אברהם גולדברג – עדות ללא עדים

עדות

אברהם גולדברג נולד בשנת 1923

בעיירה קטנה בגרמנייה ליד העיר לייפציג

בילדותו למד תורה ותלמוד בעברית מקראית

כך היה עד עליית היטלר בשנת 1933

אביו עד אותה תקופה עסק בטקסטיל

היה לו בית חרושת וחנות קטנה

מאורעות היסטוריים

לאחר שהיטלר הקים את המפלגה הנאצית

ניסה לעורר מהפכה בגרמניה בשנת 1923

הוא נכלא בעוון בגידה ושם כתב את הספר ״מיין קמפף״

לאחר שחרורו הוא קידם את התנועה הנאצית

עד שעלה לשלטון בשנת 1933

עד אותה תקופה היהודים נהנו מחיים רגילים בגרמנייה 

עדות

בשנת 1934 למד אברהם גולדברג בתיכון בגרמנייה

יום אחד כינסו את כל התלמידים להרצאה על תורת הגזע

במהלך ההרצאה המרצה הסביר כיצד ניתן לזהות יהודי

הוא ציין שני סוגים של יהודים כאלה שנראים עם חזות יהודית

ברורה וכאלה שחיו שנים רבות בגרמניה ונראים כמו גרמנים

המרצה קרא לשני היהודים היחידים בבית הספר שאחד מהם היה אברהם גולדברג

אברהם גולדברג נראה כמו גרמני והמרצה נתן אותו

כדוגמא ליהודי שמשפחתו חיה שנים רבות בגרמניה

ולכן הוא נראה כך, אברהם תיקן את המרצה ואמר

שמשפחתו נמצאת בגרמנייה רק 15 שנה

כל קהל הילדים פרץ בצחוק

ואת גולדברג זרקו מבית הספר

מאורעות היסטוריים

מזמן עלייתו של היטלר לשלטון החלו רדיפות יהודים

על בסיס גזעי. באביב ובקיץ 1933 החלה התפתחות

 בצורך להבהיר את מעמד היהודים בגרמניה

ב 1935 התקיימה ישיבת הרייכסטאג בנירנברג ואשר שם

חוקקו חוקים להגבלת היהודים בגרמניה

עדות

בשנת 1938 הוציאו הפולנים צו המורה 

שכול אזרח פולני שלא היה בפולין 5 שנים

אזרחותו מתבטלת

הגרמנים החליטו שכול המשפחות היהודיות בגרמניה

אשר מקורן בפולין יגורשו לפולין

משפחתו של אברהם גולדברג הייתה אחת מהן

מאורעות היסטוריים

גירוש זבונשין התרחש באוקטובר 1938, כשהשלטון הנאצי החל לגרש מגרמניה את כל היהודים שלא היו אזרחי המדינה.

ב-18 באוקטובר אספו הנאצים למעלה מ-12,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית שהתגוררו בגרמניה ‏‏‏[1]. רבים מיהודים אלה חיו רוב שנותיהם בגרמניה, ובהם נכללו גם ותיקי מלחמת העולם הראשונה. יהודים אלו גורשו לעיירה זבונשין שבגבול בין פולין לגרמניה, אך שם סירבה הממשלה הפולנית לקבלם, בהתאם לחוק האזרחות ממרץ 1938, שבו החליטו שלטונות פולין להפקיע את האזרחות הפולנית ממי שחי מעל 5 שנים מחוץ לפולין.

היהודים נותרו באזור הגבול, ללא מחסה מפני הקור, וקיבלו מזון וציוד רפואי מהג’וינט (JDC), הצלב האדום הפולני וארגונים יהודיים פולניים‏[2], עד שבסופו של דבר שיכנעו הנאצים את הממשלה הפולנית לקלוט אותם.

עדות

במהלך שהותו של אברהם גולדברג בפולין

הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר

ורצה לעלות לארץ ישראל

אך ההורים התנגדו ואמרו שכולם צריכים להישאר ביחד

עם פרוץ המלחמה הרוסים כבשו את השטח הפולני בה ישבה

משפחתו של אברהם גולדברג

אברהם למד בבי״ס יהודי ציוני

למרות שהרוסים אסרו התארגנות ציונית

אברהם וחבריו נקראו לחקירה והיו תחת מעקב

מאורעות היסטוריים

ב-17 בספטמבר 1939 החלה פלישת ברית המועצות לפולין.

על פי הנספח הסודי להסכם ריבנטרופ מולוטוב

חולקה פולין בין הנאצים ובין ברית המועצות

 כאשר קו הגבול מקביל בערך לקו קרזון ההיסטורי מ-1919.

ב-18 בספטמבר נפגשו צבאות הרוסים והנאצים בברסט ליטובסק.

בהתאם לקו הפרדה שנקבע בין הצדדים, חלק מהיישובים (למשל רודקי בסביבת לבוב) הועברו משליטה גרמנית לשליטה סובייטית.

עדות

ב 1941 הגרמנים התקיפו את הרוסים וכבשו את פולין

 האוקראינים ששיתפו פעולה עם הנאצים

עברו מבית לבית ותפסו את אברהם ועוד חבר שלו

והובילו אותם לבית סוהר

 שם העמידו את כל האסירים בין שתי שורות של סוהרים אוקראינים

והחלו להריץ את האסירים בין שתי השורות כאשר הם מקבלים

במהלך הריצה מכות מוות נמרצות ודקירות מכידונים

כך שכל היהודים הצליחו להגיע מקסימום לאמצע המסלול לפני שמצאו את מותם

אברהם החל לרוץ וכאינסטינקט הוא נפל כבר בהתחלה עוד לפני שקיבל פגיעות כלשהן

יהודים שבאו אחריו נפלו מתבוססים בדמם מעליו וכך הוא נשכב

עד שגמרו עם כל היהודים

לאחר מכן באו עגלות שבאו לפנות את הגופות

אברהם הועמס על אחת העגלות ובאמצע הדרך

 הוא קפץ מהעגלה וברח חזרה לביתו

מאורעות היסטוריים

ב-22 ביוני 1941, פלשו כארבעה מיליון חיילים של מדינות הציר, במסגרת 3 קבוצות ארמיות,

לתחומי ברית המועצות ללא התרעה מוקדמת,

בהתאם לתוכנית “מבצע ברברוסה”, ובכך פתחו בעימות צבאי

קשה וממושך בין ברית המועצות למדינות הציר,

שארך כמעט 4 שנים (1941-1945).

בשלבי הפתיחה של “מבצע ברברוסה”

התקבלו הכוחות הנאציים כמשחררים

על ידי האוכלוסייה המקומית במקומות רבים,

ולא היה צריך לעשות הרבה כדי לזכות בתמיכתה.

הקומוניסטים והיהודים נורו במקום, או חוסלו תוך זמן קצר,

חלק ניכר מהגברים והנשים בגיל העבודה נאספו

ונשלחו מערבה לעבודות כפייה לטובת מאמץ המלחמה הגרמני,

עדות

הגרמנים ריכזו את משפחתו של אברהם

בגטו בלבוב. אברהם ואביו נשלחו למחנה עבודה

ינובסקה, אך לאחר זמן מה הם חזרו לגטו

באחד ממהלכיו למצוא מסתור למשפחתו במהלך אחת האקציות

הוא נתפס על ידי הגסטאפו ועונה קשות

אמו ואחותו נספו ביום חיסול הגטו

ואברהם שוחרר על ידי הצבא האדום ב 1944

עלה ארצה בשנת 1949 והקים משפחה

מאורעות היסטוריים

גטו לבוב וגטו לובלין היו הראשונים מהם אורגנו משלוחים

למחנות ההשמדה במסגרת “מבצע ריינהרד”.

בלבוב שימשה חצר בית הספר סובייסקי

כמקום ריכוז ואיסוף, שם נערכה סלקציה

שלאחריה הועברו אלה שנמצאו בלתי כשירים

לעבודה – בעיקר זקנים, נשים וילדים

לתחנת הרכבת קלפארוב שליד מחנה ינובסקה,

וממנה יצאו המשלוחים למחנה המוות בלז׳ץ.

אחרוני יהודי לבוב רוכזו בינובסקה והוצאו להורג ב-18 בנובמבר 1943.

כאשר נכנס הצבא הסובייטי לעיר ב-26 ביולי 1944,

נמצאו בלבוב וסביבותיה בין 200 ל-300 יהודים ששרדו במסתור.

מקורות

וויקיפדיה

אדולף היטלר

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%

9C%D7%A3_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%A8

מבצע ברברוסה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2

_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%94

גטו לבוב

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%98%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%91

עדות

http://www.massuah.org.il/hebrew/Article.aspx?Item=788