יום ההולדת בגטו

יומני היקר,

סבא לדבר לי סיפור שקרה לו כשהוא היה קטן. אגב לסבא שלי קראו דני והוא היה בן 9 כשהשואה התחילה. יום ההולדת של דני קרב ובא הוא רצה לחגוג אותו יחד עם השכנים שלו. שהבן שלהם הוא חבר שלו מהכיתה. אוי שכחתי לספר לך הגטו מקום שהוא כמו גודל של שכונה וגרים בו יהודים. כי בשואה היהודים לא יכלו לגור מחוץ לגטו. הם היו יוצאים אליו הם היו עלולים להיהרג. דני קם בבוקר והוא היה צריך ללכת לבית הספר שלו אבל אין לו שעה ספציפית שהוא צריך להגיע והזמנת לומר שאפשר להגיע עד שהשמש תהיה באמצע השמים.

אמא של דני לא הרשתה לדני להשאר בבית עד שהשמש תגיע לאמצע השמים היא אומרת שזה בזבוז זמן של למידה. היא לא יודעת כל כך מה דני לומד בבית הספר  והיא לא יודעת שדני לומד דברים שהם כבר לימדו אותו. בגלל שהיא דואגת הרבה לזוהר אחותו התינוקת. היום כל מה שהמורה אמרה הוא כמעט ידע. ולכן היה לו די משעמם. הוא חזר הביתה הוריד את התיק שלו והזכיר לאבא שלו לקחת איתו תלושים כדי לקנות איתו את החטיף לקראת המסיבה. הם יצאו מהבית והתחילו ללכת לכיוון החנות שקראו לה “צרכניה” שהיא היתה החנות היחידה בגטו. הגענו לצרכניה נכנסנו וסגרנו את הדלת. התחלנו ללכת לכיוון החטיפים שהם היו נמצאים בסוף הצרכניה. הגענו לסוף הצרכניה והייתי צריך לבחור חטיף לקראת המסיבה.

 אבל פתאום אנחנו רואים שאין אפילו חטיף אחד על המדף. אני ואבא הרהרנו לרגע ואמרנו שאתמול באנו לחנות וראינו שהיה לפחות חמש עשרה חטיפים ואיך זה הגיוני שנגמרו כל החטיפים. נגשנו אל המוכר ושאלנו אותו לאיפה נעלמו כל החטיפים? ואז הוא ענה לנו שהוא גם לא יודע וזה גם מוזר לו כי הוא גם ראה שהיה יותר מחמש עשרה חטיפים. אמרנו תודה ויצאנו החוצה. כשהגענו הביתה ישבתי לבד בחדר וחשבתי איך תראה המסיבה עם הרבה חטיפים ולא רק עם חטיף אחד. פתאום עלה במוחו רעיון הוא חשב שאם ואביו יתחפש לשוטר נאצי הוא יוכל לצאת בקלות דרך השער עם השומרים הנאצים.

ישר שהוא סיים לחשוב על הרעיון הזה הוא סיפר אותו לאבא שלו. ואבא שלו אמר שהוא יוכל לנסות לעשות את הרעיון שלו אבל זה יכח לו זמן בגלל שהוא צריך עוד לתפור לו מדים של שוטר נאצי.

אבא של דני למד לתפור שהוא היה בגיל שלי והוא למד את זה מסבתא שלו. זה לקח לו מלא זמן לפחות עשר שעות אבל הוא עשה את זה עם הפסקות באמצע. אבל בסוף הוא הצליח והכל בסדר עכשיו אבא צריך ללמוד קצת מילים בגרמנית כדי שהוא יוכל לדבר עם המוכר הנאצי של החנות. והוא התאמן הרבה על לדבר גרמנית והוא יצא לדרך. הוא הגיע לשער שמפריד בין הגטו לעיר של הנאצים. הוא הגיע לחנות והוא מצא בדרך קצת כסף ומסתבר שיש שם הנחות רק לשוטרים. והטיף עלה בדיוק הכסף שהיה לו כולל ההנחה. הוא חזר אחרי זה מהר והוא נכנס בקלות כי היה לו את התחפושת. הוא נכנס הביתה והוריד התחפושת והראה לדני את החטיף. דני כל כך שמח הוא חיבק את אבא והתחילה המסיבה. איזה כיף גם אני חוגג יום הולדת וגם הרוחתי אבא שיודע גרמנית. זה הכל להיום יומן יקר נתראה מחר.