פרק א’ – ילדות במושבה

“אבא, הקיץ כל כך חם וארוך. מדוע אתה מנסה שוב לזרוע חיטה בשדה? הרי במזג אויר כזה היא לא תצמח…”

שרה היתה ילדה פקחית ואמיצה. באותם הימים השקיעו הוריה מאמצים רבים בהקמת ביתם ופרנסת המשפחה במושבה החדשה זיכרון יעקב.

“שרה’לה מתוקה”, ענה אבא, “כאשר חיינו ברומניה כל כך הצטערנו וחלמנו על הזמן בו נצליח לעלות לארץ ישראל ולחיות בה. את צודקת שאנחנו מתמודדים עם קשיים רבים כאן במושבה, אבל אנחנו לא מתכוונים להתייאש אחרי הדרך הארוכה שעברנו. את בטח זוכרת מה אמא תמיד אומרת: גם אם אבנים נכרסם, ממקומנו לא נזוז”.

פרק ב’ – החיים בתורכיה

שרה התחתנה ועברה לגור בתורכיה עם בעלה שהיה בעל עסקים באירופה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה.

“אני כל כך מתגעגעת למשפחתי ולחיים בארץ ישראל” חשבה שרה בליבה.

“אני לא מאמינה שהדברים המתרחשים כאן בתורכיה הינם אמת. באיזו אכזריות מתנהגים התורכים לארמנים המתגוררים כאן – מגרשים, פוגעים והורגים, גם במבוגרים וגם בילדים, ללא טיפת רחמים. כשאחזור לארץ ישראל אעשה ככל שביכולתי לעזור לבריטים לגרש את התורכים ממנה”.

מקורות

רשימת מקורות על פיהם נכתב הסיפור:

ויקיפדיה – שרה אהרנסון

אתר מוזיאון ניל”י

רוצים ללמוד עוד על מחתרת ניל”י? צפו בסרטון:

תוכלו לצפות במחוון שליווה את תהליך העבודה בפרויקט זה וגם שימש להערכת התוצרים בקישור הבא:

שלבי העבודה ומחוון להערכה