לפני כמה ימים באת אליי ואמרת לי אני אוהב אותך אבא… הלו,
הלו אתה שומע, אתה שומע… אני לא אשכח לעולם את מה שאמרת אחרי
זה… אמרת שאתה עוזב את אורית ועובר לגור עם מוטי… מ ו ט
י… שמו עדיין מהדהד בראשי… מ ו ט י… אני לא מצליח לחשוב
על שום דבר פרט    ל מ ו ט י… איך יכולת לעשות לנו את זה…
לי, לאמך, לאחותך… הלו, הלו אתה שומע, אתה שומע… לאורית,
אשתך, שאנחנו כל כך אוהבים… שכל כך אוהבת אותך… בני
היקר… שפתיי יבשות… גרוני ניחר… קולי נשנק… אין אני
מסוגל לומר זאת… בני שלי… יקירי… הו… הו… הו…
הומו… ואת… נוגה היפה שלי… בתי האהובה… רק עלייך נותר
לי לסמוך… רק את תביאי לי נכדים… מתישהו… עומדת לך כאן,
לצידו, בוכה… כמו תמיד… יפה שלי… קטנה שלי… תמיד אהבת
את בדידותך… הלו, הלו את שומעת, את שומעת… על מה תבכי…
ילדתי הקטנה… איך יצאתם כך, שניכם… הרי מעולם לא עשיתי דבר
שיכול לגרום לכם… אז למה את בוכה… חולמנית קטנה שלי…
הראש שלך תמיד היה בעננים, כאילו את מחפשת דבר מה שם למעלה…
תמיד ידעת לבכות בפנים… למה עכשיו… את לא רואה… אנשים
מסתכלים עלייך… אולי זאת אשמתי… אולי לא הייתי מספיק נוקשה
איתכם… אמא תמיד אמרה שיצאתם בדמותי… עדין נפש… אוהב
טבע… זוכרים את הטיול האחרון שלנו לצפון…  איך חסינו בצילו
של הקטלב… קטלב… קטל אב… במו ידיך… בני שלי… במו
ידיך גזרת את מותי… אני זוכר את דודי מוישל’ה… מוישל’ה
המשוגע קראו לו…  שנהג להציץ לנשים אקראיות מתחת לשמלתן…
זה לא היה כל כך נורא… אפילו משעשע… עד לאותה אחת…
תרצה… שגמלה אותו משדיו… לאחר שהכתה בו עד זוב דם והובילה
לאשפוזו… הוא לא באמת היה משוגע… דודי מוישל’ה… סך-הכל
הייתה לו אהבה יתרה לנשים… זה לא כמו לאהוב גברים… מ ו ט
י… הלו, הלו אתם שומעים, אתם שומעים… ואת… אשתי
האהובה… את שומעת… אני רוצה שתזכרי שאני אוהב אותך… אף
פעם לא הפסקתי לאהוב אותך… את היית אישה למופת… אשת
חייל… היחידה… ראית שניסיתי… הרגשת שהשתדלתי… אבל לא
יכולתי… באמת… שכבתי לרגלייך… צעקתי אלייך… לא שמעת
אותי… אל תישברי אהובתי… אני כאן לצידך… מחבק אותך… את
שני ילדינו האהובים… ובוכה… בוכה איתך… אילו יכולתי…
הייתי קם מקברי בשבילך… אהובתי.