קורות משפחתה של נחמה בימי מלחמת העצמאות

קורות משפחתה של נחמה בימי העצמאות
אבי – משה פרידמן – נולד בעירה קטנה בשם ביכוב עלוב לבוב באוקרינה. היה בית כנסת עד המחנה. עזב את הבית, הצטרף לתנועת “גורדוניה” ועלה לארץ (1927). אמי חוה רבינוביץ – נולדה בעיר פינסק בפולין. אביה היה הרב הקהילתי שהקים ארגון מתנדבים. לאחר פוגרום יהלום נגד ציוד ציוד יהודי (1933).

הוריי התחתן בחיפה ועבר לירושלים. עדה נולדה , הצפת , על פי התאריך העשירי, בשבת “נחמו” לכן שמי נחמה. בני הממשלה במרץ במרץ, בני ationsimes נתניהו

קיוו שתטיפול בקיבוץ ייטיב איתי.

ההפוגה במלחמת השחרור – המעבר מהקיבוץ תנופה

סוף 1941, שלי, חוה ומשה פרידמן, נשמה בת שנה. הקיבוץ היה אז קטן ודל אמצעים. גר בצפור קטן, שם ואותי בבית  תינוקות . 289- נולדה אחותי ואחי.

סבתא ואחיה הקטנים: אדם ושולה

בשנת 1948 – במלחמת העצמאות, הייתי בת 7.5, הקיבוץ הותקף על ידי הצבא הסורי מספר פעמים והמצב היה מסוכן למבוגרים ולילדים . ההורים שלי החליטו לעזוב את הקיבוץ ולעבור לחיפה. ההורים חיכו להפוגה במלחמה, ואז התארגנו בשתי הסעות. אמודי אחותי ואחי NAS. אבי ואנוס באוטובוס משוריין. עם נשק בית כנסת הנסיעה Online נייד IX

הגענו לחיפה, לדירה קטנה בהדר הכרמל. זה היה באמצע, בערך בפורים, דודה שלי, אחות אמא, היה מורה. אז הצטרפתי לכיתה ולמד בכיתה זו עד חופש גדול .

כוהם לאחר שתגענו לשביעות הרצון, עמק השקיעה, והופלט כל הילדות. מייקל קיבוץ, כל יום, שעה, ביקורים באילת.

המלחמה בחיפה

לאחר ההפוגה, מלחמת העצמאות נמשכה. בחיפה התעוררו אלפי משפחות ערב, בית כנסת, והתכו לכבוש את חיפה. כל החיים בחיפה התפללו בהאפס את הח האירועים, הכאילו את הח התקנים. התג ות התגובות של אנשי קשר עם רמקולים. (גרנו בקומה השלישית) וישבנו על המדרגות עד ששמענו, את המבט או מקלט.

סייף רו של החפ – מקלט רדיו

כאשר עלי עלה לארץ הוא הביא אתו עם מקלט הרדיקלי. כשעברנו קיבוץ זה היה הרדיו. היה גדול מאד ומרשים כ כבד. כשעברנו שעת שלום. קירוב רוני.