מה אתם רואים כאן?

מהן שתי הפרשנויות שהמוח שלנו מפרש כשאנו מסתכלים על תמונה זו?

מודל אפר”ת

— ישנן דרכים שונות ומגוונות להתמודדות עם לחצים, תגובה ופרשנות של אירועים שונים.

— ברוב המקרים, הנטייה הכללית היא לפרש באופן מיידי, ללא חשיבה מעמיקה ולהגיב באופן המוביל לתוצאות בלתי רצויות.

— מודל א.פ.ר.ת מלמד כיצד כדאי לנו להגיב במצבים שונים בחיינו, כאשר ההנחה המונחת בבסיסו של המודל היא שלפרשנות הניתנת לאירוע ישנה השפעה ישירה על תוצאות האירוע.

— מודל א.פ.ר.ת מסייע בפרשנות של אירועים, ובהבנת מרחב  הפרשנויות, התגובות ותוצאותיהן.

 בכפר קטן בטיבט, חי לו איכר, עם אשתו שלושת בניו ושתי בנותיו. לאיכר היה סוס לבן; סוס יפה וחזק! כשהאיכר היה עובר ברחובות הכפר, רכוב על סוסו, היו האנשים מסתכלים בערגה, אל עבר הסוס, שהיה בעל מראה אצילי ומיוחד.  האיכר, היה רוכב על הסוס, כשראשו מורם, וניכר היה שהוא גאה בסוסו הלבן; לסוס קראו דאלי – שמשמעותו יופי אצילי.

 יום אחד, הגיע לכפר שליח מהמלך, פנה אל האיכר ואמר:  “המלך שמע על הסוס המיוחד שלך, והוא מבקש לקנות ממך את הסוס”.

ענה האיכר: “לכבוד הוא לי, אך את הסוס, לא אוכל למכור! – הסוס הוא חלק מחיי, אני רגיל אליו, והוא רגיל אלי; לא אוכל למכור את הסוס”.

“המלך ישלם לך בנדיבות רבה, וגם יזכור לך טובה, אם תמכור לו את הסוס” – אמר השליח.

“לא, לא אוכל למכור את הסוס. בעבורי, הסוס הוא חלק ממשפחתי, הסוס הוא חבר יקר!

– איך אוכל למכור את חברי הטוב? … לא, לא אוכל למכור את סוסי בעד שום סכום!”

 מאוכזב, עזב שליח-המלך, מבלי שהצליח לשכנע את האיכר למכור את הסוס למלך.

עבר יום, עברו יומיים, עבר שבוע, גם שבועיים, ויום בהיר אחד, קם האיכר בבוקר, ולא ראה את הסוס. חיפש האיכר את הסוס בכל מקום שהכיר – והסוס – איננו. נראה היה, שהסוס נעלם…

מה קרה לדעתכם ?

“איזה טיפש!” – קראו לעברו חבריו מהכפר.

“חבל שלא מכרת את הסוס למלך! יכולת למכור את הסוס למלך ולהתעשר, עכשיו, גנבו לך את הסוס והפסדת הכל! גם נשארת בלי הסוס וגם נשארת עני!”

ענה להם האיכר: “אל תמהרו לשפוט: כל מה שניתן לומר הוא, שהסוס נעלם. אי-אפשר לדעת לאן הוא נעלם, האם נגנב, או ברח… אם הדבר הוא לטובה, או לרעה…”

כעבור מספר חודשים, חזר הסוס, עם סוסה ושני סייחים.

“אהה”, אמרו חברי הכפר: “הסוס ברח ליער, שם מצא את הסוסה…

עכשיו חזר לאורווה, כדי לתת אוכל לסוסה ולסייחים.”

“אתה צדקת, אמרו לאיכר, כל העניין באמת היה לברכה, כמו שאמרת…”

מי שקודם חשב שהאיכר הפסיד, מה הוא חושב עכשיו ?

עברו חודשים ספורים, גדלו הסייחים, ובנו הבכור של האיכר, החליט שהגיע הזמן לאלף את הסייחים. עלה על אחד הסייחים כדי לאלף אותו, רכב עליו — ונפל… ושבר את שתי רגליו.

באו השכנים אל האיכר ואמרו לו:

“אכן, לא הייתה זו ברכה, אלא קללה! עכשיו בנך נכה, מי יודע כמה זמן יצטרך לשכב… עכשיו לא יהיה מי שיעזור לך בעבודה, ונוסף על כך, עוד תצטרך אתה, לטפל גם בבנך… אין ספק, הייתה זו קללה ולא ברכה: הסוסה והסייחים הביאו מזל רע.”

ועכשיו… מה לדעתכם? כל העניין עם הסוס והסייחים – ברכה או קללה?

ענה האיכר – “אי-אפשר לדעת… כל שניתן לומר הוא, שבני נפל ושבר את שתי רגליו.”

וכעבור חודש, באו שליחי המלך, אל הכפר, ובידיהם פקודה מאת המלך:

“ארצנו נמצאת במלחמה נגד אויב אכזר, כל משפחה מצווה בזאת לשלוח את בנה בכורה לצבא, כדי להגן על ארצנו”.

בכו נשות הכפר, התחננו הגברים, אך כל זאת ללא הועיל.

“ארצנו במלחמה, ובניכם נחוצים לצבא!” –  הסבירו שליחי המלך – ודרשו מאנשי הכפר, למהר ולארוז,  ולשלוח את בניהם אל כיכר הכפר.

וכך, חסרי-אונים, בכו, וארזו לבניהם בגדים וצידה לדרך…

כשבאו אנשי המלך אל האיכר, וראו שבנו, שוכב ורגליו שבורות, הבינו מיד שלא ניתן לגייס אותו לצבא; – פנו להם, והמשיכו לדרכם…

שליחי המלך עזבו את הכפר, ולקחו אתם את בניהם הבכורים של כל אנשי הכפר, חוץ מבנו בכורו של האיכר, ששכב עם רגליו השבורות.

אנשי הכפר נופפו לילדיהם לשלום, בכו, ואחר כך, התפללו לשלום ילדיהם – אך בליבם הם ידעו, שרבים מהם, לא יזכו עוד לראות את בניהם לעולם…

ואז באו אנשי הכפר אל האיכר ואמרו לו: “צדקת – אכן הייתה ברכה בסוסה והסייחים – בנך ניצל, אתה ומשפחתך ניצלתם מגורל נורא”…

חישבו… כיצד סיפור זה מתקשר למודל אפר”ת?

היסתכלו היטב על התמונה.

הילדה מימין יכולה לפרש את הסוד שנאמר בין חברותיה בכמה אופנים-

כל אופן יוביל לרגש מסויים.

אנא סובבו את רולטת הרגשות שבקישור. לאחר שיצא רגש מסוים, חישבו איזו אפשרות של פרשנות של הילדה עשויה להוביל אותו לרגש שיצא. לאחר מכן, איזו תגובה עלולה להתעורר בעקבות הרגש.

לסיכום… אנא צפו בסרטון וענו על השאלות שעולות במהלכו.

בהצלחה !!