סיפור העלייה של סבתא גאולה וסבא אברהם

בס”ד

ראיון של נועם אליאב עם סבא אברהם וסבתא גאולה

מתאריך 22/12/2018

סבא, שלום, מה שלומך? רציתי לשאול מספר שאלות…

מהיכן עלית?

מעיראק (כורדיסטאן העיראקית)

באיזה תאריך עלית?

באפריל 1951 למניינם. (בסביבות פסח)

תספר לי את סיפור העלייה שלך. אלו קשיי קליטה חווית בארץ ישראל?

בשנות ה-50 הפרנסה הייתה קשה. לא היה ממה להתפרנס. בפרט, למי שעלה מכורדיסטאן (אזור שהיה מעוכב בהתפתחותו. כלומר: מחסור בהשכלה, באוניברסיטאות וכדומה).

היו לכם קשיים בדרך לישראל?

קשיי פרנסה, קשיי קליטה, לנו ולכולם. אומרים: ‘צרת רבים, חצי נחמה’, אבל זה לא כל כך מנחם, מכיוון שהיה כמעט רעב. לדוגמא: לאחר ששלחו אותנו מבית-ליד לבאר שבע, ברחנו משם. היית צריך ללכת למכולת לקנות לחם. ואם היית רוצה לזכות בכיכר לחם, היית צריך להידחף בין מאות אנשים שעצרו את הרכב ע”מ לחטוף לחם, עוד לפני שהמשאית הגיעה ליעדה (המכולת). בתור ילד, היה לי יותר קל מפני שלא היה מוטל עליי עול הפרנסה כמו המבוגרים. אך הרגשתי את המצוקה הזו אצל המבוגרים, שהיו צריכים להילחם על פת לחם.

כיצד השתלבתם כשעליתם לארץ?

קשה, קשה, קשה: קושי השפה. למרות, שיחסית התאקלמנו מהר בהשוואה לעדות אחרות. כי אצלינו הדיבור בבית היה בשפה הארמית. זוהי שפה מאוד דומה לעברית ולכן השתלבנו מהר. אחת ההשתלבויות החשובות בחיים, זה להביא פרנסה בקלות ככל האפשר, ואת זה לא יכולנו. ומשום כך, היינו צריכים לעבוד עבודה קשה (“עבודת פרך”) בייחוד הכורדים, ברחנו לירושלים באישון לילה על משאית. התיישבנו בליפתא והיינו צריכים לעבוד בחפירות, לחצוב תעלות (הקבלנים הכורדים) בשונה משאר העדות. וזו עבודה לא פשוטה: 8 שעות בחציבת סלעים בעומק של כ-2.5 עד 3 מטר, לעבוד עם סלים. לסיכום, השילוב

כיצד עליתם? באיזה כלי תחבורה?

עלינו במטוס, זה היה חול המועד פסח.

ירדנו בבגדד, 3 חודשים לפני העלייה לארץ ישראל.

שיכנו את העולים בבתי כנסת, היו שם כ-6-7 בתי כנסת ששם השתכנו,

בתי כנסת אלו היו בבניינים גדולים מאוד וחצרות בית הכנסת היו פי 7 יותר גדולים ממבנה בית הכנסת עצמו.

היהודים בבגדד היו מאוד מסודרים ומאורגנים ע”מ לקבל את כל העולים ולדאוג לכל צרכיהם.

השתכנו שם עד שזימנו אותנו לעלות לארץ.

ממה התפרנסתם כשהגעתם לארץ?

לא היה לנו כלום, לא יכולנו להתפרנס מכלום מכיוון שלא הייתה עבודה. האח הגדול היה צריך לעבוד ולדאוג לפרנסה..

היה בבאר שבע מיתון מאוד חזק, היו רק עבודות דוחק:

עובדים שבוע שבועיים ונחים שבועיים בבית ע”מ שיהיה פרנסה לשאר העולים.

מהם זיכרונות הילדות שלך שאתה יכול לשתף אותנו?

הילדות שלי לא הייתה “ילדות שמנת” לא היו לי הורים, הייתי צריך להסתדר בכוחות עצמי בהיותי בגיל 10-11.

הייתי עצמאי עבדתי בקרן קיימת הייתי מרוויח כ-6 לירות לחודש, לאחר מכן התגייסתי לצבא בעודי נער בן 15 משום שהייתה להם טעות בתעודת הזהות שלי ב-3 שנים פחות מגילי האמיתי וגם טעות בשמי: במקום אברהם קראו לי כאדי-גדי.

סבא אתה יכול לספר בקצרה גם על העליה של סבתא?(לסבתא קצת קשה לדבר עקב אירוע מוחי)

סבתא כורדיה שנולדה בבגדד ועלתה מעיראק דרך טורקיה באוניה.

היא הגיעה לארץ לחיפה ומחיפה לבית ליד.

במה סבתא עבדה?

אני הכרתי את סבתא בשנת 1963 והתחתנו בשנת 1964.

סבתא גם עלתה בשנת 1951, סבתא עבדה במושב גבעולים בעבודות של מושב:

עידור, זריעה, קצירה וכל העבודות הנדרשות לעיבוד האדמה.

לא היה לנו שום מקצוע, הייתי עוד ילדה קטנה כשעלינו לארץ אני זוכרת שהחזקתי את ידה של אמא שלי.

לא היה לנו בית ספר ישר שלחו אותנו לעבוד באדמה במושב גבעולים.

תודה רבה לסבא וסבתא היקרים J

היה מאוד קשה