הקשר הרב דורי-זיכרונות ממלחמת העצמאות

  אבא של בעלי סעיד, נולד ב 1925,יש לו זכרונות מכל מלחמות  ישראל והרבה סיפורים מתקופת המנדט הבריטי

הוא מספר ש:

הצבא האנגלי עזב את הארץ ב 25/4/1948, ואז התחיל הצבא היהודי לכבוש את הארץ מכיוון המערב,

אזור המרכז עד שהגיע לחיפה ולישוב הדרוזי דלית הכרמל ,

שם הצטרפו הרבה בחורים דרוזים לצבא הישראלי, והמשיכו לכיוון צפון הארץ.

בצפון בגליל שלט לתקופה קצרה “צבא ההצלה” שרצה להציל את הארץ-פלסטין- מידי הצבא היהודי. בצבא ההצלה היו לוחמים מכל מדינות ערב, מעירק, סוריה, מצריים ועוד ממדינות המפרץ וממדינות אחרות (שהוא לא זוכר). הצבא הזה ציווה על אנשי הכפרים לבנות גדר הפרדה מאבנים באזור מעיליא כדי למנוע התקדמות הצבא היהודי.

המנהיג הדרוזי המפורסם סולטאן באשא אלאטרש שלח גם הוא 5000 לוחמים דרוזים מסוריה כדי לעזור לאחיהם הדרוזים בישראל, ולהגן עליהם מפני היהודים, כשהגיעו הלוחמים הדרוזים מצאו שהתושבים הדרוזים פה הצטרפו כבר לכוחות הצבא הישראלי, אז הלוחמים האלה חזרו לסוריה, וחלק מהם אף נשאר פה והצטרף לצבא הישראלי, אחד מהם הגיע לדרגת קצין שמו היה אסמעיל קבאלאן.

צבא ההצלה היה באזור הכפרים ראמה ובית גן (מזרחה מפקיעין) , הצבא הזה היה מורכב משכיר חרב שקיבלו שכר עבור עבודתם כלוחמים לכן לא היה איכפת להם להילחם בפועל, חמי מספר גם שלקראת הגעת הצבא הישראלי לאזור צבא ההצלה ביקש אמצעי לחימה מסוריה אך לא קיבל לכן כשראה שהצבא הישראלי הגיע לכפרים הדרוזים פה בגליל הוא עזב הכל וברח לארצות ערב שהגיע ממנה, ואז תושבי הכפרים הסמוכים נהרו בהמוניהם לקחת את מה שהשאיר צבא ההצלה מציוד.