ירדן והשריפה בכרמל

ביום חמישי, 2 בדצמבר 2010 (חנוכה תשע”א),  ירדן היתה עם אמא שלה (רות) אצל סבתא וסבא שלה בחיפה.כעבור מספר שעות, החליטו השתיים שצריך לחזור הביתה. בנסיעה הן עברו  בהר הכרמל ולפתע שמעו קולות מן היער. ”אמא”, אמרה ירדן, ”תעצרי בצד!” רות (אמא של ירדן) עצרה בשולי הכביש והשתיים פסעו לעבר היער. כעבור צעדים אחדים ירדן  שמה לב שהן לא לבד. היא ראתה שלושה ילדים ושתי ילדות. ”שלום, מי אתם?” שאלה ירדן. ”אני תמיר”, אמר אחד הילדים. ”ואני שמוליק”, אמר ילד אחר והשלישי ענה, ” אני יואב”.  הבנות אמרו יחד את שמם אבל לא הבינו דבר ממה שאמרו, זה היה נשמע ככה ”אני שרליובמקיהת”. אז, אמא של ירדן אמרה ” תגידו את שמכם כל אחת בנפרד”. אחת הילדות אמרה ”אני שלומית” והשניה אמרה ”אני רבקה”. ”היי אני ירדן, מה אתם עושים פה?” שאלה ירדן ותמיר ענה: 

”שיחקנו פה ביער ואז הלכנו לאיבוד, אנחנו לא מוצאים את הדרך חזרה”.