חורבן ירושלים ע”י הרומאים במרד הגדול

לפני כ2090 שנה, בשנת 70 לפנה”ס , כבשה האימפריה הרומית תחת פיקודו של טיטוס  ירושלים .

הצבא הרומאי שרף את בית המקדש, ערך טבח באוכלוסייתה, והחריב את העיר.

מספר ההרוגים שמתו בחרב או ברעב הסתכם במאות אלפים.

ההרס והטבח שבאו בעקבות כיבוש ירושלים, גרמו לשקיעתהּ של העיר לאחר מאות שנים של שגשוג ופריחה.

לאחר החורבן הגלו הרומאים את היהודים לרומא.

הקיסר דומיטיאנוס בנה את שער הניצחון ברומא והקדיש אותו לאחיו טיטוס.

השער עדיין עומד על תילו בעיר רומא שבאיטליה .

בקשת הפנימית יש שני תבליטים שמתארים את תהלוכת הניצחון של הרומאים לאחר שדיכאו את המרד ביהודה.
בתבליט האחד, רואים את טיטוס רכוב על מרכבה הרתומה לארבעה סוסים לבנים, כאשר מאחוריו הנשר הרומאי. משני צדי המרכבה משמר חיילים ולפניה שורות של שבויים.
בתבליט השני מוצגים חיילים רומאים הנושאים את כלי בית המקדש, כאשר במרכזם מנורת הזהב ומזבח הזהב, ומסביב חצוצרות הכסף ומחתות לאיסוף האפר מהמזבח.

השער היה סמל הגלות והחורבן, ולכן נהגו יהודי רומא לא לעבור מתחתיו. ואולם, ביום הכרזת המדינה הם חרגו ממנהגם וצעדו מתחת לשער. כיוון הצעדה היה לארץ ישראל, הפוך מכיוון המצעד שבתבליט. במעשה זה סימלו היהודים את הניצחון ואת השיבה לארץ לאחר אלפיים שנות גלות.

בשנת 1949 נבחר סמל מדינת ישראל  ובמרכזו – מנורת שבעת הקנים כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס.

מה הקשר בין המפשט ” עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה” לבין שער טיטוס ?