לפני שנים רבות רבות הביצה הייתה שוממה וכל פרח לא היה בה.

רק מים בוץ וצפרדעים היו בה. ולצפרדעים היה מלך שהם אהבו מאוד.

יום אחד חלה מלך הצפרדעים.

בא רופא, מדד את החום, בדק את הגרון,

אבל לא ידע איזו תרופה לתת למלך החולה.

קראו הצפרדעים לרופא שני ושלישי,

אבל גם הם לא ידעו איזו תרופה לתת למלך החולה.

היו הצפרדעים עצובות ושאלו:

“מה יהיה, איך יבריא מלכנו?”

ביום השלישי הופיע ובא רופא זקן וחכם.

בדק את המלך, חשב וחשב ואמר:

“אם יצמחו בביצתנו פרחים שיתנו את ריחם הטוב, יבריא המלך עד הערב.”

שמעו הצפרדעים את דברי הרופא הזקן והחכם וקרקרו קרקור רם.

בחרו שלוש צפרדעים יפות מראה כדי שילכו אל הפרחים ויבקשו מהם לצמוח בביצה ולרפא את המלך החולה.

יצאו הצפרדעים ופגשו את הרקפת:

“שלום לך רקפת יפהפייה אשר פרחייך כה ורודים ועלייך כה חמודים,

בבק-בק-בקשה. בואי לפרוח בביצתנו. את ריחך הטוב יריח המלך ויבריא עד הערב.”

זקפה הרקפת את גבעולה, ענתה ואמרה:

“איך אעזוב את הגבעה הנפלאה

ואלך לפרוח בביצה הנוראה?”

המשיכו הצפרדעים בדרכן ופגשו בכלנית אשר בשדה:

“שלום לך, כלנית אדמונית ,פרח חמודות שאין כמוך בכל השדות,

בבק-בק-בקשה, בואי לצמוח בביצתנו. את ריחך הטוב יריח המלך ויבריא עד הערב.”

סגרה הכלנית את עיניה, ענתה ואמרה:

” איך אעזוב את השדה והאורה

ואלך לשבת בביצה השחורה?”

וכך ניתרו וקפצו הצפרדעים מפרח אל פרח- ואף אחד מהם לא רצה לבוא לצמוח בביצה.

ויום אחד באו עד הר גבוה, ובראש ההר עומד לו נרקיס לבן, והוא שולח ריח נעים אל עבר הצפרדעים.

ביקשו הצפרדעים את הנרקיס:

“אנא, בו איתנו אל המלך החולה.”

שמח הנרקיס ואמר:

“הנני, ואלך אתכן אל הביצה.”

ומה אתה היית עושה?

אם חבר שלך זקוק לעזרה כמו איזה פרח היית מתנהג?

הרקפת/ הכלנית/ הנרקיס?

שישה ימים נשאו הצפרדעים את הנרקיס בדרך הביתה,

וביום השביעי- הריח המלך את ריח הנרקיס- והבריא.

אז הוריד המלך את כתר הזהב מעל ראשו ואמר:

“תודה לך, נרקיס חביב!

שים את הכתר לראשך

 כי מהיום אתה הוא מלך הביצה.”

וראו זה פלא:

מאותו יום פורחים בביצה אלפי נרקיסים אשר להם כתר זהב

וריח מתוק לרוב.