מהי חדשנות משבשת?
חדשנות משבשת הינו מושג המגיע מהתחום העסקי ומתייחס למצב בו חדשנות כלשהי משנה את פני הדברים הקיימים באופן בלתי הפיך ובעצם כך פותחת שוק חדש והזדמנויות חדשות.
דוגמא מוכרת לחדשנות משובשת היא כניסת הטלפונים הניידים. בתחילה האיכות שלהם בהשוואה לטלפונים אנלוגים הייתה ירודה אך מהר מאד השוק שלהם התפתח והחליף את המצב הקודם באופן בלתי הפיך
(מתוך https://change.walkme.com/meeting-the-challenge-ofdisruptive-change/)
המאמר בוחן את אופיין של האוניברסיטאות במאה ה21 אשר ממוקדות בלמידה עמוקה ושיתוף וירטואלי.
האוניברסיטאות יחקרו באופן פרואקטיבי גישות חדשניות יעילות כדי לשנות את הלמידה ואת המוסד עצמו בהגדלת השיתופיות כולל פתרונות טכנולוגיים ביחד עם שינויי תהליכים. השינוי מגיע מתוך הבנת היתרונות של הטמעת טכנולוגיה במיוחד בעידן של שינויים טכנולוגיים במהירות רבה.
חדשנות משבשת והשפעתה על ההשכלה הגבוהה
בחינוך, ובהשכלה הגבוהה בפרט, ניתן לזהות כמה מגמות עיקריות של חדשנות משבשבת:
מישחוק- Gamification
שיבוש הפרקטיקות הקיימות על ידי הכנסת אלמנטים של מישחוק ללימודים
לדוגמא- סביבת קוואסט או סביבה של מציאות מדומה
דוגמא למישחוק בקורס רב תרבותיות:
MOOC
מבוסס על תאוריית הלמידה של הקונסטרוקטיביזם המאפיינת את הלמידה באמצעות הבניית ידע של התלמיד באופן עצמאי, ה MOOC הינו קורס מקוון פתוח, לרוב חינמי, המקשר מתמחים בנושא מסוים אשר מכוונים ע”י מנחה, בו משתמשים בתשתיות טכנולוגיות לשיתופיות.
הMOOC בשונה מקורס רגיל אינו מוכתב ע”י קוריקולום מובנה, המבנה שלו פתוח ומוגדר ע”י התלמידים עצמם באינטראקציה בינהם. כיון שהוא פתוח כל אחד יכול להשתתף ולשתף מהידע שלו וכך נבנבות קבוצות למידה. פתיחות יכולה להיות מועילה בכך שכל אחד יכול לתרום אך לפעמים פתיחת יתר יכול לאבד את הריכוז והמיקוד של הלמידה.
למידה היברידית
למידה היברידית (מעורבת) משלבת פרקטיקות שונות- מפגשי פנים אל פנים, למידה עצמית אונליין, למידה משותפת אונליין ועוד. במקרה של למידה היברידית, הטכנולוגיה מהווה כלי משלים לפדגוגיה המסורתית ולא שואפת להחליף אותה לגמרי. השילוב בין שתי דרכי ההוראה מקל על הלומדים בקבלת צורת ההוראה ומשפיע על תוצרי הלמידה
12 מודלים של למידה היברידית
קרדיטציה חלופית
היום קרדיטציה מתקבלת רק לאחר שמשלימים קוריקולום מובנה שיש לו התחלה וסוף. המבנה הזה משתנה, מתוך הבנה שהלמידה לא נגמרת, כל התקדמות יכולה לתת קרדיט לרוכש הידע ומקומות עבודה ירצו אנשים שבעלי למידה דינמית, המתעדכנת עם התפתחויות טכנולוגיות נוספות. שיטת ה”תגים” המעידים על מיומנות נרכשת בעת הצורך וכך להפוך את העובדים ליעילים יותר לעומת קורסים לא רלוונטיים. בעית הקרדיטציה חילופית הינה העדר סטנדרד היוצר אי ודאות בעת העסקה ביחס לידע הנרכש ע”י המועמד לתפקיד.
האם יש צורך לפקח על התהליך או דווקא ריבוי המקורות ה”מורשים” למתן
קרדיט הוא חיובי?
למידה דרך נסיון ועבודה בקבוצות
כדי להתכונן ל”עולם האמיתי” הלמידה צריכה לבוא מ”העולם האמיתי”
ההיררכיה של מורה/תלמיד נמחקה וביחד, באמצעות הכלים של רשת חברתית, מורים/תלמידים/מומחים יכולים לרכוש ידע בהקשר שבו הוא ישמש באמצעות עיסוק בבעיות פרגמטיות.
דוגמא לשינוי שכבר מתרחש בהשכלה הגבוהה בישראל:
יתרונות וחסרונות בחדשנות פדגוגית בהשכלה גבוהה
שתפו בלינק למטה מה אתם חושבים-
פתק ורוד– חסרונות
פתק ירוק– יתרונות
פתק צהוב– דוגמא משלכם
פתק כחול– קישור מעניין שמצאתם
לינק ללוח השיתופי:
שוק למידה
אפשרויות בחירה מרובות ללמידה מקוונת וגישה להשכלה גבוהה
מפת מושגים
לסיכום, מוסדות להשכלה גבוהה חייבים להשתנות בעקבות השינויים הטכנולוגיים, המושג של “קמפוס” מאבד רלוונטיות, תפקידו של המרצה, התוכן והגישות הפדגוגיות של הקורסים צריכים להתאים את עצמם למאה ה21.
ניתן לראות בארץ כבר מוסדות רבים שמתאימים את עצמם לרוח החדשה, למשל באוניברסיטת תל אביב נפתח לפני כ5 שנים “המרכז לחדשנות בלמידה” ששם לו למטרה לקדם את החדשנות בכל רחבי הקמפוס וגם מחוצה לו ע”י פיתוח קורסי mooc ועל ידי פתיחת קורסים אקדמיים לתלמידי תיכון.
האתגר הינו גדול, צריך להטמיע את השינויים בצורה מושכלת, אשר תוכיח את היתרון על הקיים בלי לפגוע בערכים הקיימים, ותניב תוצאות הנראות בשיטות פדגוגיות חדשות המשלבות כלים טכנולוגיים קלים לשימוש ומעודדות שיתופיות.
בנוסף יש כמה שאלות עליהם צריך להתגבר: איך לתת שיוויון הזדמנויות לכולם אם צריך ציוד ותשתיות, איך לגשר בפערי תרבות ושפה ומה יהיה המודל העסקי כדי להחזיק את המוסדות
Published: Jan 7, 2019
Latest Revision: Jan 7, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-553284
Copyright © 2019