יש פרחים

אל תקטוף נערי, אל תקטוף
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.

.

( יש פרחים – נתן יונתן )

פרחים

.

יש פרחים,

ריחם נשמר,

יופים נצור בזכרוננו

שנים אחר שנבלו.

.

יש אנשים

כאותם פרחים.

שושנה סמוקה

.

נפש קרבה לשניה,
לא דמיון, לא תעתוע.
כתמי גוונים,
אהבה מרהיבה.
.
נוצצות עינייך,
לבך מחסיר פעימה.
נעה ונדה בין זכר אתמול
לאהבת היום.
.
מעת לעת מרירות צפה,
לרוב היטב היא טמונה.
תחושת כאב נושנה
שתמיד ישנה.
.

נגבי דמעה, הגניבי חיוך
יבהקו פניך בלהט חמה.
כאותה שושנה סמוקה
שעל לוח ליבי קועקעה.
.
ולוואי ואת כמותה…

פרח אדום

.

פרח אדום אחד

שתול בגינה.

מצפה כל היום

לרגע האחד בו

תצאי אליו

ובו תביטי

ואותו תריחי

פעם ביום .

ודי…

נרקיסים

.

שמעתי אומרים,
אישה בשיא פריחתה,
באמצע החיים,
ניחוח לה כניחוח נרקיסים,
חובקת כעלי כותרת,
לבה כגביע אבקנים,
נפתחת, גומעת אהבה.

נורית

.

נורית אחת
בגינתי צומחת.
בעת שמש זורחת
כולה עולה ופורחת.
. 
נורית אחת
יפה ופורחת.
כאותה נורית
שבגינתי.

הערב

.

כל היום היא מחכה,
לצאת הלבנה מצפה,
ערב מיוחד לה
הערב יבוא אהובה.
.
את גופה רחצה היטב במים,
שושן צחור הניחה בין השדיים,
מיטב מחלצותיה לבשה על חמוקיים,
אהוב לבה יבוא אחר הצהריים.
.
לעת ערביים הוא יגיע,
בחיבוק ארוך יתאחדו השניים,
נשיקה רכה על שפתיה יטביע,
אהבתו ותשוקתו באזנה יביע.

ורד

.

את לי הפרח והקוץ,
החיטה והמוץ.
את לי מקור שמחתי,
ורד בין קוצי גינתי.

שדה רקפות

.

אם תרצי לחלוק הרגשות אפורות,
אם תרצי לבכות דמעות עצורות,
אקח אותך לשדה רקפות.
אציע לך כתף וידיים מלטפות,
חיבוק חם ומילים עוטפות.
. 
חרש נעמוד בשדה רקפות,
אפיח בקרבך תקוות חדשות.
שמש תזרח מבעד שמי עננה,
תביא איתה אהבה חדשה,
ביישנית ורעננה.

שושן צחור

.

ראיתי סהר זורח בעיניה
כאותו שושן צחור בין שדיה.
פריחת צבעונים בחמוקיה
כמתק הדובדבן שפתיה.
. 
רוקמת תחרת צבעים בדממה
כשושן צחור מלבלב בשממה.
כה יפה ותמה, כה חמה,
כחיטה בשלה בשדות קמה.
.
מביט לעברה בשממה,
התראה ?
לוחש קולה בדממה,
התשמע ?

שלל פריחות

.

חולמת באהבה,

אהבה בחלומה

וברק בעיניה

כשלל פריחות.

גן של שושנים

.

לא הבטחתי לך אף פעם
גן של שושנים.
היטב ידענו, גם חשנו
דקירתם של קוצים.
בקצות אצבעות לוטפות,
בזרועות חובקות, במרתפי לב.
.
לא הבטחתי לך אף פעם
גן של שושנים.
חלפו ימים, החלימו פצעים
בזרועות, באצבעות.
רק לב עוד שותת עצמו לדעת,
נוטף דקירתם של קוצים.

נגיעה

.

בבוקר כשהתעוררה,
עוד נותר בידה
פרח אדום אחד.
חיוך נמרח על פניה.
.
פרח אדום אחד,
רק פרח נותר בידה.
פרח אחד מאביר אחד
שנגע בנשמתה.
.
בבוקר כשהתעוררה,
נעלמו השחור והאפור.
נותר אדום אחד מנגיעה אחת,
ואיזו נגיעה זו היתה…

אלגברה בינארית

.

אוהב, לא אוהב.
שונאת, לא שונאת.
עלי כותרתה נתלשים,
אחד אחר השני.
ברוח מתעופפים,
לרוח מתפזרים.
גם חרצית צהובת עלים
יכולה להיות לפעמים
זן של אלגברה בינארית.