התאמות של יצורים חיים לתנאי הסביבה בה חיים

נר הלילה החופי-

סביבת החיים היא הים התיכון, התנאים שם הם רוחות מכיוון הים. לקראת הערב, עם התקררות החול מהר והפרש הטמפרטורה בין החוף למי הים גורם לרוחות.

ההתאמות המבניות: עלים והגבעולים של הצמח מכוסים בשערות המונעות ממגע ישיר של טיפות הרסס. מונע  הידבקות ברעל.

התאמות פיזיולוגיות: פריחה בשעות הדמדומים של הקיץ, כאשר הרוח חלשה ואין טיפות מים הניתזות. בנוסף, הפרחים נובלים לאחר לילה, ורק בלילה הזה הם יכולים להיות מואבקים ע”י עשי לילה, זאת משום שאם ימשיכו לחיות איברי הרבייה שלהם ייפגמו.

ירבוע הנגב-

סביבת חייו היא מדבר הנגב. אופייני למדבר טמפרטורות גבוהות במהלך היום וטמפרטורות נמוכות במהלך הלילה, מיעוט משקעים וצמחים. השטח המדברי ומלא בחול.

ההתאמות המבניות של הירבוע הן רגליו הקדמיות קצרות, ובעלות חמש אצבעות כל אחת, העוזרות לו לחפור. רגליו האחוריות ארוכות, ובעלות שלוש אצבעות כל אחת, המשמשות לניתור. בין האצבעות שערות רבות המשמשות כריות מונעות שקיעה בחול. עיניו הגדולות מאפשרות לו לראות יותר טוב במקומות וזמנים עם אור מועט, כמו בלילה. אוזניו הגדולות במיוחד רגישות לרעשים ומתריעות במקרה סכנה. פרוות הירבוע צבע החול. זנבו משמש ככיוון בניתורו, ומאזנו ומייצבו בעת עמידה על רגליו האחוריות.

ההתאמות הפיזיולוגיות הן הפרשות שתנו מרוכזות מאוד וכך מאבד מעט נוזלים. בעזרת אפרכסות אוזניו הגדולות, ובהן מרושתים כלי דם רבים, העוזרים לו לאבד חום לא נחוץ לסביבה.

ההתאמות ההתנהגותיות של ירבוע הנגב הן בעקבות הטמפרטורות החמות במהלך היום, הוא חופר מחילות ארוכות בקרקע, בהן נשמרת לחות גבוהה.

במהלך היום, הוא נשאר במחילתו, וכך שומר על נוזליו. במהלך הלילה, הוא יוצא מהמחילה ומחפש אחר מזון. בעקבות תכונותיו (המצויינות ב “התאמות מבניות”) חיפוש מזון בשעות הלילה מתאים לו במיוחד.

צב רך-

סביבת החיים שלו היא נחלים.  מאפייני הסביבה הם אדמה בוצית, לח, קריר, בדרך כלל מוצל.

ההתאמות המבניות הן קרום בין טפריו – עוזר לשחייה, הרגליים הקדמיות קצרות, ובעלות חמש אצבעות ומטרתן היא חפירה., בעוד שזוג רגליו האחוריות ארוכות. לצב הרך צוואר מתארך אשר מקל עליו לנשום.

ההתאמות ההתנהגותיות הן בחורפים הקרים הצב הרכים מתחפרים באדמה ולא זזים. כשהם מטילים ביצים הם לא מטפלים בילדיהם, אלא משאירים אותם לדאוג לעצמם.