שלב ראשון: מהי מיומנות
מימנות זוהי כישרון או ידע מסויים שנכרש עלידי אימון,ושנועד להשיג משהו מסויים.
אנו משתמשים במיומנויות בעיקר בגמרא אבל אפשר גם בכל המקצועות.
כאשר לומדים מקצוע מסויים חשוב להשתמש במיומנויות כדי להצליח יותר במקצוע ולהבין אותו יותר בכל נושאיו.
,”למשל בגמרא מיומנות מסויימת יכולה לעזור לך בכמה נושאים למשל: פירושי מילים “מאי טעמא” “תימא
…’זיהוי מקורות תנאים ואמוראים,וכו
לסיום מיומנויות אתה רוכש עם הזמן אבל צריך גם לתרגל אותה כדי שתזכור.
:שלב שני- סוגי המימרות
בגמרא יש מימרות- מימרות זה “תורת האמוראים” אמוראים מבבל וגם מארץ ישראל.
המימרות מתחלקות לשני סוגים- ערוכה וטיבעית.
טבעית: שעורכי התלמוד לא שינו אותה לשפה עברית.
ערוכה: מימרא שעורכי התלמוד סידרו את השפה לעברית.
:סוגי המימרות
:קיימים כמה סוגי מימרות שנוצרות משני סוגים אלו:המימרא הערוכה מתחלקת לכמה סוגים
המימרא הפוסקת, המימרא התוקפת המירא המצמצמת,המימרא העצמאית
והמימרא המפרשת-שמתחלקת לכמה סוגים:פשוטה,נותנת טעם,מיישבת,קובעת שיעורים,מוסיפה.
המימרא הטבעית מתחלקת לכמה סוגים: ספורית,דו -שיח, אגדה,פתגם,ומונחים טכניים.
המיומנות הזאת של “סוגי המימרות ותפקידן”-עוזרת לנו להבין את הסוגיא ומקורותיה יותר טוב,
וגם היא עוזרת לנו ללמוד על האמוראים והרקע שלהם,והיא מאוד מאוד חיונית ללימוד הגמרא.
פירוט על תפקידן של המימרות:
מימרא פוסקת:
זוהי מימרא שקובעת את ההלכה בסוגיא.
צורת זיהוי:
“הלכה כ”,”הלכתא כ”.
לדוגמא: “רבי יוחנן אמר—הלכה כרבן גמליאל” זה הדוגמא הקלסית של מימרא .
: מימרא תוקפת
מימרא זאת להקשות ופשוט להסביר דבר שלא מובן במקור .
מעמידה(מצמצמת):
מימרא זאת פוסלת חלק מסויים במקור קדום יותרצורת זיהוי”לא שנו אלא”.לדוגמא”אמר רב הונא לא שנו אלא שיכול לכון לבו בלחש אבל אין יכול לכון לבו בלחש מתר”.
מימרא עצמאית:
מימרא שלא מתייחסת למשנה או לברייתא ולכן נקראת ככה.
צורת זיהוי:
איתמר-לפעמים נאמרת בלי “איתמר”.
לדוגמא
הנאה לו בעל כורחו אביי אמר מותרת ורבא אמר אסורה””.
למימרא המפרשת חמש צורות:
פשוטה,נותנת טעם,מיישבת,קובעת שיעורים,מוסיפה.
פשוטה:
המימרא הזאת מסבירה לנו איך אומר המקור המוקדם יותר.
צורת זיהוי: “כל”-בדרך כלל.
לדוגמא“אמר רבי יעקב בר אידי כל שתפילתו .דומה עליו כמשוי”
נותנת טעם:
המימרא מוסרת לנו איך האמורא מבין את המקור הקודם ומדוע הוא אמר את זה.
צורת זיהוי: “כנגד”
לדוגמא”רב יוסף אמר כנגד שמנה עשרה אזכרות שבקריאת שמע”.
מיישבת:
המימרא הזאת מיישבת שני דעות שלכאורה סותרות אחת את השנייה
צורת זיהוי: “כאן”.
לדוגמא “אמר רב הונא כאן בבא להציל כאון בבא לקפל”
קובעת שיעורים:
במימרא קובעת לכמה התכוון האמורא או התנא המוקדם יותר.
:צורת זיהוי
“עד”-לפעמים”כמה””עד מתי” וכו’….
.
מוסיפה:
במימרא הזאת כתוב את מה שהאמורא הוסיף על דברי האמורא או התנא המוקדם יותר”.
צורת זיהוי:
“ובלבד”-לא רק.
לדוגמא “אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ובלבד שלא יאמר “יוצר אור””
המימרות הטבעיות:
ניב /פתגם:
האמוראים השאירו את הפתגנים/ניבים בשביל לשמור על הצבעוניות והעסיסיות.שרואים פתגם כזה צריכים לראות איזה אמורא הביא אותו?מה הפירוש של הפתגם?ומה זה מוסיף לאמירתו של האמורא המסויים?
צורת זיהוי: “כדאמרי אינשי”.לדוגמא “אמר לה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר עניא אזלא עניותא”.
מונחים טכניים:
זה חפצים ,כלים ורעיונות שמובנים יותר בשפת המקור או שאין להם פירוש מסויים בעברית.
צורת זיהוי: התוכן הוא בארמית .
דוגמא: “אמר רב נחמן האי אוכלא דקצרי כיתד שלמחרשה דמיא”.
דו-שיח:
המימרא באה בשביל:לפסוק הלכה,לחזק,וכו’…
צורת הזיהוי של מימרא זאת:”אמר ליה”,”בעא מנא”,”שלח ליה”.
לדוגמא :”אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלוה”.
סיפורי מעשיות:
1)מספר על אירוע שקרה שדורש פסיקת הלכה
2) אירוע שקרה לחכם מסויים שמראה איך נהג התנהל במקרה הזה(מובא בשביל חיזוק/פסיקת הלכה )וכו’… לדוגמא רב איקלא לביה גניבא צלי של שבת בערב שבת והוה מצלי רבי ירמיה בר אטבא לאחורהדרב וסים רב ולט פסקה לצלותיה דרבי ירמיה”
אגדה:
מימרא זאת באה להגיד לנו אגדה והיא לא באה להגיד לנו “כפשוטו” אלא אנחנו צריכים להביל את הנמשל הנלמד מכך- בשביל להבין את ההלכה/רעיון מסויים.
אנחנו צריכים להבין כמ הדברים שלומדים את המימרא הזאת
א)מי אמר את המימרא.
ב)מה הרעיןון המדוייק המובא במימרא.
ג)מה הרעיון העמוק המובא במימרא.
צורת הזיהוי:
אמר פלוני ולאחר מכן הסיפור-לא תמיד.
לדוגמא
“ואמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון שנאמר “ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון””
שלב 3 -מסכת סנהדרין פרק רביעי
מפרשת פשוטה:
“מנין ליוצא מבית דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות מנין שמחזירים אותו ת”ל “נקי אל תהרג” ומניין ליוצא מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה מניין שאין מחזירים אותו ת”ל צדיק אל תהרג”
מה המיומנות מוסיפה לסוגיתינו:המיומנות אומרת לנו איזה סוג מימרא זאת ומה תפקידה-וזה עוזר לנו להבין את המקור הקודם יותר טוב (וגם את הסוגיא).
מימרא מוסיפה:
“אמר רב שימי בר אשי וחילופא למסית דכתיב לא תחמל ולא תכסה עליו”
מה זה מוסיף למקור:
המימרא הזאת מוסיפה למקור שמה שאמרו שמזכות לא מחזירים לחובה לא נכון לגבי דין מסית(יכול להיות שהמימרא הזאת היא מימרא מצמצמת אבל לא כתוב “לא שנו אלא”)
איך המיממנות עוזרת לנו להבין את הסוגיא במקרה הזה: המיומנות הזאת עוזרת לנו להבין יותר טוב את הסוגיא בכך שאומרת שההכזרה מזכות לחובה לא נכונה במקרה של דין מסית-וזה עוזר לנו להבין יותר טוב את הסוגיא בכך שיש יוצא מן הכלל
מימרא פוסקת הלכה:
“והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה”
איך המיומנות הזאת עוזרת לנו להבין את הסוגיא:המימרא הזאת אומרת לנו את ההלכה בסוגיא וכך אנו מבינים חלק מסויים בסוגיא שהמימרא הזאת בעצם חותמת אותו(ואז אולי נוכל להבין את החלק השני של הסוגיא).
מימרא מיישבת:
הסתירה בין שני המקורות היא שהמשנה שלנו אומרת שאפשר להחזיר את הדין ובבכורות אמרים שלא מחזירים והדיין משלם מהכסף שלו.
מימרא מישבת:”אמר רב יוסף לא קשיא כאן במומחה וכאן שבאינו מומחה “.
איך המיומנות עוזרת לנו: המיומנות הזאת עוזרת לנו שאין סתירה בין שני המקורות ושמדובר בשני דברים שונים בכל אחד מהמקורות- המיומנות הזאת עוזרת לנו להבין את המקורות ואת הסוגיא.
מימרא מסוג פתגם:
” אדמוקדך יקיד זיל קוץ קרך וצלי”.
איך המיומנות עוזרת לנו:המיומנות עוזרת לנו להבין איזו מימרא זאת ולעזור לנו להבין את הסוגיא בכך שנבין מי האומר -יכול לתת לנו רקע על אודותיו למה הביא-זה יכול לתת לנו רקע על הסוגיא ומה זה אומר-זה יכול לומר לנו למה הביאו אותו בסוג
מימרא נותנת טעם:
אמ רבי חנינא דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות שנאמר “משפט אחד יהיה לכם”ומה טעם אמרו דיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה שלא תנעל דלת לפני לווין אלא מעתהטעו לא ישלמו כל שכן תנעל דלת לפני לווין”
:סיכום
לסיכום הספר יכול ללמד על המימנות הזאת של סוגי המימרות ותפקידן.ולעזור לנו להבין את הסוגיות במלואן.ובעזרת ה’ ובסופו של דבר גם את .הגמרא.לדעתי יש כמה מסקנות שנובעות העבודה הזאת א)המיומנות עוזרות לנו להבין את הגמרא(זאת ספציפית עוזרת).
ב)יש כמה צדדים במיומנות שעליה עשינו את הספר-למצוא את צורת הזיהוי,להבין למה הביאו אותה דווקא באותו מקום למה היא באה ומה היא מוסיפה ללימוד הסוגיא,וכו’…
ג)לעזור להבנתן של המקורות .
ד)המיומנות הזאת יכולה ללמד אותנו על אופיים של האמוראים והרקע שלהם.
אנחנו מאוד מקווים שתלמדו הרבה מהספר הזה על המיומנויות בכלל ובמיומנות שעליה נכתב הספר בכלל-ותתחילו להשתמש במיומנויות.
Published: Jun 8, 2015
Latest Revision: Jun 8, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-53950
Copyright © 2015