לילה. חושך שׂוֹרֵר בחוץ. העיניים מתחילות להיעצם. רגע לפני שדָוִד נרדם הוא נזכר ששכח לבקש מאביו שיעיר אותו לתפילת שחרית. הוא חושש(https://milog.co.il/%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A9) שיתעורר מאוחר ויאחר לתפילה, ובכל זאת כשהבוקר מגיע דוד מתעורר מוקדם בדיוק בזמן לתפילת שחרית.

למה זה קורה? מדוע אנו מתעוררים מוקדם בלי שמעירים אותנו? ובכלל, מדוע אנו ערים ביום ונרדמים בלילה? להשכמה בבוקר ולהירדמות בלילה אחראי מֵעֵין שעון פנימי שהקב״ה ברא בגופנו. אין מדובר כמובן בשעון אמִתי. לכל אחד מאִתנו יש במקום מיוחד במוח מנגנון המכתיב לגוף מתי להיות ערני ומתי להיות יַשְׁנוּנִי, והוא מכוּנֶה

“שעון ביולוגי”. השעון הביולוגי מאותת לגוף אם יום או לילה בעזרת חומר הנקרא “מֵלָטוֹנִין”, המופרש מהמוח. כאשר כמות המלטונין בגופנו גבוהה אנו ישנוניים, וכאשר כמות המלטונין בגופנו נמוכה אנו ערניים.

מה מכוון את השעון הביולוגי?

אור השמש הוא המכוון את השעון הביולוגי בגופנו. במשך היום אור השמש גורם למוח להפריש כמות נמוכה של מלטונין, ובגללה אנו נעשים ערניים. לקראת הלילה כמות המלטונין עולה בהדרגה. בלילה אין אור שמש, המוח מפריש כמות גבוהה של מלטונין, והיא גורמת לנו להירדם. לפנות בוקר כמות המלטונין שהמוח מפריש הולכת ופוחתת בהדרגה, ואנו נעשים ערניים. כך באמצעות המלטונין הגוף שלנו מותאם למחזוריות של היום ושל הלילה. ביום אנו פעילים, אור השמש מאפשר לנו לצאת לבית הספר או לעבודה, ובלילה אנו ישנים כדי לנוח ולצבור כוח.

מה קורה כשהשעון הביולוגי “מתקלקל”?

לפעמים מתרחשים שיבושים זמניים בשעון הביולוגי בעקבות שינויים בשעות השינה, כמו במקרים של עבודה בשעות הלילה או לימוד תורה עד השעות המאוחרות, כפי שכתוב: ״וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה״ (יהושע א, ח).

שיבוש זמני נוסף הוא התופעה הנקראת “יַעֶפֶת” (https://milog.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%AA). תופעה זו מתרחשת כשטסים בין מקומות רחוקים שיש ביניהם פער גדול מאוד בשעות, כמו למשל כשטסים מישראל לארצות הברית: כאשר בארצות הברית יום, בישראל כבר לילה. וכך לדוגמה אם נוחתים בארצות הברית בשעות היום, מרגישים כאילו כבר לילה כי השעון הביולוגי עדיין מותאם לשעה בישראל. בדרך כלל במעבר כזה סובלים מקושי להירדם, מעייפות, מרגזנות ומסחרחורת. כל שיבוש זמני בשעון הביולוגי משפיע על השינה ועל העֵרוּת שלנו, אבל כעבור זמן-מה השעון הביולוגי מסתגל לסביבה החדשה. יש אנשים מעטים שהשעון הביולוגי שלהם משובש ואינו מותאם לשעות היום ולשעות הלילה. בשעות הלילה השעון הביולוגי של אנשים אלה פועל כאילו עדיין אחר הצהריים. הם מתקשים להירדם ומתהפכים מצד לצד עד שעות מאוחרות בלילה. כשאנשים אלה מתעוררים בבוקר ליום חדש, הם עייפים ויַשְׁנוּנִיים כאילו עדיין אמצע הלילה. אחת הדרכים להתמודד עם מצב כזה היא טיפול באמצעות מנורה בעלת עוצמת אור גבוהה במיוחד. האור החזק “משכנע” את השעון הביולוגי שהגיע הבוקר.

מה קורה אצל בעלי החיים?

בדומה לבני האדם גם לבעלי החיים יש שעון ביולוגי האחראי לשינה ולעֵרוּת במהלך היממה. על חסד זה מברכים בברכות השחר: “הנותן לשֶׂכְוִי [תרנגול] בִּינָה להבחין בין יום ובין לילה”. נוסף על השעון הביולוגי היומי לחלק מבעלי החיים יש גם שעון ביולוגי עונתי המאותת שהעונות מתחלפות. כאשר שעות האור פוחתות והיום מתקצר, השעון הביולוגי העונתי של בעלי חיים אלה מסמן להם שהגיע הסתיו והחורף מתקרב. כאשר שעות האור מתארכות, השעון הביולוגי העונתי שלהם מאותת להם שהגיע האביב והקיץ מתקרב. כך השעון הביולוגי העונתי גורם לבעלי החיים להתכונן לעונה הקרֵבה. לדוגמה כשהחורף מתקרב ועִמו הקור והשלג, השעון העונתי של הציפורים הנודדות גורם להן לנדוד אל הארצות החמות כדי למצוא מזון בשפע. לקראת הקיץ השעון העונתי מאותת להן לשוב אל ארצות מוצאן.

דוגמה נוספת היא תרדמת החורף של דובי הקוטב. בתקופת החורף הדובים מסתתרים במקום מוגן ונכנסים לתרדמה עמוקה. במשך כמה חודשים הם אינם יוצאים החוצה, אינם אוכלים ואינם שותים. כך הם יכולים להתמודד עם הקור העז. כשהקיץ מתקרב השעון העונתי בגופם מסמן להם לחזור לפעילות ולהרבות באכילה כדי לצבור שומן בגופם לקראת החורף הבא.

השעון העונתי הוא מנפלאות הבריאה. בזכות שעון זה בעלי חיים, כמו ציפורים ודובים, מתכוננים לחילופי העונות, וכך הם שורדים. גם על קיומו של השעון העונתי אנו אומרים: ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה‘ כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ…״ (תהילים, קד, כד).