היה היה פעם מסעדה תימנית הלכתי לשם והיה טעים אבל מי שרואה את המחיר רוצה להתאבד כעבור יום הלכתי לסבתא שלי והיא שאלה אותי אם אני רוצה לחוח אני אוהב לחוח אבל אחרי שראיתי את צומת מילר יש לי טראומה ואפילו את הלחוח של סבתא שלי לא אכלתי ואז צ’יוואוואה קטנה מאוד קפצה עליי מה שאומר שאפילו הכלבים הקטנים יכולים להכאיב היא כל כך קטנה שאפשר אותה למעוך כי זה סופו של כל לחוח.

בקיצור רציתי לחוח אבל פחדתי אז לא אכלתי לחוח כאילו סבתא שלי הציעה לי לחוח רציתי אבל פחדתי אז לא אכלתי לחוח כאילו רציתי לחוח אבל לא אכלתי אז הבנתם כי היא הציעה לי לחוח אבל באמת באמת פחדתי אז בסוף לא אכלתי הבנתם כי אם הייתם רוצים אבל אתם פוחדים אז אתם לא תאכלו כמו שסבתא שלי הציעה לי לחוח אבל בסוף לא באמת אכלתי אפילו שרציתי כי פחדתי מאוד אז בקיצור רציתי לאכול כי היא הציעה לי ואני אוהב לחוח אבל פחדתי אז לא רציתי אז אני אוהב  לחוח אבל לא בא לי כי אני פוחד אז בגלל זה לא אכלתי לחוח אפילו שרציתי כי סבתא שלי הציעה לי לחוח אבל פחדתי אז אם לא הבנתם אז בקיצור אני אוהב לחוח כי  רציתי אבל פחדתי פחד אימים כמו שאני מפחד מגבי גבות

אז בקיצור נגמר הסיפור. אדיר מילר זה בגללך זכור את זה.

סתם זה לא הסוף אני חושב שעוד לא הבנתם את הסוף החופר של העמוד הקודם אז בקיצור סבתא שלי הציעה לי לחוח ורציתי אבל פחדתי אפילו שהייתי רעב אז ביקשתי לחוח אבל אז התחרטתי כי רציתי לחוח אבל פחדתי בגלל אדיר מילר שעוד לא סגרתי איתך את הנושא   מה שאני אומר זה שסבתא שלי הציעה לי לחוח רציתי אבל פחדתי שעוד כלב יקפוץ עליי.

עכשיו זה הסוף אני מבטיח לכם