האריה והעכבר

יום אחד, בזמן שישן לו האריה ביער, ניגש אליו עכבר קטן, טיפס על גופו השרוע והחל רץ מעלה ומטה על גופו של האריה הגדול.

מיד התעורר האריה, אשר בבת אחת הניח את רגלו על העכבר, פתח את פיו הגדול והתכונן לבלוע אותו!

“סלח לי מלך היער!”, התחנן העכבר הקטן, “אם תסלח לי ותחוס עלי אזכור את טוב ליבך לעד ולעולם לא אטפס עליך שוב! מי יודע, אולי אפילו אוכל להחזיר לך טובה יום אחד.”

האריה, כמובן, לא ציפה לתעוזה שכזו מצדו של העכבר. לפתע התרכך ליבו עד שהרים את רגלו והניח לעכבר ללכת.

חלפו להם מספר שבועות מאז שנפגשו האריה והעכבר ויום אחד, שוטטה לה קבוצת ציידים ביער.  האריה הגדול נמנם לו להנאתו, כמו שהוא עושה בדרך כלל ולא הבחין בהם. הציידים תפסו אותו, קשרו אותו לעץ והלכו בינתיים לחפש עגלה גדולה כדי שיוכלו לסחוב את השלל המפואר שלהם.

בדיוק אז, הבחין האריה בזווית עינו ביצור אפרפר וקטן שמתהלך לו ביער. זהו, כמובן, העכבר הקטן אותו פגש לפני שבועות מספר.

העכבר, שזכר את טוב ליבו של האריה, מיהר אליו וכרסם את כל החבל שקשרו את האריה לעץ עד שהאריה שוחרר.

“נכון שצדקתי?” שאל העכבר ומאוד שמח שהצליח לעזור לאריה.

לכן דעו לכם, כי דווקא חברים קטנים וחלשים יכולים להתגלות כחברים גדולים