דו קיום בארץ ישראל

השאיפה לדו-קיום ולשוויון בין אזרחים ערבים ויהודים מלווה את החברה הישראלית שנים רבות, ואין לדעת מה צופן העתיד בתחום זה. הבנה של הרקע ההיסטורי למערכת היחסים המורכבת בין שני העמים בהווה, יכולה לסייע בידי אלה המעוניינים לפעול באופן מעשי כדי להוביל לשינוי.

מדינת ישראל – יהודית ודמוקרטית

בה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. ההכרזה לוותה בקריאת מגילת העצמאות, מסמך אשר מבטא את חזון העם היהודי ואת ה”אני מאמין” שלו. במגילת העצמאות מודגש אופייה הדמוקרטי של המדינה החדשה, המבטיח שוויון לכל אזרחיה והיא כוללת התייחסות מיוחדת למעמדם של הערבים שנשארו בתוך גבולות המדינה, שהוכרו כאזרחי המדינה :מרגע הקמתה

“מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון לשון חינוך ותרבות, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונות של מגילת האומות המאוחדות.”

“אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חודשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.”

השפעתה של הקמת מדינת ישראל על אזרחי ישראל הערבים

בעקבות מלחמת העצמאות הפכו כ- 600 אלף מבין הערבים אשר התגוררו בגבולות הארץ בתקופת המנדט הבריטי, לעקורים ולפליטים. מאז מתגוררים הפליטים במחנות פליטים שקמו בירדן, בגדה המערבית – יהודה ושומרון, ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה. עם סיום המלחמה נותרו בארץ כ- 150 אלף ערבים שהפכו לאזרחי המדינה. לרבים מהם קרובי משפחה מקרב הפליטים שנותרו מחוץ לגבולות המדינה.

תבוסת הערבים במלחמת העצמאות והתהוות בעיית הפליטים היא הסיבה שבגללה מכנים הערבים את מלחמת 1948 בשם “אל נכבה” שמשמעותו – האסון.

:פעולות ליצירת עתיד טוב יותר – השאיפה לדו קיום בישראל

השאיפה לדו-קיום יהודי-ערבי בישראל מתבטאת בצורות שונות, במיזמים משותפים, בארגונים שונים הפועלים לקידום הדו קיום, ובמקומות שונים בארץ, כמו בחיפה – שבה חיים זה לצד זה באחווה יהודים וערבים בני הדת המוסלמית והנוצרית.

• עמותת בית הגפן בחיפה – משמשת כמרכז ערבי- יהודי לתרבות, חברה נוער וספורט. המרכז מארגן מפגשים חברתיים בלתי מפלגתיים לאזרחים יהודים וערבים, כדי להביא להכרות ולהבנה ביניהם וליצור חברה משותפת לחינוך ולאזרחות טובה. מטרת העמותה היא גם לטפח קשרים ויחסי גומלין בין-תרבותיים בין העדות והדתות השונות.
• גבעת חביבה – מרכז חינוך וחקר בקיבוץ גבעת חביבה, הממקד את פעילותו בנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית, ומקדם יוזמות חינוך, מחקר, ועבודה קהילתית בתחומי שלום, דמוקרטיה, דו-קיום, סובלנות וסולידאריות חברתית. בגבעת חביבה פועל, בין היתר, המרכז הערבי-יהודי לשלום.
• נווה שלום – ישוב יהודי ערבי, אשר חבריו בחרו להקים קהילה משותפת ולחיות בה תוך קיום דיאלוג מתמיד, ולחפש מציאות אחרת, שוויונית, בה יתאפשר לכל צד לבטא את זהותו המלאה. דרך פעילות חינוכית, נווה שלום מנסה לקדם את ההבנה ואת השלום בין שני העמים.
• סיכוי: העמותה לקידום שוויון חברתי – ארגון שמטרתו לקדם שוויון מלא בין האזרחים הערבים -פלסטינים לאזרחים היהודים בישראל.

עתיד היחסים בין אזרחים יהודים ואזרחים ערבים במדינת ישראל עשוי להיות מושפע מגורמים שונים: נכונותן של שתי הקבוצות להבין ולקבל זו את זו; השגת שוויון מלא בפועל (ולא רק מתוקף חוק) בין כל אזרחי המדינה; יחסיה של מדינת ישראל עם מדינות ערב בכלל ועם הפלשתינאים החיים ביהודה, שומרון וחבל עזה .בפרט, ועוד