שירת רבים
Copyright © 2015
סתיו בליבה
.
צועדת לאיטה,
דמעה בעינה.
אביב מסביבה,
סתיו בליבה.
.
לו רק טפטף עכשיו,
הייתה יכולה להעמיד פנים,
הייתה יכולה לדמיין לעצמה,
שאלה רק טיפות של גשם…
.
.
.
Aphrodite’s Child – Rain And Tears
סמבה קטנה
.
אילו רק יכולתי
לנגן בך עכשיו
סמבה קטנה
כפי שהוא מנגן אותה…
.
הייתי פורט על מיתרייך
בעדנה, בתשוקה ובערגה,
כפי שהוא פורט
על מיתרי הגיטרה שלו
מעמקי לבו ונשמתו.
.
אילו רק יכולתי
לנגן בך עכשיו
סמבה קטנה….
.
.
דמעות
.
היו ימים, היו לילות,
הייתי בוכה לך נהר.
דמעות גדולות, מלוחות,
זולגות בדממה,
זולגות בנשמה.
.
אני כבר לא בוכה.
יבשות לי הפנים,
הכל נשאר בפנים.
בכי לי את עכשיו, ילדה.
אני כבר בכיתי לך נהר.
.
.
.
כאבק הנישא ברוח
.
כולנו כאבק הנישא ברוח,
מוטב לזכור ולא לשכוח.
רגע כאן וממשיכים,
רגע חיים וכבר מתים.
.
כולנו כאבק הנישא ברוח,
נישאים באויר הפתוח.
חבקי אותי כאן ועכשיו,
למחר אין פתרונים.
.
.
.
כמעט
.
התזכרי ערבים עת רקדנו חרש,
לילות בהן אהבנו עד כלות,
חום הליל ליווה אותנו ביום,
זכר של מגע שנותר עד ליל ?
.
התדעי שכמעט השגנו את המטרה ?
האהבה היתה כל רצוננו,
הערגה היתה כל עולמנו,
אהבתנו הפיחה רוח בחיינו.
.
התדעי שכמעט והיה לנו הכל ?
לילות בהם אהבנו עד שחר עלה.
התדעי שלעולם לא אהיה כך שוב ?
התדעי שכמעט והיה לנו הכל ?.
.
.
Whitney Houston – Didn’t We Almost Have It All
לך
.
לך, שהיית וחדלת.
את שחדלת ושבת.
לך, ששבת ונגעת,
את שנגעת וכאבת.
כאבת ואהבת.
.
לך שיר זה נכתב.
מעמקי נפש רוגשת,
בחיל ורעדה,
בחיוך ודמעה,
בגאווה ואהבה.
.
.
.
נשף מסיכות
.
האמנם אנו מאושרים
במשחק הזה לבודדים ?
תרים אחר מילים נכונות,
שוב מחפשים הבנות.
אבודים במשחק של בודדים,
בנשף מסיכות.
.
חוששים מהידיעה
כמה רחוקים אנו מהקירבה,
וככל שניסינו לברר ולדבר
מילים נאלמו יותר.
אבודים,
במשחק של בודדים.
מחשבות פרידה נמוגות
למראה עינייך הנוגעות.
וככל שאנסה לדעת, לא אבין
מדוע אנו ממשיכים.
אבודים במשחק של בודדים,
בנשף מסיכות.
.
.
.
לצידך
.
מדוע נפלו כך פנייך ?
דמעות בזוית עינייך.
בואי, הושיטי יד
תני דרור לדמעותייך.
.
כבר ראיתי אופל,
עת ירד לילך.
לא יודעת מה לעשות
אך לא אוהב אותך פחות.
.
אעמוד לצידך,
לא אתן לאיש בך לפגוע.
אעמוד לצידך,
לא אתן לשמש עליך לשקוע.
.
גם אם עצובה את,
אל תסתירי רגשותייך.
אמרי לי, ספרי לי
כמוך אני.
.
אם במפגש דרכים
לא תדעי אנה לפנות
אהיה שם לצידך
בכל כיוון שתבחרי.
.
אעמוד לצידך,
לא אתן לאיש בך לפגוע.
אעמוד לצידך,
לא אתן לשמש עליך לשקוע.
.
כשיורד עליך הליל,
את חשה לבדך.
לא תהיי יותר
בבדידותך.
.
אעמוד לצידך,
לא אתן לאיש בך לפגוע.
אעמוד לצידך,
לא אתן לשמש עליך לשקוע.
.
.
.
גן של שושנים
.
לא הבטחתי לך אף פעם
גן של שושנים.
היטב ידענו, גם חשנו
דקירתם של קוצים.
בקצות אצבעות לוטפות,
בזרועות חובקות, במרתפי לב.
.
לא הבטחתי לך אף פעם
גן של שושנים.
חלפו ימים, החלימו פצעים
בזרועות, באצבעות.
רק לב עוד שותת עצמו לדעת,
נוטף דקירתם של קוצים.
.
.
.
לא מחכה
.
יש וזמן חולף
לאט,
לאט,
לאט….
ולעתים הזמן אץ
מהר, מהר, מהר.
.
זמן לא מתחשב באף אחד,
אין לו זמן לאף אחד,
לא מחכה לאף אחד,
גם לא לה…
והיא יודעת.
.
.
.
סוף דבר
.
היה זה זמן,
איזה זמן זה היה.
היה…
זמן של תום
ואמון.
.
זמן מזמן, כנראה.
בכיסי תמונה,
משמרת זכרך,
מספרת היותך.
היא כל שנותר…
.
.
.
Simon & Garfunkel – Old Friends/Bookends
שבעת פלאי תבל
.
באחד הימים, באחד המקומות,
דומה שחלפו מאז דורות.
נגעת בידי, נגעת בליבי
וידעתי…
.
אם אחיה ואזכה,
אראה שבעת פלאי תבל.
אסלול למענך דרך
לקצה קשת שבענן נסתרת.
.
באחד המקומות, באחד הימים
נגעת בליבי, נגעת בידי.
דרכים שוב לא מצטלבות
ואני יודע…
אם אחיה ואזכה,
אראה שבעת פלאי תבל.
אסלול למענך דרך
לקצה הקשת שבענן.
.
.
.
.
.
.
דרכו של נהר
.
ראי את האורות
על פני האדוות.
הולכים וקרבים,
קרבים והולכים.
נוכל להביט בהם
עד בלי די,
ונהר כדרכו זורם.
.
שנינו לבד אך שנינו יחד,
הולכים וקרבים,
קרבים והולכים.
עד שאגיע אלייך,
עד שתגיעי אליי,
נוכל לחיות, נוכל למות.
ונהר בדרכו יזרום..
.
עלים של סתיו
.
עלי שלכת מעופפים אל חלוני,
עלים של סתיו בזהוב ובאדום.
מזכירים שפתייך, נשיקות של קיץ,
ידייך השזופות אשר אהבתי לאחוז.
.
ימים ארכו מאז הלכת,
עוד רגע שירת חורף נשמעת.
אך יותר מכל חסר אני אותך
כשעלים של סתיו מתחילים לנשור.
.
.
.
דמעה שעל פנייך
.
מדמעה אחת שעל פנייך
מבין אני הרבה.
ככל שחולפים חודשים
יודע מה הייתי בעולמך.
.
חיוך ומבט
מספרים לי בסוד
שאהבתיני
ועודך.
.
וככל שחולפים ימים
יודע את שלא ידעתי
אך לא תמצאי איש
שיאמר לך כמותי
Published: Aug 20, 2015
Latest Revision: Jan 19, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-66579
Copyright © 2015
Skip to content