עונשו של הכלב

 אחרי שאוצ’ומלוב (מפקח המשטרה) גילה שהכלב לא של הגנרל אלא של אחיו, הוחלט להעניש את הכלב. אוצ’ומלוב התעקש על עונש מוות במיידי וכך גם היה. יומיים עברו ויום הדין הגיע. הכלב נכנס לתוך חדר חשוך ובתוכו היו שלושה אנשים. אוצ’ומלוב, שומר של תחנת המשטרה ושוחט. באותו יום הגנרל הגיע לביקור בתחנת המשטרה ושמע מאחד השוטרים שברגע זה מתבצע עונש המוות לכלבו של אחיו. כששמע הגנרל על הנעשה, התחיל להתעצבן לרתוח מזעם. הגנרל דפק על השולחנות וצעק על השוטרים בלי מעצורים בדרישה לבטל את עונש המוות. בלת ברירה הובילו השוטרים את הגנרל למקום בו מתבצע העונש ודפקו על הדלת בחוזקה עם קריאה לעצור את המתרחש. אוצ’ומלוב לא הסכים לפתוח את הדלת וצעק:”אני מתעקש להעניש את הכלב בחומרה על מעשיו הזדוניים”. הגנרל איים על אוצ’ומלוב בכך שייקח את תפקידו כמפקח המשטרה ובנוסף שייענש בחומרה. אוצ’ומלוב פחד ובסופו של דבר נכנע ופתח את הדלת. הגנרל נכנס לחדר עם השוטרים והורה לעצור את אוצ’ומלוב ואת השוחט. הגנרל לקח את הכלב עם פנים כועסות ומאוכזבות מהתנהגותו של אוצ’ומלוב. בסוף של יום הכלב הוחזר הכלב לבעליו, ואוצ’ומלוב קיבל את העונש המגיע לו, מאסר עולם.

הסוף