ב4 ימים כ90 ק”מ.

עד לא מזמן היה לנו כלב שאימצנו כאשר היה מבוגר יחסית (בן 9) ולדעתי יש לנו אהבה גדולה לחיות ובעיקר לכלבים. ולפני כמה שבועות אימצנו כלבה.

 בנוסף, היו לנו אוגרים שמישום מה לא הצליחו לשרוד, היו לנו גם דגים אך נשאר רק אחד. סיפור הדגים החל כאשר דודתי (אחותו של אבי) נתנה לי דג ואקווריום ליום הולדתי השישי.

בנוסף על כך היה לנו חתול ופעם אחת יצאנו לטיול וכשחזרנו אמרו לנו שדרסו אותו וזה היה עצוב.

כאשר מישהו במשפחה מתחיל לעסוק במשהו כולם נשאבים בעקבותיו לדוגמה: כשהייתי קטנה יותר אחיי הגדולים החלו לשחק כדורסל ללא הפסק ולאחר זמן מה גם אני, אחי הקטן, והוריי התחלנו גם כן.

גם נגינה בפסנתר הייתה חלק מחיינו, הייתה תקופה בה כולנו ניגנו אך כיום רק אחיי הגדולים המשיכו.

במשפחתי הבישול הפך לחלק יומיומי בחיינו, אימי כל שישי מבלה במטבח, אחי הבכור היה אחראי מטבח בשגב, אחי הגדול מידי פעם עושה עוגיות, אחי הקטן אופה חלות, ואני אופה עוגות ומקפידה על קישוטם.

 בימים אלו המשפחה נשאבה לעניין הפינג-פונג. על שולחן האוכל בסלון שלנו מותחים רשת ועלייה משחקים פינג-פונג.(אני אומנם פחות נהנת אבל שאר משפחתי נהנת.

אנו מתבגרים

משמעות הבת המצווה בעיניי היא כשאני הופכת בעצם מנערה לבוגרת. אני מתחילה דרך חדשה ולומדת לקחת אחריות על דברים, כיצד להתנהג בבגרות, לומדת דברים חדשים ואיך מתמודדים איתם. לדוגמה: לפני מספר שנים כל הזמן הייתי רבה עם אח שלי ובזמן האחרון אנחנו פחות רבים ויותר מדברים ומשחקים.

אני חגגתי בת מצווה ב17.5.19 במקום שנקרא “שביל בגן” עשיתי מסיבה גדולה למשפחתי ולחברות הקרובות. אני התרגשתי מהכל מכיוון שאני הייתי צריכה לעשות נאום שאותו אקרא מול כולם וזה הלחיץ אותי אבל בסוף קראתי אותו והרגשתי הקלה אחרי שקראתי אותו. אני גם זוכרת שאני פחדתי שיהיו לי פשלות או שמשהו לא יעבוד אבל בסוף הכל היה בסדר והיה לי ממש כיף.

תחומי העניין שלי הם בעיקר בישול ואפייה, וציור ובזמן האחרון אני מרגישה גם שקצת יותר משחק. שאיפותי לעתיד הן פעם חלמתי עם חברה שלי לפתוח מאפייה או מסעדה, היום שאני חושבת על זה ועל העתיד שלי אני חושבת לעצמי אולי אני אהיה שחקנית יום אחד?