החברה הכי טובה

אני על המדף בחנות התינוקות הגדולה באמצע העיר.

אני בצבע תכלת, עם פסים לבנים.

שוכבת בין השמיכה הצהובה עם הפרחים הוורודים

ומתחתי שמיכה שמנה ורכה.

מאוד נוח לי שם. אני אוהבת להסתכל על האנשים

שמסתובבים בחנות ולחלום, מי יבחר בי?

לפעמים נוגעים בי ומלטפים אותי

אחר כך הולכים.

בבוקר סגרירי, המוכרת עם השיער האדום

הושיטה יד ומשכה אותי מהמדף.

היא ארזה אותי בתוך נייר רעשני.

אני כל כך סקרנית…

שקט שקט!

נשמעים צחקוקים – נפתחה האריזה.

ומיד עטפתי תינוקת מתוקה

עם לחיים ורודות ואף קטנטן.

טל הוא שמה.

אני כל כך מאושרת עם טל הקטנה.

אני אותה עוטפת והיא אותי מחבקת ומלטפת.

אותי לא עוזבת.

אנחנו הולכות ביחד לכל מקום,

טל יושבת בארגז החול

החול נכנס לי לאף – אפצ׳י

השמש חמה ואני מזיעה.

אנחנו הולכות לקניות, טל אותי חזק חזק מחזיקה,

אייי – אני כמעט נופלת

יום אחד החליטה טל לקרוא לי ״שמיכי״