חורף

הוא מספר שיום אחד מאזן ביקש מאמו לארוג לו קפייה יפהפיה עטופה סביב צווארו כדי להגן עליו מפני הקור ולחמם את גופו, ואמו הבטיחה לו להישאר ער יום ולילה עד שתסיים לעשות את הכפייה שרצה, וככה האם החלה לשבת בסלון ארוג עם הכפייה שלה צעיר ויפה לבנה מאזן בזמן שמאזן היה בחדרו, נזכר בשיעוריו בעניין ובמרץ.

היה חבר של מאזן בשם נאדר, נאדר תמיד ביקר במאזן בביתו ללמוד אתו, וביום הזה מאזן שאל את חברו נאדר: למה אתה לא נותן לאמא שלך לארוג לך צעיף יפה שמגן עליך מפני קור החורף ?! נאדר נפל בעצב כשאמר: אמי נפטרה לפני מספר חודשים, מאזן חש בושה מכיוון שגילה שהוא לא יודע את העניין הזה על חברו הקרוב, והוא ניסה לשנות את השיחה כך שחברו לא יהיה עצוב יותר מזה, וכך חזרו שני החברים ללמוד בזמן שהאם החכמה ישבה קופיה מאזן מסתובבת בשקט, ושמעתי את השיחה בין שני הילדים.

אחרי שחלפו מספר ימים בזמן שמאזן ישבה בחדרו עם נאדר, אמו נכנסה אליהם ועל שפתיה חיוך נפלא, והיא דיברה עם מאזן הצעיר שלה באמרה: מאזן, יש לי הפתעה נפלאה בשבילך, בדיוק סיימתי את עבודת האזיקים שלך, וברגע שהאם סיימה את המשפט שלה עד שהוצאתי קפייה יפה מאחורי גבה מאוד, מאזן חיבק אותה בשמחה רבה ואמר: תודה רבה, אמי היקרה, התעייפתי ועבדתי הרבה כדי לסיים את הקופי היפה שלי.

ואז האם פנתה לעבר נאדר והתקרבה אליו ואמרה בחנן: באשר לך, נאדר, מותך יפה יותר, נאדר קם, והיו סימני הפתעה וקריאה בפניו באומרו: קופי ?! איזו כפיה ?! הבאתי גם את האם מאחורי גבה, קפייה יפה מאוד ויפה ונתתי אותה לנאדר והיא אומרת: ברור שזו הכפייה שלך, בני, אתה ממש כמו הבן שלי מאזן והדפסת עלי נשיקה חצופה.

דמעות הגיעו מעיניי הנדירות והודו לה המון ואמרו: תודה רבה, האם טפחה על כתפו בחנן: הו מותק, ואז האם עזבה את החדר כשהיא מאושרת, כשהיא מביאה הנאה לליבה של הקטנה היתומה הזו.