אהבה
רק אני מבינה מה זאת אהבה,
הייתי בבית של חני ואור, והרגשתי שאוהבים אותי
בטוחה שכל מי שפגש אותי ממש קינא בי,
ואמר הלוואי שגם לי היה זוג שכזה
כל מי שראה את היחס אלי היה חולם להיות במקומי,
הרגשתי בזכותם מה זאת אהבה,
התמלאתי שמחה, תחושה שהכל אפשרי עבורי,
בהיתי בשמים והתמלאתי סיפוק והתרגשות
כל העולם חייך אלי.
אני זוכרת כשהלכנו לגינת כלבים, אני מעט פחדתי,
היתה שם חבורה של כלבים בכל מיני גדלים
מישהו תקף אותי ונורא פחדתי לשחק, כל השמחה שהיתה לי
לפתע התחלפה בפחד, לא היה נעים לי
חני ישבה עמי בצד ליטפה אותי
וידעתי בלי מילים במבט העיניים, שיהיה בסדר,
אם אני לא רוצה אני לא חייבת לשחק עמם,
העיקר שחני אוהבת אותי כמו שאני, גם אם לא מתחשק לי לשחק,
היא ליטפה אותי והרגשתי בטחון
תהיה לי עוד הזדמנות, במקום זאת קבלתי עוד חטיף
קשקשתי בזנב, ואמרתי לחני אני אוהבת אותך בליקוק על הפנים.
אני זוכרת חוויה שחני היתה ממש נסערת ולא ידעתי אייך לעזור לה בכלל,
לא רצו לתת לה לעלות על האוטובוס לבאר שבע, כי לא היה לי זמם,
אבל אני כלבת נחיה אני יכולה לעלות לאוטובס בלעדיו,
עליתי בשמחה והתלהבות ולפתע שמעתי צעקות על חני,
נורא רציתי לנבוח על כולם ולהגיד להם שהם טועים,
אבל לא הצלחתי, ירדנו שתינו מבוישות מכל מה שקרה והיחס לאחר המזלזל
הרגשתי עצובה, לא יכולתי לעזור לחני,
אני שמעתי שראיינו אותה ברדיו והיא אמרה את השם שלי מנדי,
בטח היא ספרה להם כל מה שקרה,
בטוחה שהיא מצליחה לשנות ולשכנע אותם,
היא כל כך בטוחה בדרך שהיא מחנכת אותי.
בשבוע האחרון משהו קורה, אני לא ממש מבינה מה קורה,
אני ממש מבולבלת, אני לא יודעת למה,
אני עצובה מאוד, כי גם חני ואור עצובים
אני מרגישה שמשהו משתנה,
פתאום הם מרשים לי לעשות דברים חדשים,
לעלות על המיטה ולישון עמהם, ללכת בלי רצועה, זה ממש מוזר,
אבל אני זורמת אם מרשים לי, אז למה לא,
והנה הגיע היום הלכנו מוקדם בוקר לים,
פינוק אמיתי ביום שישי,
הם נישקו וחיבקו אותי והרגשתי בעיניים שלהם שהם ממש עצובים,
ואז נסענו לבית עובד והיו שם מלא כלבים,
ופתאום נפרדים
לא האמנתי שזהו נפרדים, ליקקתי את הדמעות שלהם,
חשבתי יש לי עכשיו הרבה חברים חדשים כלבים בכל מיני צבעים,
בטח אשאר כאן למספר ימים, ואחר כך אחזור אליהם,
והימים עוברים ולא ברור לי למה הם לא באים לקחת אותי?
Published: Oct 29, 2019
Latest Revision: Nov 8, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-681040
Copyright © 2019