תריסים ירוקים פתוחים

הסופרת, רקמה סיפור מתח בלשי שאינו נותן מנוח לקורא .

חיבים להמשיך לקרוא להיות מרוכזים , לעקוב אחרי הפרטים החדשים .

להפנים ולהעביר אותם למידע הקודם שיש בידינו ובזה גדולתו של הספר .

למה קראתם לי ראובנה מתענינת הבת הצעירה במשפחה .

שנים שאינה מקבלת תשובה . ההורים מתחמקים והשאר מתעלמים .

ראובנה איזה שם  “אין סיכוי שאי פעם אוהב את שמי!!!

בליבה כבר החליטה לשנות את שמה .

השינוי החל ברגע שהמורה הטילה משימה לברר את מקור השם .

“בנות” ניסתה המורה להשליט סדר בכיתה

“הרעיון הוא שכול אחת תנסה להגיע למשמעות כלשהי של שמה לפי מה שההורים שלה בחרו , או לפי המשמעות שהיא חושבת שיש לשם שלה “.

וראובנה גיבורת הסיפור מגלה ענין בתעלומה האופפת את שמה .

סקרנית והחלטית היא מתחילה לאסוף מידע . מתוך” הבוידם ” העבירו ההורים  לילדה קופסת זכרון בתוכה היו חפצים שונים .

חפצים אלו היו שיכים  לסבא בנימין .

סבא בנימין היה  זה שבקש לתת לנכדתו  את השם ראובנה .

לכול חפץ היו חיים משלו , לכול חפץ היה הסיפור שלו .

בסבלנות ובדבקות, דרך החפצים ,צעד אחר צעד מנסים  בני המשפחה הצעירה והחברים  לגלות את מקור השם .כול אחד מהם תורם את חלקו הן  בדרכי חשיבה מקוריות ,הן בהשלמת פרטים היסטוריים חשובים .

והן בחיפוש וביקור באותם מקומות שם שהה סבא .

להיות במקום שסבא היה ,פעל ,החליט וביצע .להרגיש ולחשוב אחרת.

העלילה מתרחשת במקום אחד זכרון יעקוב . זמרין בשמה הקדום . ביחד עם ראובנה המחפשת את  מקור שמה אנו חוזרים לתקופת התורכים . שוהים במחיצתם של משפחת אהרונסון ,בביתם , בחדריהם , מגלים מנהרות מסתור  לומדים על המצוקות , הרעב העינויים ואומץ הלב של חברי ניל”י .לומדים על החלטתם  ודבקותם במטרה לגרש את הטורקים מהארץ {למרות התנגדות של חלק מהישוב }לעזור לבריטים .ואף לשלם בחייהם .