במעגלי חברה – תרבויות

מיליארדי אנשים חיים בעולמנו. צורת החיים המקובלת מאז ומעולם היא חיים בצוותא, באזורים מוגדרים, בחברות: זו דרך הטבע האנושית, אם כי היא קיימת

גם אצל בעלי-חיים.

בניה של כל חברה בעולם זקוקים להבנה הדדית כדי לפעול יחד, להגשים מטרות משותפות ואף כדי לשרוד. לשם כך הם יוצרים מערכת של השקפות עולם משותפות ולצידן מערכת של התנהגויות מקובלות – וזו למעשה תרבותם.

כל חברה אנושית יוצרת לעצמה תרבות ומתנהלת על פי כלליה. כללים אלה הם אבני היסוד של כל חברה לתקשורת ולפעולות הגומלין של אנשיה (נוה, אלעד ורן, 2003).

אם כך… מהי תרבות?

אנו משתמשים במילה תרבות בשיחות יום יומיות ובלימודינו. אך יש הבדל בין משמעות המושג תרבות בחיי היום יום לבין משמעותו בשפה הסוציולוגית.

בחיי היום יום אנו משתמשים במושג תרבות במשמעות ערכית-שיפוטית.

אנו מגדירים אדם כ”תרבותי” אם הוא מנומס ובעל דרך ארץ, ואילו הכינוי “לא תרבותי” נחשב ככינוי גנאי (נוה, אלעד ורן, 2003).

ההגדרה מניחה כי יש חברות “תרבותיות” יותר מאחרות!

הסוציולוגים מגדירים תרבות באופן שונה מההגדרות היום יומיות של המושג ומן ההגדרה במילון של מושג זה. הגדרות אלו אינן שיפוטיות ואינן ערכיות. עם זאת, כמעט כל דבר יכול להיחשב כחלק מן התרבות.

המונח מבטא את אופיין הדמוקרטי, שוויוני פלורליסטי של חברות מערביות רבות.

משוניס (1999) מגדיר תרבות כ”מסכת הערכים, האמונות, דרכי ההתנהגות והעצמים החומריים המהווים את אורח חייו של עם”.

שפירא ובן אליעזר (1987) מגדירים תרבות כ”מערכת ערכים, רעיונות, דפוסי התנהגות המשותפים לכלל בני חברה מסוימת, ומועברים בתהליך של למידה חברתית לדור הבא”.

שפירא ובן אליעזר (1987) מגדירים תרבות כ”מערכת ערכים, רעיונות, דפוסי התנהגות המשותפים לכלל בני חברה מסוימת, ומועברים בתהליך של למידה חברתית לדור הבא” (משוניס, 1999).

ההגדרה המקובלת כיום

תרבות היא סדרה של ערכים, אמונות, נורמות, סמלים ועצמים חומריים שמרכיבים את אורח החיים של קבוצה או חברה בכללותה (נוה, אלעד ורן, 2003).

מה למדנו מריבוי ההגדרות של המושג תרבות?

ההגדרה המקובלת של תרבות רחבה מאוד וכוללת מרכיבים רבים.

חוקרים שונים וספרי הלימוד מציגים רשימות שונות של מרכיבי התרבות, כאשר כל אחד מהחוקרים מתייחס למרכיבים הנחשבים בעיניו משמעותיים וחשובים יותר בהגדרת המושג תרבות.

מה בין חברה לתרבות?

 המונח “חברה” מתייחס לאנשים החיים בסביבה גאוגרפית מסוימת ויש ביניהם תלות הדדית.

 המונח “תרבות” מתייחס למאפיינים המשותפים לבני אותה חברה, שהתפתחו במרוצת הדורות ומועברים לדורות הבאים בתהליך החִברות. המאפיינים המשותפים האלה הם מרכיבי התרבות (נוה, אלעד ורן, 2003).

יש דרכים מגוונות להבחין בין מרכיבי תרבות:

ההבחנה המקובלת ביותר ממיינת את מרכיבי התרבות למרכיבים של:

תרבות חומרית

ותרבות לא-חומרית

התרבות החומרית כוללת את היצירות הפיזיות של בני התרבות לדורותיהם. כל תרבות מייצרת חפצים ועצמים; יכולת הייצור ומידת התחכום עולה במשך הזמן עם חדירתה של טכנולוגיה מפותחת יותר לתרבות. עם זאת, יש תרבויות שאינן עוברות שינוי – כמעט או בכלל – וקופאות על שמריהן בכל הקשור להתפתחות הייצור.

חלק ניכר מתרבויות העולם המודרני מייצרות לעצמן כלי רכב, בתים, ריהוט, בגדים, משחקים, מכשירים, נשק ועוד, על פי הצרכים של בני החברה.

מרביתו של ייצור זה נותן מענה לצרכים האינסטרומנטליים של האנשים, עוזר להם בארגון חייהם, בכלכלתם ובהישרדותם. שיאה של יכולת הייצור מתבטא בתרבות אחת בייצור מחרשות לעבודה החקלאית המפרנסת את בני אותה תרבות, ובתרבות אחרת הוא מתבטא בייצור מחשבים ותקשורת לוויינית משוכללת.

יצירתה הפיזית של תרבות מעידה על היכולת הטכנולוגית שלה, וגם פותחת צוהר להבין את צורת החשיבה של בני התרבות ואת סדר העדיפויות הערכי שלהם.

לדוגמה, על פי בניית הבתים ניתן לדעת אם מדובר בתרבות אינדיבידואליסטית או בתרבות קהילתית; על פי קצב הייצור של מוצרים ושל רכישתם ניתן לדעת אם תרבות מסוימת דוגלת בצרכנות ובנהנתנות. לסיכום, מרכיבי התרבות החומרית מעידים על משאבי התרבות, על רמתה הטכנולוגית, על צורכי החברים בה ועל סולם העדיפויות הערכי שלהם.

במרכיבי התרבות ניתן להבחין בין הפונקציות הגלויות לפונקציות הסמויות

הפונקציות הגלויות כוללות את התפקידים הידועים והמכוונים של פעילות חברתית ספציפית או של מרכיב תרבותי. הפונקציות הסמויות כוללות את התוצאות הלא מכוונות של אותה פעילות, שהמשתתפים בה אינם ערים להן (נוה, אלעד ורן, 2003).

דוגמה:  בטקס קידוש יהודי של ליל שבת אפשר לזהות פונקציות גלויות כמו ציון המעבר מיום חול לשבת קודש, ופונקציות סמויות כמו ליכוד המשפחה ופיקוח על מידת הדתיות של בני המשפחה המצופים להתייצב לקידוש במחיר כל פעילות חלופית אפשרית.

ערכים ואמונות

ערכים הם אידאלים, אמות מידה בתחום האמונה, המוסר וההתנהגות.

מוסרי/לא מוסרי, נכון/לא נכון, צודק/לא צודק, בחברה מסוימת.

הערכים הם מרכיב חשוב בתרבותה של כל חברה, מכיוון שהם מנחים את בני החברה בהתנהגותם ומשמשים קני מידה שלפיהם נתבע האדם לבחור בהתנהגויות מסוימות ולהימנע מהתנהגויות אחרות.

הערכים מעצבים את אישיותנו, אנו גם לומדים ממשפחותינו, מחברינו, ומאמצעי התקשורת לחשוב ולפעול על פי עקרונות מוסכמים. ככל שהחברה גדולה, רב גונית ומורכבת רק ערכים מעטים יהיו משותפים לכלל החברה.

שוויון בין המינים, דמוקרטיה, יזמה חופשית ועוד.. לא בכל תרבות מקובלים ערכים אלו, וגם אם הם מקובלים על הרוב, קשה לומר כי הם מקובלים באותו אופן על הכלל. על אחת כמה וכמה, קשה להגדיר ערכים אוניברסליים המקובלים בכל התרבויות (נוה, אלעד ורן, 2003).

סולם ערכים 

ערכים של חברה, תרבות או יחיד ניתן לסדר