חודש אוקטובר
ליקוט שלהי קיץ
הקיץ הארוך נסוג לאיטו, עדיין לא מוותר על חומו, האדמה עדיין חרוכה ויבשה, כמהה לגשם שיבוא.
הצמחי קמלו ברובם, הותירו אחריהם זרעים המחכים לגשם.
כעת האלונים, קשוחים, איתנים ומעמיקי שורשים מעניקים לנו את טובם.
עץ האלון שופע בלוטים, עפיצותם כמעט פוצעת את הפה, המרירות כמו משדרת, לא עבורך אנחנו, אך טיפול נכון, קפדני ואוהב, מרכך את העפיצות, מסיר את המרירות, ומתקבל חומר פחמימתי נהדר, לקמח, לצליה, לנישנוש, ככה היא האהבה, מנצחת את המרירות.
לעומת האלון שאינו מתמסר בקלות, החרוב שופע ואוהב, מעניק את מתיקות דבשו בנדיבות, רק לנגוס בתרמיל הקשיח, והמתיקות מתפשטת בפה.
גם צמחי המים מאושרים, חם ונעים חם זה נכון, אך כשהמיים מפכים בינות לשורשים, , החום נעשה נסבל יותר. הם יעניקו לנו את הטעם הרענון של הנענע, את מתיקות הפטל הקדוש, את ריח הכרפס וחריפות הגרגר.
הספר שכאן מספר את התהליך שעברתי במהלךהקורס עם שימי רף במהלך קרוס מדריכי ליקוט. התחלנו באוקטובר וכל חודש ראינו אתהטבע מעניק לנו את אוצרותיו. כל חודש וצמחיו האופייניים.
כל ודש וחלקיו האחרים של הצמח אכילים. אין כאן תוכן עינינים,אלא תהליך ארוך ומתמשך של היכרות ואהבה.
הליקוט הוא הדרך שלנו להכיר ולהוקיר את הטבע. לא מלקטים הכל, מקפדים ללקט רק 20% מהצמח, משאירים את החלק הארי להמשך קיום הצמח.
במפגשים דיברנו על חוק האספרגוס
קוטפים את החלק שמתמסר לקיטוף, לא נאבקים, אלא במקום שבו נחתך הצמח, זה החלק הראוי ביותר לאכילה.
ב.
משפחת האלונים
אלון מצוי, אלון התבור, אלון ארך עוקצים, אלון התולע, אלון השעם
ניתן להבחין בין סוגי האלונים ע”פ העלים, צורת העץ והפרי (בלוט וספלולים)
סוגי הספלולים באלונים השונים:
אלון התבור- ספלול גדול, הקשקשים מעוקלים למטה – בלוט גדול
אלון מצוי – הקשקשים קטנים ולא מעוקלים – בלוט פחוס וקטן
אלון התלוע – הספלול כמעט חלק ללא קשקשים- בלוט בינוני מאורך
עלים:
אלון תבור-עלים גדולים
אלון מצוי – עלים קטנים ודקים
אלון תולע – כלים גדולים, אם משפשים יוצאת אבקה כמו תולעים לבנות.
שלהי הקיץ הנו הזמן המתאים לאיסוף הבלוטים. הבלוטים עשירים מאוד בפחמימות ובעיבוד נכן יכולים לספק קלוריות רבות ערך. בזכות הרכבו התזונתי נחשב הבלוט למזון על, המספק למלקט ערך קלורי רב.
הבלוט מכיל טנינים, חומרים היוצרים מרירות, מרבית הטנינים נמצאים בקליפה ובקצוות העלון, לכן חשוב לעבד נכון את הבלוט כדי להוציא את הטנינים והמרירות. הוצאת הטנינים יכולה להעשות באמעצות השריה ושטיפה במים או קליה בחום.
את הבלוטים יש לקלף מקליפתם הקשה בעזרת חריצת X וקילוף. לאחר מכן יש לקלף גם את הקליפה החומה הדקה.
שיטת האש: קלייה במדורה או קיצוץ החלק הפנימי וקליה במחבת.
שיטת המים: מגררים דק דק שמים בחיתול את האבקה ומשרים במים , שוטפים כמה פעמים.
ניתן לשלב בין שתי השיטות, לחתוך את החלק הפנימי של הבלוט לפרוסות קטנות, להרתיח את הפרוסות, חשוב להחליף את המים כמה פעמים עד הוצאת המרירות.
:מתכוני בלוטים
בלוט גרנולה 5 בלוטים מגוררים על החלק הכי עדין בפומפיה ,סוכר קנים/סוכר חום, צימוקים, קינמון, הכנה: יש לקלות את שבבי הבלוטים עד שהם מזהיבים והופכים להיות יבשים. נראים ממש כמו קוקוס קלוי. עושים מבחן טעימה, אם לא מר כבר מוסיפים את הצימוקים, בוזקים מעל סוכר וקינמון עוגת ברואניז בלוטים - 60 בלוטים קלופים, טחונים ושטופים לקמח: - 1 ורבע כוס סוכר חום - חצי כוס קקאו - 1 כף אבקת אפיה - 2 כפות שוקלד צ'יפס - 7 תמרים מאהג'ול חתוכים - 3 כפות שמן קוקוס - 3 בננות בשלות מעוכות - 3/4 כוס רסק תפוחים טבעי - 1 כפית תמצית וניל אופן ההכנה: מגרדים את הבלוטים בעזרת הפומפיה לקמח עם החלק של האיקסים, את קצוות הבלוט שאי אפשר לגרד יותר יש לכתוש לאבקה חלקה בעזרת מכתש ועלי. מנחים את הקמח בתוך חיתול בד, את חיתול הבד מניחים בתוך סיר גדול מתחת לברז מים מתחילים לשטוף את הקמח, בתחילה המים יוצאים בצבע חום, ככל ששוטפים יותר המים נהיים בהירים יותר, שוטפים וסוחטים בין 15 ל 20 שטיפות עד שהמים הופכים לשקופים. המים עוזרים בשטיפה ובסילוק הטננים.
עושים טעימת מבחן, לוקחים חופן של קמח בלוטים שטוף, בערך כחצי כפית, לועסים לאט ומנסים לחוש את הטעם בכל חלל הפה. אם יש טעם עפיץ יש להמשיך לשטוף, אם אין זה מצויין. בעצם צריך לקבל מזה 3.5 כוסות קמח בלוטים. מערבבים את כל המצרכים ביחד עד לקבלת בלילה אחידה, אם העיסה יבשה מדי אפשר להוסיף מעט נוזלים.
תבשיל בלוטים
מצרכים לתבשיל:
100 בלוטים קלופים וחתוכים לפרוסות עגולות של בין 2.5- 3.5 מילימטר
(עדיף להסיר את שליש הבלוט הקרוב לנבט להשתמש בחלק זה לקמח בלוטים שיעבור שטיפה)
אופן הבישול:
1.לבשל את פרוסות הבלוטים בסיר עם הרבה מים. להביא לרתיחה ולבשל על אש קטנה 20 דקות.
-
לשפוך המים המרים ולהחליפם במים חדשים. שוב להביא לרתיחה ולבשל על אש קטנה 20 דקות.
לעשות כך גם פעם שלישת אם הטעם של הבלוטים עדיין מר אז יש לבשל גם פעם רביעית.
מצרכים לרוטב תילאנדי:
-שבעה בצלים חתוכים לחצאי טבעות דקות
-ראש שום, לחתוך את שני השום לטבעות דקות
-בצל ירוק, לקצוץ בינוני
-שורש ג’ינג’ר מגורר בפופמייה על החלק העדין שלה
-גרידת לימון מחצי לימון
– מיץ לימון מחצי לימון
-סילן 2 כפות
-צרור למון גראס
-שמן סומסום 6 טיפות
-חלב קוקס 750 מ”ל
-צרור למון גראס
-עמילן 2 כפות. רצוי להשתמש בעמילן בלוטים שהופק ממי השטיפה של קמח הבלוטים. אם אין אפשר להשתמש בעמילן תירס (קורנפלור)
אופן ההכנה:
1.מטגנים את טבעות הצל בשמן זית, אחרי שמתרכך מוסיפים את פרוסות השום הבצל הירוק ושורש.
-
במקביל מכנסים לתוך קערה מתאימה: חלב קוקוס, רוטב סויה, ג’ינג’ר מגורר, גרידת לימון, מיץ לימון, שמן סומסום וסילן. טורפים היטב את הנוזל במטרפה.
-
יוצקים את הנוזל המשובח לתוך הוואק ומחמימים הכל ביחד על האש.
-
מוספים את צרור הלמון גראס לתוך הנוזל עד שיתרכך, בסוף הבישול מוצאים אותו החוצה.
-
מערבבים בכוס עם מעט מים קרים את שתי כפות העמילן, כאשר העמילן נמס מוסיפם את הנוזל למחבט וממשכים לערבב הכל ביחד.
-
מוסיפים את הבלוטים נטולי הטאננים לרוטב. ובתאבון…..
לכאורה סתם עוד צמח דרכים, אך בהיכרות מעמיקה מתברר כי מדובר בצמח נפלא, טעים, מרענן וניתן להוסיפו לסלטים ומרקים.
כף האווז כמו חבריה הירבו, מראה עד כמה היכרות מעמיקה עם הצמחים מאפשרת לנו לגלות את סודו המופלא של הטבע, להעריך את תרומתו, ועד כמה חשוב לשמור ולהגן על הצמחים הלכאורה “פושטים”.
שמו של הצמח ניתן לו בזכות צורת עליו הדומים לרגל האווז (טוב גם של הברווז אבל זה פחות נשמע טוב).
כף האווז קרויה בספרדית “קיצ’ואה” – זהזרעים של הצמח הנם בעצם זרעי הקינואה הזוכים לכבוד רב כיום בחנויות הטבע ובקרב שוחרי הבריאות.
ניתן למולל את הזרעים וליבשם (לשמור במקרר כמובן).
הזרעים עשירים בטנינים ולכן חשוב לבשלם כדי להוציא את המרירות.
השיח גדל בגינת ביתי, על שפת הנחל, פורח בעוצמה באביב, ומשיל את עליו בחורף. מתברר שהוא צמח רפואי רב עוצמה.
משפיע לטובה על מערכת הפרוגסטרון, כלומר אחלה לנשים. טוב לבעיות פוריות וגיל המעבר.
השיח משמש גם כמקור התרגשות חוזר ונשנה לילדי בית הספר, שגם בחצרו פורח שיח כזה. כל שנה מגיעים אלי כמה ילדים עם עלה מאוצבע, שאיכשהו ידוע להם שזה אופייני לעלה קאנביס.
ואני רק תוהה למה ילד בגיל בית ספר יסודי כבר יודע את זה.. וכן,מרגיעה שלא, אנחנו לא מגדלים קאנביס בחצר. א. כי זה לא חוקי. ב. כי אנחנו לא בהזורע ולא בקאסול…
גרגר הנחלים וכרפס הביצות
בשלהי הקיץ, כשהכל כבר קמל מסביב, רק המעיינות הצנועים עדיין מפכים, ובתכום גדלים שני צמחים שנותניםלנו מטובם גם כהשכל חרב מסביב.
שני צמחים שדומים מאוד, קל להתבלבל, עלים ירוקים, פרחים לבנים, ורק הטעמים שונים.
לגרגר הנחלים עלים מעוגלים יותר, לכרפס עלים מאורכים. אך הטעם שונה לחלולטין. אין ברירה, צריך לקטוף ולטעום. טעמו של גרגר הנחלים חריף מאוד, מעקצץ את הלשון, וטעמו של הגרגר כטעם הסלרי. ולפי הטעמים כך גם השימושים, את הכרפס נוסיף למרק משביע ובגרגר נטבל את הסלט הטרי שהכנו.
לגרגר הנחלים מייחסים ברופאה העממית תכונות של ניקוי וריפויהאיברים הפנימיים כמו הכבד והכליות. בנוסף הוא נחשב גם כאנטי דלקתי. לא ניסיתי, הכבד שלי נקי והכליותמפקדות, ואין פרונקלים על עורי.
עדשת מים זעירה
עלפני המים הרוגעים במעיין, צפים להם עלים קטנטנים, מכסי את מרבית שטח המים. עדשת המים, שהתרגלתי לראות בה אוייבת המים הצלולים , התגלתה כטעימה ועדינה מאוד. קל ללקט, רוכנים ואוספים אותה בעדינות
והנה יש לנו תוספת לסלט או למרק הירקות העשיר שהכנו. עשירה בחומרים מזינה, נותנת לנו העדשה הצונועה מטיבה, בנדיבותוברוחב לב, אל דאגה, היא תשגשג שוב ותכסה במהרה את כל שטח המים.
נובמבר – סתיו
הקיץ השנה נסוג מוקדם מהצפוי, מותיר אחריו אדמה צמאה למים ואנשים הנושאים מבטם לשמים. נובמבר השנה, הפתיע, גשם שוטף שירד עלינו במפגש, ביער אשתאול ליד ירושלים.
זהו מפגש של מטה ומעלה, נבטים ועצים.
האדמה היבשה מקיץ לוהט שותה בצמא את הטיפות, ובמהירות עולים וצצים נבטים רכים. כן, זהו זמן הנבטים, באים להראות לנו שהמעגל בטבע מתחדש מדי שנה. באים לעודד אותנו להסתכל על ההבדלים הזעירים ביותר, ולדעת שגם משני פסיגים זעירים יפרוץ צמח גדול ושופע.
לא קל בשלב הזה לזהות למי יגדל התינוק, אך זהו אתגר מעניין. במעגל הנביטה שלי, החלו לצוץ הנבטים, לאט, בצניעות, כמו בודקים האם באמת כבר הגיעה השעה? האם ימשיכו הגשמים או שיעצרו?
האורנים ביער אשתאול מזמנים שיחה על מפת החשיבה (ששימי קורא לה מפת מח), המשמשת אותי לעיתים עם הילדים. אחלה שיטה להגדרת האורנים השונים.
החרובים עם פריים המתוק מפנקים אותנו בשאריות שעוד נותרו על העצים.
אורנים
בארץ ניתן למצוא 4 מינים עיקריים. שניים מהם בעלי אצטרובלים גדולים, ושניים בעלי אצטרובלים קטנים.
חרוב
מוכר ידוע, ועם ריח מטריד במיוחד בעת הפריחה.
בכניסה לסמינר אורנים, ה-סמינר למורות, שתול עץ חרוב ענק, המדיף אתניחחותיו בעונת האביב. מספרים כי שתלו אותו שם, כדי שהסטודנטיות יזכרו בערגה בלילות הסוערים
אך זה באזור המבוגרים.
עם הילדים זו הזדמנות מצייינת לדבר על עץ דו ביתי, עץ נקבה ועץ זכר.
להראות את ההבדלים בפרחים, ולהראות שרק על עצי הנקבה צומחים הפירות.
החרוב מזמין אותנו לעבד את פרותיו המתוקים לדבש חרובים, ואפילו להכין קמח מזרעיו.
קרדה מכסיפה
כתמי הכסף המפוזרים על קצות העלים, כמו אבקת פיות שקצת התהלבו מדי, מקנים לה כנראה את שמה.
עליה בשלב הנבטים רכים וכמעט לא קוצניים, אך זהו רמז עדין לבוגר הקוצני שיגדל בהמשך. רק חודשים אחר כך הכרתי את פרחיה היפים. מתברר שתמיד החשבתי אותה למין של דרדר, והנה קיבלה אצלי בקורס את יחודה.
הנבטים הרכים ניתנים לשימוש בסלט, כירק , אבל בואו נודה טעמם טעם “כלורופיל” כפי שהגדיר מי ממשתתפי הקורס. כלומר לא לבנות עליה כמרכיב מרכזי, אלא כתוספת של וויטימנים ומינרלים בסלט קיים.
טרשנית וכוכבית
שתי אחיות דומות אך לא זהות. המלקט המדוייק יפרידן ביניהם בקלות בעזרת חושיו החדים. שתהין יוצרות משטחים של נבטים, נראים זהים. שתיהן צנועות, כוחן בכמותם, הצמח הבודד הוא חלק מהמרבד הגדול המכסה בשמיכה ירוקה את האדמה.
הטרשנית, שלא תגדל הרבה ותשאר צנועה, מכסה בשטיח מנצנץ, קל מאוד להתבלבל בינה לבין הכוכבית. אך לטרשנית יש עלים מבהיקים ואילו עליה של הכוכבית אינם מבריקים. שתיהן אכילות. לדעתי הכוכבית טעימה בהרבה.
איזה הנאה היתה לי לגלות שהנבטים (שהם בעצם צמחים בוגרים) שכה מוכרים לי מהגינה וצידי הדרכים בקיבוצי, הם כיף של נשנושים. אצלנ נמצאת בעיקר הכוכבית, הטעימה והכייפית יותר.
Published: Jun 11, 2019
Latest Revision: Jun 11, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-648217
Copyright © 2019